בעקבות ההערות האנטישמיות - אדידס מסיימת את השותפות עם קניה ווסט

על אף בעיות מלאי ורווחיות החברה הגרמנית הודיעה על סיום השותפות עם הראפר האמריקאי קניה ווסט. בעקבות המהלך צפויה פגיעה של 250 מיליון דולר ברווחי החברה עד סוף השנה, המניה נופלת במסחר בפרנקפורט - מתחילת השנה איבדה המניה 60% מערכה
מתן קובי | (2)

העלאות הריבית והאינפלציה הגבוהה ברחבי העולם כמובן שגם לא פוסחת על מותגי האופנה - בשבוע שעבר הגיעה אזהרת רווח שלישית של  ADIDAS AG ושלחה את המניה לירידה של 10%. החברה פרסמה את מכירותיה ברבעון השלישי וקיצצה את תחזית המכירות והרווח שלה לשנת 2022. אחד המותגים המוכרים ביותר של החברה הוא YEEZY, אשר נוצר בשותפות עם הראפר קניה ווסט עוד בשנת 2016. בשבועות האחרונים ווסט התחיל להתבטא ברחבי הרשת עם הערות פוגעניות ואנטישמיות, הביקורת על השותפות מצד הצרכנים (ואפילו מצד עובדי החברה) הובילה להחלטת החברה לפרק את השותפות, אשר הייתה אמורה להמשך עד 2026. בהצהרה של החברה נמסר: "אדידס לא תסבול אנטישמיות או כל צורה אחרת של שנאה. ההערות והפעולות האחרונות של קנייה לא מקובלות, מלאות שנאה, מסוכנות, ומפרות את ערכי הגיוון והכבוד ההדדי של החברה. לאחר הערכה מעמיקה החברה החליטה לחסל את השותפות עם קניה לאלתר, להפסיק את קו הייצור של המותג YEEZY ולהפסיק את כל התשלומים לראפר ולחברה שלו". עוד באמצע החודש היה זה הראפר שאמר בריש גלי בריאיון: "אני יכול לאמר דברים אנטישמיים ואדידס לא יכולה לעזוב אותי".  החברה הראתה לכלל העולם כי היא אכן לא תסבול את ההתנהגות, למרות מה שחשב הראפר, אך המחיר צפוי להיות יקר. המותג של הראפר אחראי על כ-8% מההכנסות של החברה וההערכות על הפגיעה בטווח הקצר מהמהלך עומדות על 246 מיליון דולר ברווח הנקי של החברה עד סוף השנה. מאז הודעת החברה המניה ירדה בבורסה בגרמניה עד ל-4% ונסחרת כעת מתחת למחיר של 100 יורו למניה. מניית אדידס ירדה מתחילת השנה בכ-60% והחברה הגיעה לשווי של כ-18 מיליארד יורו. עם פרסום אזהרת הרווח החברה העריכה כי המכירות לשנה כולה יעלו בשיעור חד ספרתי בלבד. לדבריה, המרווחים התפעוליים יהיו רק 4% - ירידה לעומת 7% להם ציפו לפני כמה חודשים. לאדידס יש ברשותה 63% יותר מלאי מאשר בתקופה המקבילה אשתקד, אותו היא חייבת להוזיל משמעותית בכדי להפטר ממנו. החברה תפרסם את דוחותיה הכספיים ב-9 בנובמבר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מפעלים ייצרו נעלים לצבא הגרמני ובנות ברית נאצים. (ל"ת)
    לא לקנות אדידס היזהר 25/10/2022 16:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לא מבינה למה צריך לקחת סלבים לפרסום חברות טובות. (ל"ת)
    אני 25/10/2022 15:44
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.