פרופ' בן ברננקי ממכון Brookings בוושינגטון, פרופ' דאגלס וו. דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופרופ' פיליפ דיבוויג, מאוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס, הם הזוכים בפרס נובל לכלכלה  לשנת 2022, עבור מחקריהם בנושא - תפקידם של הבנקים במשברים כלכליים.

"לפני 15 שנה העולם עמד לפני משבר כלכלי גדול. רובנו לא היינו מוכנים לכך, אבל כמה כלכלנים היו מודאגים מהמשבר בפתח. הם חקרו את היווצרותם של משברים כלכליים והאמינו כי אחד נמצא ממש בטווח הקרוב. התיאוריה שלהם טענה כי בנקים הם קריטיים ל"חיים" הכלכליים וצריך לשמר אותם ולדאוג ליציבותם אבל רק תחת רגולציה נכונה. החוקרים האלו האמינו והעריכו אז שהרגולציה הקיימת על הבנקים לא מספיקה", כך נפתחה הצגת הזוכים בפרסם נובל לככלה לשנת 2022.

המחקרים של השלושה - פרופ' בן ברננקי ממכון Brookings בוושינגטון, פרופ' דאגלס וו. דיאמונד מאוניברסיטת שיקגו ופרופ' פיליפ דיבוויג, מאוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס, החלו אומנם בשנות ה-80, אך המשבר הכלכלי של שנת 2008 הדגים עד כמה הם רלוונטיים. ברננקי, שהיה יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב לאחר ששימש בפרופסור באוניברסיטת פרינסון, הזהיר כי הבנקים וקריסתם האפשרית עלולים להיות טריגר לקריסה ומשבר כלכלי. זה היה חידוש כאשר הגישה הרווחת היתה שהמשבר הוא זה שגורם לנפילה של בנקים.

פרופ' דיבוויג ופרופ' דיאמונד חקרו במשך שנים רבות את הדרך שבה הבנקים מאפשרים ומאזנים בין השקעות להלוואות. הם בדקו את מתן הכספים להשקעות לטווח ארוך תוך כדי מתן נזילות לחוסכים בטווח הקצר. למעשה, כאשר נוצרת תחושה של אי וודאות, מתקיים תהליך של "ריצה אל הבנקים", וכולם רוצים להוציא את הכסף בבת אחת. כלומר, גם המשקיעים לטווח ארוך וגם המשקיעים לטווח קצר רוצים את הכסף. מצד שני - הבנקים דורשים את ההלוואות ואז נוצר כדור שלג מתגלגל. הלווים לא יכולים להחזיר את הכסף, אך לבנקים אין כסף לשלם למלווים ומתחיל ואפילו מאיץ משבר כלכלי.

• בן ברננקי: השפעת מדיניותו של טראמפ על האינפלציה לא תהיה משמעותית
• ברננקי: "לא קרובים לסטגפלציה של שנות ה-70"; מה חושב הנגיד ירון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עבודתם של דיבוויג ודיאמונד הראתה כי מדובר בחולשה אינהרנטית של מנגנוני הבנקאות ולא משברים ריאליים שמתפתחים. כלומר, יש משברים ריאליים, אבל המשברים בבנקאות מאיצים ומצמיחים אותם לגבהים וגדלים ענקיים.

החוקרים גם הראו מה קורה כאשר ממשלות מנסות וגם מצליחות להיות ערבות לפעילות של בנקים. הממשלות אומנם יכולות למנוע קריסות, אבל במקרים רבים זה לא מספיק וזה יותר קריסות במקומות אחרים, שנובעים בין היתר מחוסר האמון של הציבור. 

המחקרים הדגישו את תפקיד הבנקים שאינו רק במתן הלוואות ואספקת פיקדונות. בנקים מחזיקים במידע על לקוחות עסקיים ופרטיים, שמשמש להזרמה של כספים בצורה יעילה. אבל הם הראו שהיעילות הזו לא טריוויאלית. קריסה של בנקים משמעותה גם אבדן מידע, שיכול לפגוע ביכולת של הבנק להתנהל בהצלחה בהמשך, ובאפשרות של כל הכלכלה להתאושש במהירות מן המשבר.

• מניית Plug Power מזנקת 60% בשמונה ימים: האם מדובר בשורט סקוויז קלאסי?
• ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• המניה שתזנק מחר ב-5% למרות דילול המשקיעים

המסקנה של המחקרים של השלושה היא שיש למנוע קריסה של בנקים ככלי עיקרי למניעת משברים כלכליים.

פרופ' דיאמונד ציין עם ההודעה על זכייתו כי משברים כלכליים נובעים מאי וודאות, לרבות מצבים שגורמים לציבור לרצות מיד גישה לכספם - "האינפלציה המהירה שאנחנו חווים בחודשים האחרונים עלולה להיות אירוע כזה של אי וודאות, לכן מאוד חשוב שהבנקים יהיו בריאים, יציבים וחזקים וגם יתפסו כך אצל הציבור. בנקים צריכים גם לדעת להגיב מהר לשינויים בשווקים.

"במשבר הקודם, הבעיות התחילו בתוך הבנקים ולכן המשבר היה גרוע במיוחד. אבל, הניסיון מן המשבר ההוא הוביל לחיזוק סקטור הבנקים, באופן שהופך אותם עמידים יותר כיום למשברים ולאי וודאות. מעבר לכך, זה לא רק עניין של בנקים, אלא כל מצב שבו יש לגוף מסוים חוב שיכול להיות מאוד נזיל, והוא הרבה יותר גדול מהנכסים שאמורים לערוב לו. במצב הנוכחי, אנחנו נראה את הדברים מתפתחים קצת אחרת, כי יש גופים עם הבעיה הזו, אבל לפחות הבנקים עצמם במצב טוב יותר.

"הבנקים המרכזיים יצליחו להביא את האינפלציה בחזרה ליעדיה. לוקח זמן לאינפלציה להגיב למדיניות מוניטרית, ולכן זה לא צריך להפתיע אותנו מאוד שכרגע הריביות עולות והאינפלציה לא נעצרת. הוא מאמין שההשפעה תיראה בעתיד הקרוב, ככל שהבנקים יהיו נחושים בהחלטתם שהורדת האינפלציה היא היעד שלהם.

ברננקי - זכייה אחרי שהיה נגיד הפד

פרופ' בן ברננקי, היה יו"ר הפד והוא אחד מהפרופסורים הנחשבים כיום בכלכלה. הוא בן למשפחה יהודית ואפילו למד עברית בילדותו מסבו מצד אמו, הרולד פרידמן. פרידמן היה חזן, שוחט ומורה לעברית. 

משפחת ברננקי הגיעה לארה"ב ב-1921, ועברה את המשבר הכלכלי. ברננקי עבד כל נעוריו ובתקופת לימודיו, בין היתר בבניין, מלצרות, מכירות וכמפעיל מתקנים בלונה פארק. ברננקי הצטיין בלימודיו והתקבל לאוניברסיטת הרווארד ב-1971 ולמד כלכלה. את הדוקטורט שלו השלים ב-MIT , תחת הנחייתו של סטנלי פישר.

ברננקי, טוען כי אלמלא התערב הבנק המרכזי בארה"ב לתמוך בבנקים, היה המשבר הכלכלי של 2008 הופך לקטסטרופה ענקית יותר מאשר המשבר הכלכלי הגדול של ארה"ב ב-1929. עם זאת, ברננקי לא זיהה מבעוד מועד את המשבר המתקרב בזמן אמת והזיהוי המאוחר מדי גרם לעלות מאוד גבוהה של המשבר. למעשה, ברננקי גם לא התעורר כשהציגו לו את כל העיוותים בשוק הבנקאות ואת עומקו של המשפר הפיננסי והריאלי. על רקע זה, קצת מוזר שדווקא הוא שלא קיבל ציון טוב במשבר האמיתי, מקבל ציון לשבח על עבודתו האקדמית. אחרי הכל, האקדמיה אמורה לעזור לשטח, בזמן אמת.  

פרס נובל לכלכלה - הפרס לכלכלה על שם אלפרד נובל, ניתן על ידי הבנק המרכזי של שוודיה.