כרטיסי אשראי
צילום: תמר מצפי

שב"א: ביולי-אוגוסט הוציאו הישראלים 77.67 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי

סך ההוצאות באוגוסט 2022 הגיעו ל-38.978 מיליארד שקל - עליה של 5.6% לעומת אשתקד; רונית טישלר פיטי סמנכ"לית שב"א: "למרות החופשות, הוצאות הישראלים שוב שברו שיא"

דור עצמון | (1)

חברת שב"א שירותי בנק אוטו -1.46% העוסקת בהפעלת מערכות סליקה וחיוב של כרטיסי אשראי פרסמה את נתוני ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי בחודשי החופש הגדול יולי ואוגוסט מהם עולה כי הישראלים גיהצו בכרטיסיהם לא פחות מ-77.674 מיליארד שקל - עלייה של 6.1% לעומת החופש הגדול אשתקד.

לשם השוואה, ביולי-אוגוסט 2020, במהלכם היו על פעילות המשק מגבלות בשל נגיף הקורונה, ההוצאות בכרטיסי אשראי עמדו על סכום של 63.221 מיליארד שקל בלבד, ואילו ביולי-אוגוסט 2019 סך ההוצאות הגיע ל-59.108 מיליארד שקל.

סכום ההוצאות הכולל בחודש אוגוסט 2022 הגיע לשיא של 38.978 מיליארד שקך. מדובר בנתון המהווה עלייה של 5.6% לעומת אוגוסט 2021 בו סכום ההוצאות הכולל עמד על 36.917 מיליארד שקל. סכום ההוצאות היומי בכרטיסי אשראי הגיע גם הוא לשיא באוגוסט ולראשונה חצה את רף המיליארד ורבע מיליון שקלים ועמד על יותר מ-1.257 מיליארד שקל ביום. שיא ההוצאות היומיות הקודם נרשם בחודש יולי 2022 והוא עמד על 1.248 מיליארד שקל. ההוצאות היומיות באוגוסט היו גבוהות ב-0.7% לעומת יולי.

ההוצאות בעסקאות אונליין רשמו באוגוסט 2022 עלייה בשיעור של 7.7% לעומת אשתקד. ההוצאה החודשית בעסקאות אונליין הגיעה באוגוסט לסכום כולל של 21.771 מיליארד שקל. באוגוסט 2021 הגיע סכום ההוצאות בעסקאות אונליין ל-20.209 מיליארד שקל. סכום ההוצאה היומית בעסקאות אונליין ביולי עמד על 702.297 מיליון שקל והוא נמוך ב-2% לעומת יולי 2022.

ההוצאות בעסקאות פיזיות בבתי העסק עצמם הגיעו באוגוסט לשיא חדש ועמדו על 17.206 מיליארד שקל - עלייה של 3% לעומת אוגוסט 2021. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות עמד על סכום של 555.042 מיליון שקל - עלייה של 4.5% לעומת יולי 2022.

עליה של 1.8% נרשמה באוגוסט 2022 בהיקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים לעומת אשתקד. סכום המשיכה הממוצע היומי עמד על 193.779 מיליון שקל לעומת 190.268 מיליון שקל באוגוסט 2021. ביולי 2022 עמד סכום משיכות המזומן היומי על 191.851 מיליון שקל.

רונית טישלר פיטי, סמנכ"לית תפעול וקשרי שותפים בחברת שב״א: ״באופן מסורתי, החודשים יולי – אוגוסט מהווים חודשי שיא בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי. אנו רואים שההוצאות בכרטיסי אשראי המשיכו לגדול ולצמוח, למרות שמאות אלפי ישראלים שהו במהלך חודשי החופש הגדול בחו"ל. חודש אוגוסט התאפיין בגידול בהוצאות בעסקאות פיזיות והן הגיעו לשיא של כל הזמנים". 

קיראו עוד ב"בארץ"

בראיון שקיימנו בשבוע שעבר עם איתן לב-טוב, מנכ"ל שב"א, הוא סיפר על פעילות החברה, ההתפצלות ממס"ב, מנועי הצמיחה של החברה ועתידה: "שב"א תהפוך מגוף מתפעל לגוף שיוזם ומפתח מוצרים טכנולוגיים חדשים". החברה גם פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה בהם היא רשמה הכנסות של 29.2 מיליון שקל, רווח תפעולי של 12 מיליון שקל ורווח נקי של 4.27 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יאיר 07/09/2022 02:14
    הגב לתגובה זו
    הם בדיוק הדלק שמזין את האינפלציה. אם בנק ישראל ימשיך לגרור רגליים ולא ידכא אותם באמצעות העלאת ריבית חדה-נאבד שליטה על האינפלציה מהר מאוד.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

קרנות פרייבט אקוויטי, לוגואיםקרנות פרייבט אקוויטי, לוגואים

שנת הקציר של קרנות הפרייבט אקוויטי: מי הציפו ערך ומי עדיין מחכים?

מהאקזיט ביד2, דרך המימושים של פימי בעשות אשקלון ובאורביט ועד ההנפקה של סוגת  קרנות הפרייבט אקוויטי סגרו שנה של אקזיטים והנפקות, אבל לא כל הקרנות נהנו מהגאות
רונן קרסו |

הגאות ההיסטורית בשווקים לא פסחה גם על עולם הפרייבט אקוויטי. אחרי תקופה של ריבית גבוהה, אי-ודאות ובלימת עסקאות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות מצאו את עצמן שוב בסביבה נוחה יותר למימושים ולהנפקות.

לצד הזינוקים במדדים, והפתיחה המחודשת של שוק ההנפקות, חלק מקרנות ההשקעה הפרטיות נהנו גם הן משנה חריגה במיוחד. 4 קרנות פרייבט אקוויטי רשמו תשואות דו-ספרתיות, ובמקרים מסוימים גם הצליחו לתרגם את העליות למימושים בפועל, דרך אקזיטים והנפקות ברווחים נאים.


קרנות ההשקעה הפרטיות לא מדווחות על הרווחים שלהן, אבל אם נסתכל בתוצאות המצוינות של הבנקים - פועלים אקוויטי, לאומי פרטנרס ודיסקונט קפיטל, שעוסקות באותם תחומים - נבין שהייתה זו בהחלט שנה מדהימה. במקביל, קרנות ההשקעה המשיכו בהשקעות חדשות בחברות מקומיות בתחומים שונים כשהן נערכות גם להמשך הדרך.



פימי

קרן פימי, שנוסדה בשנת 1996 על ידי ישי דוידי, היא הגדולה והמובילה בישראל. הקרן מנהלת נכסים בשווי כולל של כ-8 מיליארד דולר.

לפני חודש הודיעה פימי על תחילת הגיוס של קרן פימי 8, לגיוס של 1.5 מיליארד דולר, ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של קרן פימי 7, שבה גייסה 1.25 מיליארד דולר.

עד כה רכשה הקרן שליטה ב-108 חברות ומימשה 76 מהן, בהיקף עסקאות של למעלה מ-9 מיליארד דולר.