לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט
בשבוע שעבר מדד הדאו ג'ונס רשם שפל שנתי חדש, לאחר שירד ב-4%, ה-S&P 500 נפל ב-4.5%, הנאסד״ק נחתך ב-4.7%, כשבשבועיים האחרונים ירד מדד הטכנולוגיה ב-12%. מדד הפחד קפץ ב-13% על רקע הירידות בשווקים, החזרה לשפלים ותחזית הריבית החדשה של הפד.
תשואות האג״ח רשמו שיאים חדשים, והכבידו על המדדים שכן הן מהוות אלטרנטיבה לשוק המניות שהופכות אטרקטיבית משבוע לשבוע, ובנוסף, שוק האג״ח הוא המצפן להעלאות הריבית של הפד בכך שהוא מתמחר בתוכו את הריבית, ובכך התשואה על האג״ח עולה. התשואה על האג״ח לשנתיים נסקה ב-0.33%, וכעת עומדת על 4.2%, חצתה את רמת ה-4%, רמה שלא נראתה מאז 2007. התשואה ל-10 שנים עלתה ב-0.24% ל-3.69%.
הנפט נחתך ב-7%, הירידה השבועית הגדולה ביותר מאז אוגוסט, ונפל מתחת ל-80 דולר. הנפט, שהיה גורם עיקרי לזינוק באינפלציה כשעלה, כעת יורד, והשווקים לא מתרגשים. אולי מתוך העובדה שהם מתעסקים בבעיית תשואות האג״ח שמזנקות, או מתוך העובדה שבדוח האינפלציה האחרון, מחירי האנרגיה ירדו, אך מחירי התשתיות והדיור המשיכו לעלות והשאירו את האינפלציה גבוהה.
השבוע - עוד שבוע מאקרו רועש שישפיע על שוק המניות, 12 מתוך 19 נציגי הפד יעלו לנאום השבוע, כל אחד יציג את דעתו ויידבר על פגישת הפד האחרונה והעלאת הריבית, ואיך לדעתו המדיניות צריכה להימשך, דבר אשר ישפיע על השווקים. ביום שלישי ורביעי, יו״ר הפד ג'רום פאוול יעלה לנאום, בפעם הרביעית בשבוע האחרון. ביום חמישי יתפרסם נתון התמ״ג המעדכן, הצפי הוא לקיטון בתמ״ג של 0.6%. ביום שישי, ב-15:30, יתפרסם מדד ה-PCE, מדד האינפלציה האהוב על הפד (מדד ההוצאה הפרטית), שמחשב את רמת המחירים של הצריכה הפרטית בארה״ב, כמו גם מדד ההוצאות האישיות שיתפרסם.
- ג'יפרוג טסה 22%, אפירם עולה 11%; המגמה השלילית נמשכת בחוזים
- סנאפ מזנקת 20%, אנבידיה מטפסת 1.5%; קוואלקום מאבדת 2% - ומה עושים החוזים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזרת הדוחות - וול סטריט פותחת את עונת הדוחות מחדש, כאשר השבוע תדווחנה חברת מיקרון, חברת השבבים אשר תיתן תמונת מצב על תחום השבבים, נייקי, ענקית הביגוד הספורטיבי שתשקף את מצב הצרכן בארה״ב, בד בת' אנד ביונד שעברה טלאות בחודש האחרון וחברת הקרוזים קארניבל.
ביום שלישי - BLACKBERRY LIMITED
ביום רביעי - Jefferies Financial Group In
ביום חמישי - BED BATH NIKE MICRON TECHNOLOGY
ביום שישי - CARNIVAL CORP
- 3.קטי 26/09/2022 14:12הגב לתגובה זושחיטה שחיטה שחיטה
- 2.ברוך 26/09/2022 12:45הגב לתגובה זופוטין את האוקאיניים ואת העולם מזעזע עם החוכמות שלו ופאוול דופק את העולם אם ריביות ויחד את המיפעלים העולם
- 1.שמוליק 26/09/2022 08:32הגב לתגובה זולדעתי האישית מהיום תמריא גבוה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
