אחוז השקעה אחוז השקעה חיסכון פנסיה דולר שוק ההון תשואות ריבית
צילום: Istock

103 מיליארד שקל זרמו לפקדונות בחודשיים - אבל לא למקום הנכון

להשאיר את הכסף בעו"ש בבנק זה לא 'בטוח' - זה סיכון של 100% לאובדן כסף בגלל האינפלציה. עדיף להפסיד ריאלית פחות וכאן הפקדון יכול לעזור. איך תמצאו את הריבית הגבוהה ביותר האפשרית? למחשבון פיקדון ובחינת המסלול הכדאי ביותר - לחצו כאן
נתנאל אריאל | (9)

הריבית עולה ואתם יכולים וצריכים (אפילו חייבים) לקבל תשואה על הכסף הפנוי שלכם. אל תשאירו אותו בעו"ש, הוא שוכב בלי להשיג תשואה, אל תשאירו אותו בפיקדון יומי/ שבועי, יש הרבה אפשרויות לקבל תשואה - חסרת סיכון לגמרי. חוץ מזה, כדאי להמשיך ולבדוק בנקים אחרים - בעולם של אינפלציה גבוהה וריבית עולה, אתם צריכים לקבל הרבה יותר ממה שאתם מקבלים כיום בבנק. 

אבל זה יותר מזה: יש עכשיו אינפלציה של 5.1% בישראל, על פי נתוני חודש אוקטובר. כלומר: גם לא לעשות כלום זה סיכון - זה סיכון של 100% להפסיד את הכסף לאינפלציה. זה לא נכון שכסף שנשאר בעובר ושב לא נפגע - בוודאי שהוא נפגע. נגיד את זה שוב: להשאיר את הכסף בעובר ושב שווה לשרוף אותו. הכסף מאבד מהערך שלו. אז יש אלטרנטיבות. נכון, הריבית שתקבלו על הפקדונות נמוכה יותר מהאינפלציה, כלומר אתם תפסידו כסף, הוא יישחק - אבל הוא יישחק פחות. אתם תרוויחו לפחות חלק מהסיפור. פחות כסף שלכם יילך לפח. זה עדיין יהיה הפסד ריאלי של הכסף, אבל זה יהיה הפסד קטן יותר. זה יגן עליכם מהאינפלציה, לפחות באופן חלקי.

אפשר גם להפקיד את הכסף בקרן כספית, ייתכן שזה אפילו עדיף על הפקדונות. אבל לשם הפשטות והבהירות, נתמקד הפעם רק בפקדונות (להשוואה בין קרן כספית לפקדון - לחצו כאן)

עכשיו יש אפשרות השוואה: 

  

הציבור הישראלי יושב על הררי מזומן. 1.5 טריליון שקל. זה המון. הבעיה היא שרק חלק קטן מהציבור באמת דואג לקבל את התשואות הטובות וזה חבל, זה כמו לזרוק כסף לפח, יותר נכון - לתרום לבנקים. 

אז הבנקים לא גלגלו את כל העלאת הריבית של בנק ישראל לפקדונות, הם העלו פחות ויצרו לעצמם מרווח. מנגד - הם כן העלו את כל המרווח על האשראי שהם מחלקים לציבור. הסיבה היא כי הם יכולים, כי אין באמת תחרות בין הבנקים בישראל. אבל בכל זאת, אם אתם יכולים לקבל ריביות גבוהות יותר מאשר אפס בעו"ש - למה לא בעצם?

בכל מקרה, על פי נתוני בנק ישראל, הציבור הפקיד בחודשיים האחרונים יותר מ-100 מיליארד שקל לפקדונות. אבל השאלה היא - האם זה הלך למקומות הנכונים, איפה שתקבלו את הריביות הגבוהות ביותר, או פשוט לבנק שבו מנוהל החשבון שלכם. סביר שזה הלך לשם.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בחודש אוקטובר נכנסו 27.7 מיליארד שקל בפקדונות בריבית קבועה ועוד 25.5 מיליארד בריבית משתנה (עולה/יורדת בהתאם להחלטת הריבית של בנק ישראל). 

הנה הריביות בפקדונות בריבית קבועה - מזרחי ודיסקונט מובילים בפקדון לשנה:

והנה הפקדונות בריבית משתנה - בנק וואן זירו במקום הראשון, ובנק ירושלים צמוד אליו. הריבית הזו תעלה בשבוע הבא, כאשר בנק ישראל יעלה את הריבית:

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    נטלי 18/11/2022 07:35
    הגב לתגובה זו
    בנק ירושלים ובנק דיסקונט נותנים הכי הרבה עבור פקדונות לתקופה לזמן ארוך
  • 4.
    רז 17/11/2022 20:40
    הגב לתגובה זו
    יש כאלו עם דמי ניהול מגוכחים, אפשר לצאת בכל רגע ויש הפחתה במס במכירה אם התשואה עקפה את גובה הריבית.
  • 3.
    זרובבל 17/11/2022 19:49
    הגב לתגובה זו
    שנתי זה 3.5 ומשהו
  • 2.
    אהרון 17/11/2022 16:33
    הגב לתגובה זו
    הבנקים המסחריים בנק ישראל הממליצים כולם גונבים ומרמים את הציבור
  • ירון 17/11/2022 16:55
    הגב לתגובה זו
    הרבה בנקים נותנים לך:ברירת פיקדון:שקלי או צמוד מדד,עשיתי זאת לפני חצי שנה,הרווחתי לא מעט:כ-4 אחוז.זה יותר טוב מלהשכיר נכס.
  • 1.
    סתם אחד 17/11/2022 16:12
    הגב לתגובה זו
    יש לי 150000 בעוש. ממתין לעוד העלאות ריבית כדי לסגור אותו ל3 שנים. האם אני עושה נכון?
  • רז 17/11/2022 20:42
    הגב לתגובה זו
    אין סיבה לכסף לשבת בעו"ש. זה כסף שנאכל.
  • עידן 17/11/2022 17:34
    הגב לתגובה זו
    תכניס לקרן כספית ואז לא משנה מה קורה אתה לא תלוי בבנק, אתה מקבל את הריבית של בנק ישראל נותן על מקמ, או לחילופין תסגור את הכסף בפיקדון צמוד מדד או צמוד לפריים
  • ירון 17/11/2022 16:53
    הגב לתגובה זו
    היית צריך לחלק את הכסף ל-2:חלק צמוד מדד,וחלק בריבית משתנה,במקום לחכות.זה נכון אתה תקבל כ-4-3 אחוז ריבית שנתית בסוף,אבל בינתיים האינפלצייה עלתה,אז לא עשית כלום בעצם:לא הרווחת.זו לא שיטה לחכות,הפסדת עליית מדד של 0.6 אחוז השבוע,זה לא מעט.
טבע תרופות
צילום: סיון פרג'

אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

בבית ההשקעות אופנהיימר מציינים לחיוב את השיפור בכל חטיבות הפעילות של חברת התרופות, את העלאת התחזיות להכנסות מאוסטדו ויוזדי, והתקדמות בפיתוח מולקולת ה-TL1A; מחיר היעד למניה על 30 דולר עם המלצת "תשואת יתר"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טבע אופנהיימר

אופנהיימר מפרסמים סקירה חיובית על טבע טבע -1.91%   בעקבות דוחות הרבעון השלישי, שבהם הציגה החברה הכנסות של 4.5 מיליארד דולר - עלייה של 3% מהתקופה המקבילה וגבוהה מהצפי שעמד על 4.34 מיליארד דולר. 

כל חטיבות הפעילות - הגנריקה, הביוסימילרס ותרופות המקור - הראו שיפור בתוצאות, וטבע העלתה את התחזיות השנתיות שלה. בבית ההשקעות אופנהיימר משאירים את המלצת ה-Outperform ומחיר היעד על 30 דולר למניה, כשהם מתבססים על מכפיל 6.7 לרווח התפעולי המתואם של 2026.


צמיחה בכל החטיבות

בחטיבת הגנריקה נרשמה צמיחה של 2% בהכנסות, ל-2.58 מיליארד דולר, מעל תחזית השוק שעמדה על 2.41 מיליארד דולר. בארה"ב בלטה עלייה של 7% (במונחי מטבע מקומי), שהובילה להכנסות של 1.18 מיליארד דולר, בעוד שבאירופה נרשמה ירידה של 5% עקב בסיס השוואה גבוה. שאר העולם הציג צמיחה מתונה של 3%. תחת אותה חטיבה משולבות גם תרופות הביוסימילרס, שמהן כבר הושקו 10 תרופות, ועוד שש צפויות עד סוף 2027. אופנהיימר מציין כי השקת התרופות באירופה ב-2027 צפויה להאיץ את קצב הצמיחה בתחום, כאשר התחזית להכנסות נותרת על 800 מיליון דולר.

בחטיבת תרופות המקור הממוסחרות בלטה צמיחה משמעותית באוסטדו (Austedo) - עלייה של 38% ל-618 מיליון דולר. גם יוזדי (Uzedy) הציגה צמיחה של 24% ל-43 מיליון דולר, ואג’ובי (Ajovy) עלתה ב-19% ל-168 מיליון דולר. טבע מאשררת את תחזית ההכנסות לאוסטדו לשנת 2027 - 2.5 מיליארד דולר - וצופה כי לאחר חדירה לשוק האירופי היא תגיע להכנסות שיא של כ-3 מיליארד דולר. בהתאם לכך, החברה העלתה את התחזית השנתית ל-2025 ל-2.05-2.15 מיליארד דולר. גם יוזדי מתקדמת בקצב מהיר מהצפי - עם תחזית מעודכנת של 190-200 מיליון דולר השנה, לעומת 150 מיליון בתחזית הקודמת. שתי התרופות, יחד עם האולנזפין שצפויה להגיע לשוק ב-2026, מוערכות לייצר בשיאן בין 1.5 ל-2 מיליארד דולר.

בצד של הפיתוח, טבע מתכננת להגיש את זריקת האולנזפין (לטיפול בסכיזופרניה) ל-FDA עד סוף 2025, עם צפי למכירות מ-2026 והכנסות של עד 1.5 מיליארד דולר. מולקולת ה-TL1A, שמפותחת יחד עם סנופי, מתקדמת כמתוכנן, והחברה צופה לקבל בגינה תשלום ראשון של 250 מיליון דולר ברבעון הרביעי של השנה ועוד 250 מיליון נוספים ברבעון הראשון של 2026. בטווח הארוך מעריכה טבע כי מדובר בפוטנציאל הכנסות של 2-5 מיליארד דולר, לא כולל אינדיקציות נוספות.

חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי -6.77%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.