דולרים כסף מזומן
צילום: Pixabay

אחד הכלים של הפד' נמצא בנקודה החזקה ביותר שלו מזה שנים, מה הוא הכלי ומה המשמעות עבור השווקים?

המטרה העיקרית כעת של הפד' היא להגיע למצב בו השוק יצא מכלל סכנת האינפלציה, בשביל להגיע למצב זה יש לבנק המרכזי כלים רבים, העיקרי שבהם הוא הריבית. ישנו כלי נוסף שהגיע לנקודה טובה מאוד עבור הפד', כלי אשר יעזור לפד' להמשיך להעלות את הריבית מבלי לחשוש לקריסה של הכלכלה
מתן קובי | (6)

שוק הריפו בארה"ב הוא השוק אליו פונים הבנקים המסחריים בכדי לקבל הלוואה מבנקים אחרים, במקרה בו לבנק הראשון חסרים מזומנים לאחר יום הפעילות שלו, למשל בגלל עודף של מתן הלוואות או יותר מדי משיכות שבוצעו. בכדי לבצע את ההלוואה (אשר לרוב היא קצרת מועד), הבנק הלווה יציב בפני הבנק המלווה נכסים בתור ביטחונות אשר יאפשרו למלווה להנזיל אותם במקרה והלווה לא יעמוד בהחזר ההלוואה, אותם הנכסים הם לרוב אגרות חוב או מניות. העניין הוא שחלק מהמזומנים שבנק מחזיק הם בעצם התחייבויות, למשל פיקדונות הציבור וכאשר יש לבנק יותר מדי התחייבויות במאזן, הוא חייב לאזן זאת עם נכסים וכאן בא לידי ביטוי שוק נוסף - שוק הריברס ריפו.

מהו שוק הריברס ריפו 

בשוק זה יכולים הבנקים ללוות או להלוות נכסים ואחד השחקנים הגדולים בשוק זה הוא הפד'. הבנק המרכזי יכול להלוות לבנקים המסחריים נכסים בתמורה לביטחונות, שבמקרה זה יהיו מזומנים. כאשר לבנק מסויים יש עודף גדול מדי של התחייבויות, הוא כאמור צריך לאזן זאת עם נכסים וכאשר הבנק משתמש בנכסים שהפד' מציע לו, הבעיה בעצם נפתרה. בדומה לריבית שכולנו מכירים, גם בשוק הריברס ריפו יש ריבית עלייה מחליט הפד' וכאשר בנקים "מחנים" כסף בשוק זה, הם מקבלים ריבית על אותם המזומנים. כאשר הריבית בשוק זה עולה וכאשר לבנקים יש יותר ויותר התחייבויות, התמריץ להכנס לשוק תהיה יותר גדולה.

מה המצב בשוק ואיך הגענו למצב זה? 

שוק הריברס ריפו הגיע לנקודת שיא כאשר היקף הנכסים בו עבר את נקודת ה-2.367 טריליון דולר, השיא הקודם עמד על 2.359 טריליון דולר. השוק הגיע לשיאים הללו בעקבות הקורונה - כמות הכסף בארה"ב גדלה בצורה גדולה מאוד בעקבות מדיניות הממשל, אשר חילק כספים רבים בכדי לעזור לתמרץ את הכלכלה, מבלי הבחנה רבה בנוגע למי מקבל את הכספים הללו. המדיניות הפיסקאלית של הממשלה התאפשרה בזכות המדיניות המוניטרית של הפד', אשר רכש עוד ועוד אג"ח של ממשלת ארה"ב והזרים כספים אל הכלכלה בכדי לממן את כל העניין של תמריצי הקורונה ולהוריד את הריבית, מה שיתמרץ את הכלכלה עוד יותר.

ככל שההקלה הכמותית של הפד' המשיכה, כך המאזן שלו גדל יותר ויותר והמשמעות היא שיש לו כמות נכסים אדירה שהגיעה עד לרמה של כ-9 טריליון דולר. אותם הכנסים של הפד' ואותם הכספים שהוזרמו לכלכלה היו אלה שעזרו לשוק הריברס ריפו להגיע לאיפה שהוא היום - לפד' היום נכסים רבים כתוצאה מרכישות האג"ח ולבנקים המסחריים היו התחייבויות רבות, הודות לכך שכספים בהיקף רחב מימדים הוזרמו אל תוך פקדונות וחשבונות האזרחים. 

למה כמות הכסף בשוק זה צריכה להדאיג את השווקים? 

כאשר כמות הכסף בשוק עולה יותר ויותר המשמעות היא שהפד' יכול לשחרר בחזרה לשוק מזומנים רבים בכדי לעזור לבנקים המסחריים במקרה ויגיעו למצב מסוכן בו חסר להם מזומנים בכדי לעמוד בדרישות הלקוחות שלהם - מתן הלוואות או משיכה של כספים. ככל שכמות הכסף בשוק זה יותר גדולה המשמעות היא שיש יותר כסף שיכול להיות מוזרם אל הבנקים בעת צרה, לפד' יש יותר ביטחון בהעלאות הריבית שלו והוא פחות צריך לחשוש ממצב בו אחד הבנקים יפשוט את הרגל כתוצאה מכך - יש יותר ממספיק כסף בכדי לחלץ אותו.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 15/10/2022 15:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    נ.ש. 08/10/2022 20:44
    הגב לתגובה זו
    לא מודבר בכסף שבנקים עסקיים מזרימים לחשבון הפד אלא בדיוק הפוך. הפד נהפך לגוף שנותן אשראי לבנקים ומזרים להם נזילות. והכמות הזאת 2.3 היא כמות שהפד מספק לבנקים. בעצם הפד מזרים נזילות לבנקים כדי שלא יקרסו. כי אם הוא לא היה עושה את זה הריביות בשוק הריפו היו 30%
  • 3.
    ברק 07/10/2022 04:28
    הגב לתגובה זו
    להלוות לעסקים ולתמוך בכלכלה הפד נותן להם כסף בעד הערבונות שהיו יכולים להיות בשימוש בשוק הריפו הגלובלי, להיט. הרברס ריפו הוא אחת הסיבות שמאז 2008 אנחנו בשפל שקט ואפשר לראות את זה במגמת העלייה של התוצר הגולמי, הבנקים לא לוקחים סיכון להשקיע בעסקים חדשים ולהרוויח כסף וזה פוגע בכלכלה בעולמית. אין יותר קומוניזם מזה… אגב, בניגוד להגיון התשואה על האג״חים הקצרים נמוכה יותר ממה שהפד נותן על הרזרבות ברברס ריפו וזה בגלל שעדיין יש שחקנים משתמשים בהם בבנקאות הבינלאומית ובמערכת היורודולר כערבונות…
  • 2.
    ג'רום פאואל 06/10/2022 20:49
    הגב לתגובה זו
    לא ברור למה לבנקים יש זכות להחנות הכספים שלא שלהם..
  • ירבעם השלישי 07/10/2022 07:32
    הגב לתגובה זו
    המערכת מהונדסת כך כדי שהכלכלה המשוכללת תוכל לשרת את כולנו. Its the economy אחי
  • 1.
    יש לך עוד כמה רעיונות איך לקבור אנשים ? (ל"ת)
    יוסף 06/10/2022 20:30
    הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.