אפל
צילום: unsplash
לקראת הדוחות

אפל יורדת ב-3% לקראת הדוחות - מה היא צפויה לדווח הלילה?

אפל ואמזון יקבעו הלילה את הכיוון של השוק: הרווחים של אפל נמצאים במרכז תשומת הלב - האם הדרישה לאייפון 14 נמוכה מדי, וכמה תיפגע החברה מהתחזקות הדולר?
נתנאל אריאל | (1)

עד כה מניית אפל APPLE נפלה פחות משאר חברות הענק, וגם פחות מהמדדים. נכון לעכשיו, היא ירדה השנה רק ב-15%, בעוד מיקרוסופט צנחה ב-27%, גוגל ב-32%, אמזון ב-31%, שלא לדבר על מטא (פייסבוק) שהתרסקה ב-70% או נטפליקס עם צניחה של 44%. טסלה אגב מחקה 34% מתחילת השנה.

אומרים לכם ש'אין סיכוי בחיים שהענקיות ייפלו'. ואז הגיעה 2022 והוכיחה שהן יכולות גם יכולות ליפול, ובגדול. הנאסד"ק לשם השוואה ירד גם הוא ב-31%, ה-S&P500 ירד ב-20%, כלומר גם הוא ירד יותר מאפל. רק הדאו ג'ונס 'מנצח' את אפל וירד השנה רק ב-11.5%.

אפל שנסחרת הרחק מעל כולם בשווי של 2.35 טריליון דולר, מגדילה את הפער בצמרת כאשר היא רחוקה ממיקרוסופט ב-500 מיליארד דולר, טריליון מגוגל, והיא גדולה כמעט פי 2 מאמזון. לפני שנה המספרים היו הרבה יותר קרובים. רק ענקית נפט הסעודית אראמקו  שווה יותר מאפל, אבל לא בהרבה.

MICROSOFT ,  GOOGLE ,  AMAZON ,  TESLA INC  ,  NETFLIX , META PLATFORMS

אבל האם אפל גם עלולה ליפול? לכו תדעו. אחרי הדוחות הגרועים השבוע של גוגל ומטא, ואחרי הורדת התחזיות של מיקרוספט - הכל פתוח. הנה הצפי להלילה:

אפל וגם אמזון ידווחו הלילה אחרי הנעילה. האנליסטים מצפים שאפל תדווח הלילה על הכנסות של 88.9 מיליארד דולר, עלייה של 6.6% לעומת הרבעון המקביל בשנה שעברה. בשורה התחתונה הם צופים רווח מתואם של 1.27 דולר למניה, עלייה של שלושה סנט לעומת הרבעון המקביל.

אפל עצמה צפתה (בדוחות הקודמים) שהרווחיות הגולמית ברבעון הנוכחי תרד לטווח של 41.5% - 42.5%, זאת לעומת 43.3% ברבעון הקודם, וזאת עקב המשך התחזקות הדולר (הרחבה על הדולר בהמשך הכתבה).

בחלוקה למגזרים - האנליסטים מצפים שמכירות האייפון יכניסו לחברה 43.4 מיליארד דולר, עלייה של 12% לעומת השנה שעברה; מכירות מחשיב ה'מק' צפויים להכניס 9.3 מיליארד דולר, עלייה של 2% לעומת אשתקד; מכירות האייפד צפויים לתרום עוד 7.8 מיליארד דולר, עלייה של 7% לעומת התקופה המקבילה; הכנסות מציוד לביש, בית ואביזרים עוד 9 מיליארד דולר, עלייה של 3%; וההכנסות משירותים צפויים להוסיף עוד 20.1 מיליארד דולר, עלייה של 10% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה.

קיראו עוד ב"גלובל"

לשם השוואה, ברבעון השני של השנה, מכירות המק ירדו ב-10% לעומת הרבעון השני המקביל בשנה שעברה, זאת כתוצאה מהעליות בשרשרת האספקה, בעוד שמכירות האייפד ירדו ב-2%. 

מה כנראה פוגע בהכנסות של אפל? דיווחים מעורבים על הביקושים לאייפון 14, וההתחזקות של הדולר מול שאר המטבעות - ברבעון השלישי הדולר התחזק ב-7% מול סל המטבעות

נכון לעכשיו, יש דיווחים מעורבים על הביקושים לאייפון 14. אנליסטים מדברים על התעניינות חזקה של הצרכנים בגרסאות היוקרתיות יותר - 'פרו' ו'פרו מקס', אבל במקביל הם מצביעים על חוסר עניין לגרסה הבסיסית יותר, 'פלוס'. כזכור, אפל העלתה השבוע את מחירי השירותים שלה, אפל מיוזיק ואפל TV, וגם לבאנדל שלהן, אבל זה כמובן עוד לא יופיע בדוחות של הרבעון של ספטמבר. 

מה שעוד עשוי לפגוע בתוצאות של אפל זה התחזקות הדולר.  ברבעון השלישי הדולר התחזק ב-7% מול סל המטבעות US DOLLAR INDEX  , ומתחילת השנה הדולר עלה ב-15%. כמו הענקיות האחרות השבוע שנפגעו מכך, אפל חשופה מאוד לשינויים במטבע - כי בתור חברה רב לאומית אחוז משמעותי מההכנסות שלה מגיע מחוץ לארה"ב: המכירות של חברות אמריקאיות בעולם "שוות פחות" בדולרים. אם אפל לדוגמה מוכרת לספק המקומי בישראל אייפון ב-3,000 שקל אזי כעת מדובר על עסקה של 854 דולר (לפי שער של 3.51 שקל לדולר), בעוד שלפני מספר חודשים בודדים זה היה סביב 967 דולר (3.1 שקל לדולר). יש כאן ירידה דרמטית בהכנסות. מנגד, יש גם ירידה בהוצאות באם לאפל יש הוצאות בשקלים.  זה גם התרחיש במכירות של אפל לבריטניה, לגוש האירו ולכל מקום בעולם. אפל זו רק דוגמה, זה כולל את כל החברות האמריקאיות המייצאות.

כפי שהערכנו, התחזקות הדולר פגעה בתוצאות ברבעון הקודם והיא ממשיכה לפגוע בתוצאות של הענקיות עוד יותר ברבעון הנוכחי. זה לא טוב לכלכלה האמריקאית, כשהחברות מרוויחות פחות הן מפטרות, הן מתייעלות, הן מוציאות פחות. זה כמובן עניין של מינון, אבל בשלב מסוים זינוק הדולר יכול להוות בעיה גדולה לכלכלה האמריקאית ולכן, נראה שזה יילקח בחשבון - גם בעליות הריבית של הפד וגם במהלכים נוספים. הדולר עוד יכול להמשיך ולעלות מול שאר המטבעות והשאלה מתי האמריקאיים ישימו לזה סטופ.

ומה לגבי הרבעון הרביעי?

אפל הפסיקה לספק תחזיות בתחילת מגיפת הקורונה, ולא נראה שהיא מתכוונת לחדש את הנוהג בזמן הקרוב (בטח אם היא צופה פגיעה, אם כי אי אפשר לדעת והיא יכולה להפתיע). אבל כל פריט מידע על התחזית של החברה לרבעון הרביעי יכול להיות המפתח לתגובת השוק לדוחות. קונצנזוס האנליסטים בשוק צופים כעת לאפל הכנסות של 128.4 מיליארד דולר ברבעון הרביעי ורווח מתואם של 2.14 דולר למניה.

יש כמובן מי שאופטימיים. אנליסט Evercore ISI, עמית דריאני, חושב שהחברה "ממוקמת היטב" להשיג את הצפי של וול סטריט או אפילו לעקוף אותן. הוא מצפה לתוצאות חזקות במגזר האייפון, שמונעות לדבריו על ידי מעבר לדגמים מתקדמים, לצד במבצעים אגרסיביים של הספקים. הוא מוסיף כי שולי הרווח הגולמי יכולים להוות גורם מפתיע לטובה, בהינתן זמינות טובה יותר של רכיבים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אפל הולכת לחטוף חזק למטה (ל"ת)
    27/10/2022 20:45
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.