נקסט ויזן
צילום: יחצ
דוחות

נקסט ויז'ן בדוחות טובים: צופה הכנסות של 7.5-12 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2022

החברה בקצב רווחים של 8.8 מיליון דולר - מכפיל 19; החברה עדיין צופה הכנסות של 25.5-30 מיליון דולר. בתשעת החודשים הראשונים היא הכניסה 18 מיליון, האם היא מסוגלת להכניס עוד 12 מיליון דולר? ברבעון השלישי היא הכניסה 6.6 מיליון דולר. חן גולן: "לא מזהים כל שינוי בביקושים למוצרינו על רקע ההשפעות המאקרו כלכליות"
נתנאל אריאל |

עוד רבעון של צמיחה לחברת נקסט ויז'ן 5.54%  . החברה שמפתחת ומייצרת מצלמות יום ולילה מיוצבות לכלים קרקעיים ואוויריים, מל"טים ורחפנים, רשמה ברבעון השלישי גידול בהכנסות ל-6.6 מיליון דולר, עליה של 93% לעומת 3.4 מיליון אשתקד. ברבעון הרביעי היא צופה  הכנסות של 7.5-12 מיליון דולר ובסך הכל צופה הכנסות של 25.5 עד 30 מיליון דולר בסך הכל בשנה הנוכחית.

האם היא מסוגלת להכניס עוד 12 מיליון דולר ברבעון האחרון, כאשר בכל בשלושת הרבעונים הראשונים היא הכניסה 18 מיליון? לא בטוח, זה בוודאי יהיה מאתגר. אבל החברה אומרת שהחודש היא תחל לספק מצלמות ראשונות המבוססת על גלאי מקורר. כלומר יש לה חודש כדי לפתוח מבערים ולהגיע לחלק העליון של התחזית שלה. האם זה אפשרי? ברבעון השלישי מספר הלקוחות גדל ב-50% ומספר הלקוחות עומד כעת על 128 לקוחות.

  

הרווח התפעולי עמד על 3.06 מיליון דולר (כ-46% מסך ההכנסות) עליה של 1.43 מיליון דולר לעומת אשתקד (כ-42% מסך ההכנסות). מתחילת השנה הרווח התפעולי עומד על 8.448 מיליון דולר, לעומת 4.623 מיליון דולר בתקופה המקבילה שבנה שעברה.

הרווח הנקי עמד על 2.7 מיליון דולר, כ-41% מסך ההכנסות, בהשוואה ל-1.45 מיליון דולר ברבעון המקביל.

 

מה שבכל זאת עשוי להעיב על הביצועים היא הצמיחה מרבעון לרבעון - ברבעון השלישי כאמור הכניסה החברה 6.6 מיליון דולר, אבל מדובר בקיפאון לעומת הרבעון הקודם, אז הכניסה החברה 6.55 מיליון דולר (גם אז היה מדובר בצמיחה מרשימה לעומת 3.77 מיליון ברבעון המקביל), אבל במבחן של גידול מרבעון לרבעון, החברה נתקעה. אם היא אכן תצליח לפתוח מבערים ברבעון הרביעי ולהכניס 10-12 מיליון דולר זה יחזיר אותה לפסים של צמיחה. אבל אם היא 'תיתקע' בטווח התחתון - זו עשויה להיות בעיה.

החברה ייצרה ברבעון מזומנים מפעילות שוטפת בהיקף של כ-4.9 מיליון דולר ומתחילת השנה 9 מיליון דולר.

 

חן גולן, יו"ר ומייסד נקסט ויז'ן: "מוצרי החברה זוכים להכרה בינלאומית גוברת ולעניין מצד לקוחות חדשים. לראשונה יותר משני שליש מההכנסות התקבלו מלקוחות מחוץ לישראל. אנו עדים לגידול בביקושים למצלמות בעלות יכולות גבוהות יותר. אנו צופים שהחודש נתחיל לספק את המצלמה המקוררת אותה פיתחה החברה בשנה האחרונה מה שמהווה נדבך נוסף בהמשך ביסוס הצמיחה המואצת של החברה.

 

"האירועים הביטחוניים במקומות שונים בעולם מייצרים עניין גובר בפתרונות צילום על גבי כלים קרקעיים, רחפנים וכלי טייס לא מאוישים ואנו מצפים להגדלת היקפי הרכש וההצטיידות של ממשלות וגופים ביטחוניים. נכון להיום, אנו לא מזהים כל שינוי בביקושים למוצרינו על רקע ההשפעות המאקרו כלכליות". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

החברה שהנפיקה בבורסה בתל אביב לפי שווי של 430 מיליון שקל, זינקה לשווי שוק של 595 מיליון שקל, מתהדרת גם בחוזה גדול מול אלביט מערכות ואנקדוטה מעניינת - האלוף עמירם לוין השקיע בה לפני עשור 800 אלף שקל ששווים היום יותר מ-30 מיליון שקל. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?