משבר ההייטק ממשיך להחריף: HP תפטר כ-150 עובדים
כך דיווח הבוקר חברת המחשבים; בכך – מרבית פעילות החברה בארץ תעבור לניהול מערך ההדפסה של HP – אינדיגו; כלכלנים רבים מעריכים כי במשרדים, שעד כה פעלו בנתניה, תישאר כעת רק פעילות התמיכה בלקוחות החברה
חברת הטכנולוגיה והמחשבים HP HEWLETT PACKARD דיווח הבוקר כי תפטר כ-150 עובדים של החברה מהמשרדים שבנתניה. בעקבות הפיטורים, מרבית מפעילות החברה תעבור להיות תחת מערך ההדפסה של HP – אינדיגו.
אינדיגו משמשת חלק מפעילות הדפוס העולמית של HP במסגרת חטיבת הדפוס התעשייתית שלה, אשר מנוהלת כולה בארץ. גורמים שונים בשוק מעריכים כי במשרדים שפעלו בעבר בנתניה תישאר כעת רק פעילות תמיכה בלקוחות החברה.
בחודשים האחרונים חוות מרבית החברות ברחבי העולם, ובמיוחד בתחום ההייטק, גל של פיטורי ענק של עובדים רבים. משבר זה ככל הנראה החל בעקבות הגידול באינפלציה והעלאת הריבית, דבר שלא פעם שוחק את ערכי המטבע המקומי והמט"ח בכלל, והן מקשה על החברות ללוות מהבנקים בעקבות העלאת הריבית במשק, דבר אשר דוחק אותן לפינה בה הן נאלצות להחליט כיצד לחסוך כסף על מנת להמשיך בפעילות שלה כרגיל, כאשר לא פעם החברה בוחרת לפטר חלק מעובדיה.
המשבר נרחב במיוחד בחברות ההייטק מכיוון שמספר רב של חברות בתחום בחרו להנפיק בניו יורק ובארץ דווקא בחצי השנה האחרונה של 2021, אז הכסף היה זול מאוד, כך בעקבות המענקים שנתנו הממשלות ברחבי העולם, וכולם יודעים שלא מגייסים כשצריך – מגייסים כשאפשר. מאז, נגמר הכסף ואותן חברות החלו פשוטו כמשמעו "לפשוט רגל".
- חברת HP מאבדת 4% בעקבות הורדת המלצה
- חברת HP חושפת את הפורטפוליו הגדול ביותר של מחשוב AI בתעשייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברות הישראליות שהנפיקו בניו יורק בחצי שנה האחרונה, ביניהן מאנדיי, וויקס, איירון סורס, ריסקיפייד, טאבולה וחברות נוספות, איבדו קרוב ל-90% משווין ומערך המניות שלהן, לאחר שרובן הנפיקו באמצעות מיזוגי ספאק שאפשרה להן להיכנס בצורה קלה יותר לבורסה האמריקאית.
אל תתבלבלו, אנחנו בכלל לא מרחמים על עובדי הייטק שפוטרו, לא יהיה להם קשה למצוא עבודה נוספת, במיוחד אם יחתכו קצת בשכר שלהם (בכל זאת, קיצוץ של 20% שכר מ-50 אלף בשקל לא יפגע בהם מוניטרית, במיוחד אם רובם צעירים בעשור השני או השלישי לחייהם).
בתוך כך, חשוב לציין שיותר מאלף עובדי הייטק פוטרו רק בשבוע האחרון. אתמול הודיעה חברת CyberResion כי תפטר 200 עובדים, מתוכם 50 עובדים הם אזרחים ישראליים. את ההודעה פרסמה החברה רק כמספר חודשים לאחר שפיטרה 100 עובדים נוספים, כאשר מרביתם דווקא לא היו אזרחים ישראלים.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
גם חברת הסטארט-אפ פאנדבוקס מעולם הפינטק פיטרה כ-150 עובדים, 40% מעובדי החברה בארץ ובחו"ל. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דיווחה על פיטורים נוספים גם בחברות NCR, סניק, אנטידוט ואורקם, כאשר מהחברות הללו פוטרו 400 עובדים. עוד דיווחה הלשכה כי מספר המשרות הפנויות בענף ההייטק הישראלי צנח בכ-22% בתוך חצי שנה אחת בלבד, כאשר ברבעון השלישי ירד המספר ב-11% ביחס לרבעון השני וב-22% ביחס לרבעון הראשון של השנה.
מהחברה נמסר: "בשלב זה לא ניתן להרחיב בקשר לפעילות HP. החברה תמשיך לייצר ערך ללקוחותיה, תוך התמקדות בעידוד תהליך הדיגיטציה של התעשייה כולה, בדרכים שונות ובאמצעות טכנולוגיות מתקדמות".
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
