בניגוד לשאר בחירות האמצע בשנים האחרונות, הסביבה בה הכלכלה האמריקאית נמצאת כיום שונה וקשה בהרבה. האינפלציה במדינה נמצאת בנקודה שלא נראתה מזה 40 שנה, הריבית עולה בקצב שלא נראה שנים והביטחון האנרגטי של ארצות הברית נמצא בנקודה מסוכנת מאוד, בעיקר הודות למלחמה באוקראינה. אמנם נתוני התמ"ג ששוחררו היו גבוהים מהמצופה, מה שהשרה מעט ביטחון, אך החששות ממיתון לא נעלמו לגמרי, בעיקר כאשר מסתכלים על האינפלציה שממשיכה לדהור ועל דוחות החברות הגדולות במשק, אשר יכולים לספק לנו תמונת מצב ברורה יותר בנוגע למה באמת קורה.

בחירות האמצע בארה"ב נקראות כך מפני שהן מתקיימות בערך סביב אמצע הקדנציה של הנשיא המכהן ובהן נבחרים שליש מ-100 מושבי הסנאט, כל 435 מושבי בית הנבחרים (הקונגרס) ו-34 מתוך 50 מושלי המדינות עומדים לבחירה. למפלגה שתזכה לרוב בבית הנבחרים ובסנאט יש חשיבות רבה היות וכמו שבישראל ממשלה יכולה להיות בשלטון ("בבית הלבן") ולקבל החלטות מסויימות, היא בסופו של דבר תצטרך להעביר חוקים בכדי להוציא לפועל את תוכנית הפעולה שלה, מה שתלוי בכך שתוכל להחזיק ברוב מושבי הכנסת ("הסנאט/בית הנבחרים"). בעקבות הזמנים הקשים שעוברים על הציבור האמריקאי בזמן ממשל ביידן עולים חששות רבים בנוגע להאם תוכל המפלגה של הנשיא לשמור על רוב, נסקור את התרחישים האפשריים ואת ההשלכות שלהם.

ההשפעה על השוק - בסוף חוב משלמים בדרך כזו או אחרת

אחוזי התמיכה בנשיא ביידן נמצאים בנקודה נמוכה ביותר וסובבים סביב ה-40%, הפסד בבחירות האמצע יובילו אותו למחצית שניה קשה מאוד בקדנציה אשר קרוב לוודאי תסיים את סיכויו להבחר לקדנציה נוספת (ביידן הצביע על כך שהוא מתכנן לרוץ גם בבחירות בשנת 2024). חוסר שליטה בקונגרס ובסנאט יקשה על ביידן להעביר חוקים אשר הדמוקרטים מעוניינים להעבר, כאלה אשר ישרתו אותם ואת הבוחרים שלהם.

מהפך במי שישלוט בקונגרס יכול להטיב עם השווקים והכלכלה, שכן במצב כזה, השיתוק ימנע מהממשל לבזבז כספים עודפים שאין לו. הממשלה חייבת להוציא כספים בכדי לשמור על התפקוד התקין של ארה"ב, אבל הבעיה שממשל ביידן לא חוסך בהוצאות והדבר לא מתיישב עם מה שקורה כעת בעולם ובארה"ב בפרט. ביידן רק שופך כספים על כל התוכניות שלו, למשל חוק הפחתת האינפלציה או חוק ביטול הלוואות הסטודנטים אשר צפוי לעלות לציבור האמריקאי מאות מיליארדי דולרים. בין אם התוכניות הללו הן חשובות ובין אם לא, לא רק שביידן בסופו של דבר מזרים עוד כסף לכלכלה ומקשה על הפד' להוריד את האינפלציה, אלא הוא גם חייב לעשות זאת על ידי הנפקת אג"ח - הציבור אולי לא כל כך מודע לזה, אך לעניין הזה יש מחיר כבד מאוד בעתיד.

• מה יהיה נתון האינפלציה היום וכיצד זה ישפיע על מדיניות הפד'?
• מה יקבע את כיוון השוק - אין "פיבוט" לרעה או בחירות האמצע לטובה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כל שהריבית בארה"ב יותר גבוהה, כך הריבית שידרשו המשקיעים מהממשל בתמורה לכך שילוו להם כסף תהיה יותר, החוב הממשלתי יגדל וביידן בעצם רק יכביד את העול על הציבור האמריקאי. בנוסף להשפעה העתידית של העלאת מיסים לצורך הקטנת הגרעון, עלויות המימון של הממשל יעלו בצורה הרבה יותר גבוהה, בעיקר כאשר משווים את המצב לריבית האפסית שהייתה שרויה בארה"ב בעשור האחרון. בגלל כל אלו, סביר כי גם השוק מודע לבעייתיות הבזבוזים של הנשיא והממשל ודווקא שיתוק התוכניות שלו על ידי השתלטות הרפובליקנים על גבעת הקפיטול יהיה מה שהמשקיעים ירצו לראות.

אם ואכן יצליחו הדמוקרטים להשיג את מרבית המושבים אפשר צפות ממשל ביידן להעביר את יתר הדקנציה שלו תוך כדי חקיקה מוגברת אשר תיטיב עם האג'נדה של המפלגה שלו, לא בטוח שהיא תיטיב באותה מידה עם המשקיעים או עם אזרחי המדינה בכלל. בקיץ 2023 הקונגרס יצטרך לאשר את הגבלת תקרת החוב הממשלתי, האישור תמיד קורה (אם לא ארה"ב תפשוט את הרגל) אך ביידן יעדיף להגיע לגשר ולחצות אותו בקלות מבלי להיות מחוייב להתקפל בפני הרפובליקנים בדרך כזו או אחרת. הגדלת תקרת החוב כאמור רק תאפשר לממשלת ארה"ב להציף את הכלכלה בעוד כסף, ממש לא מה שחסר לכלכלה האמריקאית בימים אלו. 

מיסים - אי אפשר לממן את המדינה רק על ידי חוב

מצד שני, בנוסף להגדלת תקרת החוב של הממשלה, הדמוקרטים צפויים להציב בפני הציבור העלאות מיסים אשר יעזרו לממן את התוכניות הגרנדיוזיות של הממשל וגם כאן - הציבור האמריקאי לא מצליח להתחמק מעלייה בהוצאות החודשיות שלו. בשנה שעברה התחיל ממשל ביידן לקדם מס חברות מינימלי בינלאומי שיעמוד על 15%, שרת האוצר ג'נט ילן ביחד עם רבים נוספים תמכה בהעלאת מס החברות גם בארה"ב עצמה וסביר כי אזרחי המדינה, לפחות אלו הנמצאים בעשירונים העליונים, יכולים גם הם להיות מוכנים לצעדים לא נעימים שכאלו לאחר בחירות האמצע. מיסים הם אמנם לא צעד פופולרי אך הדמוקרטים חייבים להגיע לבחירות הבאות עם תוצאות, שימוש בחוב בלבד עבור מימון הוצאות הממשלה לא יעבוד ויחריף יותר מדי את האינפלציה ואת גודל החוב הממשלתי, המפלגה תצטרך להשתמש בכסף של הציבור בצורה יעילה ומהירה בכדי להגיע מוכנה אל הבחירות ב-2024. 

• רבעון חזק לדלק US, רווח נקי של 178 מיליון דולר
• טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...

כמובן שבמקרה ההפוך, בו הרפובליקנים משיגים את רוב המושבים, ככל הנראה שנראה דווקא קיצוץ במיסים אשר יעזור לשמרנים בשני פנים. ראשית, הרפובליקנים יוכלו להראות לציבור שהם דואגים לו ואכפת להם מיוקר המחייה הקיצוני שפוקד אותו, בו זמנית הם יוכלו לשבש את המימון של תוכניות הממשל הנוכחי, מה שישים את הרפובליקנים באור חיובי עוד יותר. הרעיון המדובר אמנם יצריך ממפלגת השמרנים להשיג מספר מכובד מאוד במושבים בוושינגטון אך אפילו אם יצליחו להשיג רק רוב זעום אשר לא יאפשר להם באמת להעביר את חוקי קיצוצי מיסים (בגלל וטו של הנשיא), לניסיון כזה יש משמעות רבה עבור הציבור והוא שולח מעין מסר של - "אנחנו מנסים להקל על החיים שלכם אבל הדמוקרטים מתנגדים".

מדיניות חוץ, האם נראה את שתי המפלגות הולכות ביחד?

במהלך חודש יולי אישר הסנאט את חוק השבבים, כאשר שתי המפלגות נרתמו ביחד להעביר את החוק. החוק היה חשוב ומשמעותי לנוכח איבוד הדומיננטיות של חברות השבבים האמריקאיות, בראשן עומדת  INTEL CORPORATION , בכל הנוגע לשוק העולמי. עיקר התחרות עברה לענקיות האסייתיות  TAIWAN SEMICOND MNFCG CO וסאמסונג, ושתי המפלגות הבינו כי ללא חיזוק משמעותי לתעשיית השבבים האמריקאית ארה"ב תאבד בצורה מהירה את העליונות הטכנולוגית של המדינה. את אותו שילוב הידיים יכול להיות שנראה גם בכל הנוגע לשיפור שרשראות האספקה, עניין אשר על פי וולס פרגו צפוי שנראה את שתי המפלגות פועלות יחדיו לקידומו. 

שתי המפלגות צפויות דווקא להיות חלוקות בעיניין המדיניות כלפי המלחמה המתנהלת באוקראינה. הרפובליקנים מסתייגים מלאשר עוד תמיכה צבאית לאוקראינים וסביר כי נראה את הרפובליקנים מנסים לדחוף כספים נוספים לצורך הגדלת תקציב ההגנה של המדינה. המלחמה כאמור מתנהלת על אדמה רחוקה והאמריקאים מעבירים לזלנסקי ציוד כספים ומלאים בשווי של מיליארדי דולרים, זאת בזמן שהמשך המלחמה רק משאיר את מחירי האנרגיה ברמה גבוהה וכנראה שזה מה שיותר מעניין את הציבור (לפחות הרפובליקני) בזמן שהוא מתקשה לעמוד בהוצאות החודשיות שלו.

לסיכום, בחירות האמצע הקרובות אמנם לא יכריעו אם ארה"ב תיכחד מהעולם או מצד שני תשגשג אך כן יש להן משמעות רבה בתקופה המסוכנת הזו, בעיקר לקראת הבחירות לנשיאות בעוד כשנתיים. למרות המתחים הרבים, חלוקת השלטון בין שתי המפלגות עלולה להיות לא יעילה לאזרחים, והאמת שגם שליטתה של מפלגה בודדת. נראה כעת כי התרחיש הטוב ביותר לו יכול אזרח אובייקטיבי בארה"ב לקוות הוא ששתי המפלגות ישלבו ידיים בכדי להוציא את המדינה מהבוץ אליו היא נכנסה, תרחיש שלצערנו הוא כנראה דימיוני.