זום עוקפת ברבעון הנוכחי, אבל יורדת ב-4% באפטר בגלל תחזית חלשה
מניית זום ZOOM VIDEO יורדת היום ב-4% באפטר. החברה אמנם עקפה את התחזיות לרבעון השלישי של 2022, אבל התחזית לרבעון הרביעי שוב לא טובה. החברה צופה הכנסות של 1.1 מיליארד דולר עליה של 5% בלבד לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה ומעט מתחת הצפי ל-1.116 מיליארד. בשורה התחתונה החברה צופה רווח של 0.77 דולר למניה, מתחת הצפי ל-0.8 דולר למניה. תגידו, אוקי, לא כזה פספוס גדול. יכול להיות, אבל כדאי לשים לב לזה שזום לא צופה שום צמיחה ברבעון הבא. ההכנסות לפי הצפי שלה יהיו זהות להכנסות ברבעון שהסתיים, וזו כידוע בעיה.
מעבר לכך, המניה איבדה 85% מאז השיא שאליו הגיעה בקורונה. כלומר, תנודות של 4% למעלה או למטה זה לא מרשים. כדי להגיע חזרה למעלה המניה תצטרך לזנק שוב במאות אחוזים, וזה לפחות כרגע לא נראה באופק. עם זאת, לזום יש הררי מזומנים של 5.2 מיליארד דולר והשאלה איך היא תשתמש בהם.
ברבעון השלישי זום כאמור עקפה את הצפי בשוק כשהיא רשמה הכנסות של 1.1 מיליארד דולר בעוד הצפי היה 1.096 מיליארד דולר. בשורה התחתונה זום רשמה רווח של 1.07 דולר למניה, הרבה מעל הצפי ל-0.83 דולר למניה, אבל זה לא מספיק לזום כדי לעלות באפטר. בדרות הראשונות שלאחר פרסום הדוחות המניה עלתה ב-4%, אבל לא לקח לה הרבה זמן למחוק את העלייה ולעבור לירידות.
נכון לסוף הרבעון, לחברה יש 3,286 לקוחות שתורמים לה 100 אלף דולר הכנסה שנתית, עליה של 31% לעומת אשתקד.
אריק יואן מייסד ומנכ"ל זום אומר על רקע הדוחות: "הכרזנו על מספר חידושים כולל "זום מייל" ו"זום לוח שנה", יחד עם שותפויות חדשות שצפויות להעצים ולשפר את חווית העבודה המודרנית". יואן טען שיש ביקוש גבוה למוצרי החברה, אבל ספק אם הוא עצמו מאמין בכך. בכל מקרה, לדבריו "הלקוחות שלנו מחפשים יותר ויותר את Zoom כדי לעזור להם לאפשר סביבות עבודה גמישות ולהעצים קשרים ושיתוף פעולה אותנטיים. מתן מענה יזום לצרכים הללו באמצעות הפלטפורמה המתרחבת של Zoom ממשיך להיות הפוקוס שלנו בסביבה דינמית זו. אנו צופים תזרים מזומנים חופשי בטווח של מיליארד דולר עד 1.15 מיליארד דולר".
- נובה נופלת - תחזית פושרת לרבעון הבא; רבעון שלישי חזק
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זום היתה "מכוכבות הקורונה" וזינקה ב-735% לשווי שוק חלומי של 161 מיליארד דולר, זאת על רקע המעבר של עסקים וחברות לעבודה מהבית, נחתה בשנה האחרונה למציאות. מאז אותו פיק בקורונה, קרה דבר או שניים: הקורונה דעכה, אנשים חוזרים לעבוד גם מהמשרד, השימוש בזום הולך ופוחת, וזום עצמה הספיקה להוציא דוחות כספיים בשרשרת שאיכזבו את המשקיעים והפילו את המניה.
המניה קרסה מהשיא, ב-85%, לשווי שוק של 24 מיליארד דולר בלבד - כל הדרך חזרה לרמות המחירים שהייתה בהן לפני הקורונה - אי שם בינואר 2020.
- 2.כרגע ועד כה מחקו 50 60 אחוז מהשורטיזים (ל"ת)שרון 22/11/2022 06:32הגב לתגובה זו
- 1.קנו מניות גדולות רק נסדק דאקס דאו וסנופי (ל"ת)מנחם 22/11/2022 06:31הגב לתגובה זו
איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר
ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99% , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.
הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.
נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ.
כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר
מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.
- שוק הקריפטו תחת לחץ: הביטקוין בדרך ל-100 אלף דולר
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
