סנאפצ'ט snapchat
צילום: Istock
דוחות

סנאפצ'ט פספסה את התחזיות ומתרסקת מעל 25% במסחר המאוחר בוול סטריט

החברה רושמת הכנסות של 1.13 מיליארד דולר ורווח נקי של 8 סנט למניה; ההכנסות למשתמש ירדו ל-3.11 דולר - ירידה של 11%, והיא גם לא מתפרסמת תחזיות; הנפילה בסנאפ גוררת גם מניית מטא לירידה של 5%
דור עצמון | (2)

חברת הרשת החברתית סנאפצ'ט SNAP INC (סימול: SNAP) פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השלישי של השנה בהם היא רושמת הכנסות של 1.13 מיליארד דולר לעומת צפי האנליסטים להכנסות של כ-1.14 מיליארד דולר. לשם השוואה, ברבעון המקביל אשתקד הכניסה החברה כ-1.07 מיליארד דולר - עלייה של כ-5.6%. מדובר בצמיחה הרבעונית האיטית ביותר של החברה אי פעם, מדובר אמנם בצמיחה אך לא בצמיחה של חברה שנחשבת כ"חברת צמיחה".

בשורה התחתונה, החברה רושמת רווח נקי (על בסיס NON-GAAP) של כ-8 סנט למניה - מעל להערכות האנליסטים שציפו להפסד נקי של סנט אחד למניה. אלא שבנוסף, ההכנסות למשתמש ירדו ל-3.11 דולר - ירידה של 11%.

ומה לגבי תחזיות? אין

החברה אינה מפרסמת את תחזיתה לרבעון הבא - בדומה לרבעון הקודם, דבר שהביא להתרסקותה אז ב-25%. נוסף על כך, החברה הודיעה על בייבאק של 500 מיליון דולר בניסיון להציל את המניה.

כתוצאה מתוצאותיה הכספיות של סנאפצ'ט - גם גוגל GOOGLE  יורדת ב-3% במסחר המאוחר ומטא META PLATFORMS  נופלת ב-5%, מה שגם מוריד את החוזים העתידיים.

מנית סנאפצ'ט התרסקה מתחילת השנה בכ-77% למחיר של 10.8 דולר המבטא שווי חברה של כ-17.8 מיליארד דולר.

כחלק מהתוכנית שלה להפחית עלויות, סנאפ אמרה במהלך הרבעון שהיא תסגור כמה פרויקטים יקרים, כולל מזל”ט ה-Pixy שלה, שאותו היא מתכננת למכור תמורת 230 דולר. סנאפ גם סיימה את הפקת תוכניות הפרימיום שלה Snap Originals.

″הרבעון הזה נקטנו בפעולה כדי להמשיך למקד את העסק שלנו בשלושת העדיפויות האסטרטגיות שלנו: הגדלת הקהילה שלנו והעמקת המעורבות שלהם עם המוצרים שלנו, האצה וגיוון של צמיחת ההכנסות שלנו והשקעה במציאות רבודה”, אמר מנכ”ל סנאפ, אוון שפיגל, בהצהרה. צמיחת המשתמשים ”ממשיכה להרחיב את ההזדמנות ארוכת הטווח שלנו בזמן שאנו מנווטים בסביבה המאקרו-כלכלית ההפכפכה הזו”, אמר.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    השורטים 14 שנות הפסד טיפשים כמו מכנסיים (ל"ת)
    סבינה 21/10/2022 11:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה לרשום רווח למניה,מה הבעיה לרשום את הרווח (ל"ת)
    איתי 21/10/2022 00:10
    הגב לתגובה זו
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)ג'נסן הואנג וליפ בו טאן (נוצר על ידי בינה מלאכותית)

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה

ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?

רן קידר |
נושאים בכתבה אנבידיה אינטל

היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה. 

מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת. 

1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים

אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.

כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.