ב-8 בנובמבר יתקיימו בארה"ב בחירות האמצע. בחירות האמצע מתקיימות כל ארבע שנים וההתמודדות בהן היא לא על מושב הנשיא, אלא על שליש מ-100 מושבי הסנאט וכל 435 מושבי בית הנבחרים (הקונגרס). כמו כן, 34 מתוך 50 מושלי המדינות עומדים לבחירה, יחד עם שורה שלמה של נושאי משרות ציבוריים. הבחירות נקראות בחירות אמצע מפני שהן מתקיימות שנתיים לאחר בחירת הנשיא, באמצע הקדנציה שלו. - בקיצור אלה בחירות גורליות להמשך תקופת הנשיאות של הנשיא ג'ו ביידן. אם הרפובליקנים יזכו ברוב המושבים הם יוכלו לשתק את הממשל לשנתיים הבאות. זה גם יכול להשפיע כבר עכשיו על הסיכויים שלו להיבחר ב-2024. נשיאי ארצות הברית אוהבים להגיע לבחירות כאשר השווקים במצב טוב - זה משליך ישירות על מצב הרוח של האמריקאיים ועל הרצון שלהם ב'שינוי'. הדוגמה האחרונה טרייה: קחו אפילו את טראמפ, לולא הקורונה יש סיכוי טוב שהוא היה ממשיך לעוד 4 שנים בבית הלבן, עד כדי כך. 

הפעם הבחירות מתקיימות בסביבה יוצאת דופן: האינפלציה בשיא של 40 שנה, השווקים נמצאים בשוק דובי והחששות ממיתון בארה"ב לא מפסיקים לרחף. רשמית ארה"ב נמצאת במיתון אבל בינתיים כולם אומרים שמדובר על 'מיתון טכני'. בכל מקרה, כאשר מוסיפים למשוואה הקיימת את קיצוץ ייצוא הנפט של אופ"ק מבינים כי הבחירות השנה עלולות להיות קריטיות גם לשווקים ולמשקיעים. האמנם?

נתחיל מהשורה התחתונה. בחירות האמצע, בדומה לכל אירוע משמעותי אחר אשר משפיע על הכלכלה האמריקאית, הן אירוע שאף אחד לא יכול לחזות את תוצאותיו, בטח שלא את ההשלכות העתידיות שלו (שוב נחזור לטראמפ - כולם צפו שאם הוא ייבחר וול סטריט תקרוס, אבל אחרי שהוא נבחר הבורסות דווקא זינקו). העניין הוא שבתור משקיעים אנחנו צריכים להיות מוכנים לכל תרחיש - השווקים יכולים לעלות, השווקים יכולים ליפול, התשואות יכולות לטוס למעלה ויכול להיות שהדולר בכלל יצלול. אף אחד לא יודע מה יהיה ואנחנו צריכים להפנים זאת. ההבנה הזו שאף אחד לא יודע מה יהיה היא ככל הנראה ברורה לרוב המשקיעים בשוק ההון אך לא פעם אנחנו בכל זאת מתעניינים בתחזיות, אשר אף אחד לא יכול להבטיח לנו שהן יתממשו, אולי עדיף דווקא להסתכל על העבר?

גם אם ממשל ביידן הדמוקרטי יצטרך לחזות ברפובילקנים אוחזים ברוב כיסאות בית הנבחרים או הסנאט, זו לא תהיה הפעם הראשונה שבממשל ובקונגרס נמצאות שתי מפלגות שונות. המצב כמובן מכביד מאוד על היכולת של כל אחד מהצדדים להוציא לפועל את ההבטחות שחילק לבוחריו אך למרות זאת, נראה שהמשמעות על השווקים לטווח הארוך אינה גבוהה. במחקר של חברת אדלמן על ביצועי מדד ה-S&P 500 מאז 1948 התברר כי אף מפלגה לא השפיעה משמעותית על ביצועי המדדים: כאשר המפלגה הדמוקרטית שלטה בבית הלבן, הסנאט ובית הנבחרים, ביצועי המדדים עמדו על 15.1% בממוצע ואילו כאשר המפלגה הרפובליקנית עמדה בראש, התשואה עמדה על 15.9%.

• מה יהיה נתון האינפלציה היום וכיצד זה ישפיע על מדיניות הפד'?
• מה יקבע את כיוון השוק - אין "פיבוט" לרעה או בחירות האמצע לטובה?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במחקר של החברה היא בדקה עניין נוסף - מה תהיה התשואה שנרוויח מהשקעה באותו המדד אם נשקיע רק כאשר בתפקיד נמצא נשיא רפובליקני או דמוקרטי (בלי קשר לאיזו מפלגה שולטת בבית הנבחרים והסנאט). השקעה של 100 אלף דולר במדד משנת 1948 ועד סוף 2021, כאשר רק נשיא רפובליקני נמצא בראש, הייתה מייצרת לנו 834 אלף דולר. במקרה שהיינו משקיעים בדיוק את אותו סכום אך עושים זאת רק כאשר מכהן נשיא דמוקרטי, ההשקעה הייתה מגיעה ל-3.7 מיליון דולר עד סוף 2021. ההבדל אמנם נראה גדול ומרשים (ומבלי להתייחס לכל הסיבות האחרות שמשפיעות על וול סטריט ויכולות להסביר שנים טובות יותר או פחות בשוק המניות) אך הנקודה הקריטית היא - אם היינו נותנים להשקעה המקורית לתפוח לאורך השנים, מבלי להתחשב במי נמצא בשלטון, אותה השקעה מקורית הייתה מניבה לנו 31.2 מיליון דולר.

העניין המהותי מהמחקר של החברה ברור - אין צורך לתזמן את השוק לפי הבחירות. להפך, לטווח הארוך העניין אפילו עלול לפגוע בנו. כמובן שישנם משקיעים רבים אשר מעדיפים לסחור במניות או להשקיע לטווח הקצר אך זוהי בדיוק הנקודה, השקעה מגוונת לטווח ארוך מייצרת תשואה גבוהה ומאפשרת לנו לקחת את החופש מלהתעסק בהמולה היומיות של השווקים.