זו הסיבה שהעובדים ההיספנים בארה"ב יפגעו יותר משאר האוכלוסייה

בנק וולס פארגו צופה פגיעה כלכלית קשה בעובדים ההיספנים בארצות הברית בעיקר בגלל סוג העבודה שלהם והגיל
דור עצמון | (6)

הבנק האמריקאי וולס פארגו WELLS FARGO & CO מעריך כי אם המצב בשווקים ימשיך להידרדר לכדי מיתון - קל ככל שיהיה - עובדים היספנים יספגו מכה קשה. "שיעור האבטלה ההיספני נוטה לעלות גבוה באופן לא פרופורציונלי מהממוצע הארצי במהלך מיתון כלכלי", כתב הכלכלן הראשי של הבנק, ג'יי ברייסון. כך לדוגמה מציינים בבנק כי מ-2006 עד 2010, שיעור האבטלה ההיספני עלה בכ-0.8%, בעוד ששיעור האבטלה הלא-היספני טיפס בכ-0.3%.

בבנייה, למשל, ההיספנים מהווים שליש מהעובדים, בהשוואה ל-18% מסך התעסוקה של משקי הבית. המגזר, שרגיש להעלאות הריבית, יתמודד עם "אתגרים חריפים בשנה הקרובה", אמר ברייסון. שיעורי המשכנתאות זינקו ליותר מ-6% והיתרי הבנייה כבר ירדו ביותר מ-10% מאז סוף השנה שעברה, הוא ציין.

כמו כן, תהיה ירידה תלולה יותר בהוצאות הסחורות במהלך השנה הבאה, הודות לירידה בביקושים. נכון לעכשיו, ההוצאה הכוללת של הצרכנים גבוהה ב-14% מפברואר 2020 וההוצאות האמיתיות על שירותים עלו בפחות מ-1% במהלך אותה תקופה. "סביר להניח שהרוטציה בהוצאות תוביל לקיצוצים חדים יותר בתעשיות הקשורות לסחורות מעבר לבנייה, כולל תחבורה ומחסנים, מסחר קמעונאי וסיטונאי וייצור - כל הענפים שבהם ההיספנים מייצגים נתח לא פרופורציונלי מכוח העבודה", אמר בריסון.

עם זאת, ריכוז עבודה במגזר הפנאי והאירוח, שנפגע קשה במהלך המגיפה וכעת מתאושש יפה, עשוי להקל על חלק מהפגיעות הצפויות הללו. לא רק שהצרכנים יעדיפו לצאת לחופשות שנשללו מהם בתקופת הקורונה או אכילה בחוץ, אלא שהתעסוקה בענף עדיין נמצאת עדיין כ-7% מתחת לרמה שלפני הקורונה, כתב בריסון.

בכל הנוגע לגיל, עובדים היספנים הם בדרך כלל צעירים יותר מהאוכלוסייה הכללית. "עובדים זוטרים נוטים להיות מפוטרים בשיעור גבוה יותר מעובדים בעלי ותק רב יותר", אמר ברייסון. "פחות שנות ניסיון מקשה על מציאת עבודה חדשה בשוק עבודה חלש". עם זאת, הוא לא צופה שהמיתון הבא יפגע בשוק העבודה כפי שקרה במיתונים שאירעו בעבר.

"מעסיקים בילו את רוב הזמן בחמש השנים האחרונות במאבק למצוא עובדים", אמר ברייסון. "אנו צופים שהמעסיקים יחזיקו חזק יותר בעובדים מאשר במהלך מיתונים קודמים, תוך הבנה טובה יותר של כמה קשה זה עשוי להיות להעסיק אותם בחזרה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    למי אכפת מה המוצא? (ל"ת)
    17/09/2022 19:36
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    כ 17/09/2022 13:05
    הגב לתגובה זו
    "תרוצים" על אפלייה ,דיסקרימינציה,אפרטהייד שמעתם?בקיצור חסר שוויון מגדרי,השאר תירוצים
  • 3.
    א 17/09/2022 12:56
    הגב לתגובה זו
    שוכן במרומים,והשמיים זה ואקום,מסקנה אלוהים זה ואקום,כמו פוטין,ואקום רצחני,כן כן
  • 2.
    קש 17/09/2022 09:03
    הגב לתגובה זו
    הבעיה היא יותר מורכבת כי השכר כיום לא יכול לאפשר קיום בכבוד .עליית מחירי הנכסים משפיעים על השכירות כמו כן מחירי האנרגייה ומחירי המזון כל זה ביחד גורם ליאוש וחוסר רצון מצד העובדים לאייש משרות אך המיתון יעשה את ההבדל .על פי דעתי מחירי הנכסים והשכירות ירדו כמו כן מחירי האנרגייה והמזון וכמובן רמת החיים ואז העובדים יתחילו לאייש את המשרות
  • 1.
    גורי 17/09/2022 08:48
    הגב לתגובה זו
    פה החרדים לא עובדים במהלך ואיך להם בעיה כי אלוהים דואג להם שולח להם כסף לקיום
  • מ 17/09/2022 12:54
    הגב לתגובה זו
    הבנתי וזה נכון המדינה זה "השם" ישראל כזכור פעם יעקב
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.