האם הגרף של אמזון משקף את המציאות העסקית? למה סטארבאקס חזקה מה-S&P500?
3900
זה המספר שלנו לשבוע הקרוב ((S&P500.
ביום שני שעבר כתבתי: ״שורה תחתונה-סיכוי שניפגש ב-3900״. הנה אנחנו נפגשים. פגישה קשה למעקב למי שהיה על המסכים וקלה יותר למי, שאולי בצדק, שם לעצמו התראה (״תגידו לי כשיגיע ל-3900״), קונה מעל ומגן מתחת. תיכף נגיע ל-3900.
הבוקר בא ולעבודה?
לפני כן נציין שהיום חל יום העבודה בארצות הברית. השנה נושא העבודה קשור לשווקים ולחיים של כולנו יותר מבשנים קודמות. המוכנות של אנשים לעבוד ובכל מחיר נבחנת, אלו שעובדים פחות מוכנים, בהכללה, להשתעבד לעבודה ומידה מסוימת של אבטלה נדרשת על מנת לבלום את האינפלציה. עולם העבודה הוא אחד משיבושי הפוסט קורונה המשמעותיים ביותר וכרגע הוא גם משבש את שרשרת האספקה והשירות.
לפני שבועיים הזמנתי חבילה מאמזון ושילמתי על משלוח מהיר מכיוון שזו היתה מתנת יום הולדת. אחרי מספר ימים קבלתי הודעה על עיכוב של 15 יום. זאת למרות, כאמור, ששילמתי על משלוח מהיר ומדובר בענקית המשלוחים אמזון. כתבתי להם והם ענו לי במכתב מנומס אחרי מספר ימים ולא אחרי 24 שעות כפי שהם מצהירים. המכתב כלל התנצלות על התשובה המאוחרת, הסבר על העומס ״פוסט קורונה״ ופיצוי כספי על דמי המשלוח.
כל אחד מכם חווה השפעות של השינויים בשוק העבודה על חייו הפרטיים. מורים לא מוכנים לעבוד בכל שכר, מתמחים לא מוכנים לעבוד 26 שעות, חברות תעופה בארצות הברית ובעולם מבטלות עשרות אלפי טיסות ובכל קשת השירותים שאנחנו מקבלים יש האטה ושיבוש. המשמעות עבורנו כאן, בענייני בורסה, היא פגיעה ברווחי החברות (חוץ מהבנקים שיודעים למהר בהעלאת ריבית החובה ולהתמהמה בהעלאת ריבית הזכות). אמזון סבסדו לי את המשלוח (החזירו את הכסף) למרות שהמוצרים לא היו במסגרת המשלוח בחינם. המשמעות עבורנו במרחבי החיים שמחוץ ל״בלוגסטריט״ היא שינוי מתמשך בסדרי העדיפויות של האנושות. אם הייתי קת׳י ווד הייתי חושב על קרן סל לתחום. האמת, אולי אחשוב בעצמי.
- הנאסד״ק עלה ב-1%; צ׳ק-אפ זינקה ב-190%, טבע נפלה ב-5%
- הנאסדק עלה 0.4% וסגר בשיא חדש; טסלה עלתה 7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם נסתכל על הגרף של אמזון נראה שהיא עומדת למבחן תמיכה ב - 125 דולר שדומה, מבחינת התצורה, למבחן התמיכה ל - S&P500 ב - 3900. המניה חלשה מה - S&P500 ולכן אין מה למהר להכניס אותה לתיק עד שקו המגמה של החולשה ייפרץ למעלה. האם הגרף מספר גם את הסיפור שסיפרתי פה? במובן מסוים סביר שכן.
הסיפור של 3900
להזכירכם, זה הגרף שממנו גזרנו ביום שני את היעד 3900 כיעד לירידה:
רואים עליו את התנגדות הממוצע ל-200 יום שאתם מכירים ואת התמיכה ב-3900 שמורכבת מיעד תיקון פיבונאצ׳י ומתמיכה אופקית. עליו התבסס המשפט: ״סיכוי שניפגש ב - 3900״. עכשיו בואו נראה מה קרה.
הנה גרף תוך יומי מיום חמישי, קצת אחרי עשר בלילה.
רואים עליו שני דברים: את התמיכה המדויקת ב - 3900, ללמדנו שרמה זו אכן רמת מבחן חשובה לשוק, ואת פער המחיר היורד שהמדד מנסה לסגור למעלה. זה היה המתח לזמן הזה: ייתמך ויסגור או יחזור ל - 3900?
- "טראמפ הבטיח להגן עלינו מפני התקפות ספקולטיביות בשוק המט"ח"
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
נמשיך. השעה עשר וחצי. הגבול העליון של פער המחיר חוסם את ה - S&P500.
אבל, בדקות האחרונות של המשחק-מסחר, הקונים הבקיעו את ההתנגדות, יצרו את האופטימיות ליום שישי, אופטימיות שעבדה לזמן מה, כולל תמיכה פטיש מעל הרמה העליונה של פער המחיר היורד. סימנתי את הנקודות החשובות בעיגולים.
המשך המסחר ביום שישי שינה את התמונה, אולי בגלל סוף השבוע הארוך שנכנסנו אליו. פער המחיר היורד נשבר למטה והמדד חזר ל - 3900 וקיבל שם תמיכת פטיש (אינדיקטור חיובי) תוך יומית.
מה אנחנו לומדים מכך?
1. רמת ה - 3900 היא אכן רמת מבחן ויש שם מאבק אמיתי. הקונים קונים מעל והמוכרים מדכאים מהלך עליה.
2. על הבעד והנגד מעקב תוך יומי. מצד אחד הוא מאפשר לנו ללמוד ברזולוציה גבוהה על הלך הרוח שמתפתח, לרבות סיכוי לתפוס מהלכים עם התהוותם. מצד שני אנחנו נחשפים ליותר מהלכי סקר ושימוש בפקודות סטופ - לוס. אם אתם מחליטים לעקוב מעקב קצר מועד אתם צריכים לקבל את היתרונות ביחד עם החסרונות.
ומה יהיה ביום שלישי? התמיכה תעבוד? קשה לדעת. אני מעביר אותנו למדד הנאסד״ק.
אתם רואים את השבירה של התמיכה שמוכרת לכם, את הפטיש ביום חמישי אבל את הנר הדובי מיום שישי. אם הוא יצליח לעלות מעל 12000 נקבל סימן שורי ותמיכה ל - S&P500.
המשמעות שהיא שביום שלישי אנחנו מסתכלים בכל עין על גרף אחר: עין אחת על התמיכה ב - 3900 ועין שניה על ההתנגדות ב - 12000. שבירה של הראשונה או פריצה של השניה יסמנו את ההמשך. הייתי אומר שיש עוד מקום לאופטימיות אבל היא לא במינון חזק.
סטארבאקס בימי האטה
בכל פעם שיש משבר כלכלי מתחילים לשאול את השאלה האם אנשים ימשיכו לקנות קפה לאטה ב - 5 דולר. אני לא הייתי מוותר על המניה. החברה ידועה ביכולות ההתאמה שלה (עכשיו נדרשת גם להתאים את עצמה לשוק העבודה המשתנה ולדרישות העובדים) וחווית הלקוח שלה מתאימה להווית העולם הנוכחית.
על הגרף תוכלו לראות שגם סטארבאקס סבלה מנחת ידו של הממוצע ל - 200 יום אבל יש לה גם תמיכה בקרוב והיא חזקה מאוד בהשוואה ל - S&P500. כפי שאמרנו, לא מוותרים מהר על החוויה. עוד מעט תקופת החגים והמשקאות המיוחדים.
הגענו לסוף המאמר. העולם עובר שינויים. קורונה ואפקט פוסט קורונה, מלחמה באוקראינה, אינפלציה והתחממות גלובלית ממשיכים לעצב את תפיסת המציאות שלנו והדרך בה אנחנו רוצים להתנהל בה. הגרפים יכולים לעזור לנו לגלות כיוונים והכרעות. חשוב כמובן להתאים את הסיפור הנכון. מוזמנים.ות לשתף בסיפורים שלכם ובמחשבות שלכם.ן על המציאות.
נתראה ביום רביעי. בהצלחה עם 3900 (נשמע פתאום כמו יחידה סודית של המודיעין...).
כותב המאמר הינו זיו סגל ([email protected]) העוסק בתחום השווקים הפיננסיים, ניתוח טכני, מימון התנהגותי ואימון מנטלי, בעל עיסוקים מגוונים בתחום באקדמיה ובפרקטיקה.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
- 6.שקול הצטרף לנבחרת האולמפית בהתעמלות קרקע הפליקפלקים (ל"ת)לאחור פשוט מדהימים 05/09/2022 11:30הגב לתגובה זו
- 5.רגע 05/09/2022 11:22הגב לתגובה זועוד משחק אחד ודי
- 4.ניב כהן 05/09/2022 11:07הגב לתגובה זואוהב לקראת את הניתוחים הטכניים של סגל .יש לו גם חוש הומור
- 3.אנונימי 05/09/2022 10:50הגב לתגובה זומה הוא בא להגיד? האם יתן חבל הצלה לשוק? או שבא לספר על צימצום המאזן ויקריס שוב את השוק? אם ברצונו להלחם באינפלציה ובצד הביקוש שלה, כנראה שירצה לצנן את השוק לדעתי...במידה ושוברים את 3900 מה היעד הבא?
- 2.כיף לקרוא, תודה! (ל"ת)אנונימי 05/09/2022 10:45הגב לתגובה זו
- 1.דודו 05/09/2022 10:43הגב לתגובה זוהחבילה שלך התעכבה כי סגרו מחסנים והתיעלו מבחינת שינוע. נפלת בתפר. הגדולה של אמזון שהיא פועלת מהר יש לה מזומן עצום והיא חולשת על תחומים רבים. המניה חבולה כי כל השוק חבול.טכנית גם אפל נראית לא טוב. האם לא צריך להסתכל מעבר לטכני ? הטכני של מניה ספציפית לא תלוש מהמציאות הכללית במדדים בו היא נמצאת.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
