כצפוי: נאייקס החלה להיסחר בוול סטריט ומתרסקת ב-16% - למחיר בת"א
לאחר שהגישה תשקיף להנפקה בפברואר האחרון, חברת הסליקה והתשלומים הישראלית נאייקס הופכת לדואלית, והחלה להיסחר לפני זמן קצר בנאסד"ק תחת הטיקר NYAX. אבל וול סטריט לא מקבלת אותה בברכה וביומה הראשון בוול סטריט היא נחתכת ב-16%. המניה הונפקה במחיר של 34.25 דולר, כעת היא נופלת עד ל-28.8 דולר.
בשוק מסבירים שבפתיחה בוול סטריט היה ביקוש ולכן מחיר הפתיחה היה גבוה יותר. אז מאז הוא נופל אבל עדיין מעל המחיר בת"א. ההסבר הוא כזה - מחיר של 34.25 דולר שקול ל-114.6 שקלים, המחיר של נאייקס בת"א הוא 90 שקלים. מחיר של 28.8 דולר הוא 99.76 שקלים. 28 דולר זה כבר כמעט כמו ת"א.
בזמנו, שהונפקה בבורסה בת"א במאי 2021, נאייקס הייתה ההנפקה הגדולה ביותר של חברת הטכנולוגיה בתל אביב, היא הנפיקה בתל אביב לאחר שבוול סטריט היא לא הצליחה להנפיק בשווי המבוקש, וניצלה את ההזדמנות ואת גל ההנפקות הלוהט בתל אביב בכדי לגייס בשווי מנופח - מיליארד דולר.
המסחר במניית נאייקס בת"א ננעל היום עם שווי שוק של 2.96 מיליארד שקל, כלומר שווי שוק של 854 מיליון דולר לנאייקס.
יאיר נחמד מנכ"ל החברה מסר: "אנו מציינים כאן היום אבן דרך משמעותית במסע של נאייקס. כחברה גלובלית, הפועלת בכל העולם, הרישום בנאסד"ק מוסיף לנו מימד חשוב להרחבת בסיס המשקיעים של החברה והחשיפה שלה. נאייקס נמצאת בעיצומה של דרך מרתקת בעולם שלם שיש בו הזדמנויות רבות לצמיחה. אני רוצה להודות, מעומק הלב, לעובדי ומנהלי החברה על העבודה המאומצת ולשותפים הרבים המלווים אותנו לאורך השנים".
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נאייקס ברבעון האחרון רשמה הכנסות בסך של כ-41 מיליון דולר, צמיחה של 33% ביחס לרבעון המקביל, שם עמדו ההכנסות על 31 מיליון דולר, הרווח הגולמי עמד על 14 מיליון דולר, גדילה של 5% בהשוואה לרבעון המקביל. ההפסד הנקי לתקופה עמד על 10.3 מיליון דולר, ברבעון המקביל רשמה נאייקס הפסד נמוך יותר שעמד על 5.8 מיליון דולר.
נאייקס היא חברת פינטק שפיתחה פלטפורמה למסחר ותשלומים שנועדה לסייע לבתי עסק להגדיל את רווחיהם, ולנהל אותם בצורה יעילה יותר. החברה מציעה פתרון הכולל קבלת תשלומים ללא מזומנים, מערכת ניהול ואפליקציה להגדלת נאמנות לקוחות, המאפשרים לבתי עסק לנהל מסחר יעיל ומהיר.
הנה גרף המניה מאז הנפקת החברה בת"א:
- 3.ממש לא התרסקה, מה שקרה מאוד טבעי נראה בתקופה הקרובה (ל"ת)התרסקה? 21/09/2022 20:32הגב לתגובה זו
- 2.לרון 21/09/2022 20:16הגב לתגובה זושמניות ישראליות בוולסטריט "נשחטות"
- 1.בן כפיר הxמור 21/09/2022 19:35הגב לתגובה זונאייקס של מנייאקס ...איזה שם מxורבן מצאתם ? מי רוצה לנייאק אתכם ?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
