שב"א: ביולי-אוגוסט הוציאו הישראלים 77.67 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי
סך ההוצאות באוגוסט 2022 הגיעו ל-38.978 מיליארד שקל - עליה של 5.6% לעומת אשתקד; רונית טישלר פיטי סמנכ"לית שב"א: "למרות החופשות, הוצאות הישראלים שוב שברו שיא"
חברת שב"א שירותי בנק אוטו -1.09% העוסקת בהפעלת מערכות סליקה וחיוב של כרטיסי אשראי פרסמה את נתוני ההוצאות של הישראלים בכרטיסי אשראי בחודשי החופש הגדול יולי ואוגוסט מהם עולה כי הישראלים גיהצו בכרטיסיהם לא פחות מ-77.674 מיליארד שקל - עלייה של 6.1% לעומת החופש הגדול אשתקד.
לשם השוואה, ביולי-אוגוסט 2020, במהלכם היו על פעילות המשק מגבלות בשל נגיף הקורונה, ההוצאות בכרטיסי אשראי עמדו על סכום של 63.221 מיליארד שקל בלבד, ואילו ביולי-אוגוסט 2019 סך ההוצאות הגיע ל-59.108 מיליארד שקל.
סכום ההוצאות הכולל בחודש אוגוסט 2022 הגיע לשיא של 38.978 מיליארד שקך. מדובר בנתון המהווה עלייה של 5.6% לעומת אוגוסט 2021 בו סכום ההוצאות הכולל עמד על 36.917 מיליארד שקל. סכום ההוצאות היומי בכרטיסי אשראי הגיע גם הוא לשיא באוגוסט ולראשונה חצה את רף המיליארד ורבע מיליון שקלים ועמד על יותר מ-1.257 מיליארד שקל ביום. שיא ההוצאות היומיות הקודם נרשם בחודש יולי 2022 והוא עמד על 1.248 מיליארד שקל. ההוצאות היומיות באוגוסט היו גבוהות ב-0.7% לעומת יולי.
ההוצאות בעסקאות אונליין רשמו באוגוסט 2022 עלייה בשיעור של 7.7% לעומת אשתקד. ההוצאה החודשית בעסקאות אונליין הגיעה באוגוסט לסכום כולל של 21.771 מיליארד שקל. באוגוסט 2021 הגיע סכום ההוצאות בעסקאות אונליין ל-20.209 מיליארד שקל. סכום ההוצאה היומית בעסקאות אונליין ביולי עמד על 702.297 מיליון שקל והוא נמוך ב-2% לעומת יולי 2022.
- ישראייר רוכשת 20% ממועדון כרטיסי האשראי של רמי לוי וישראכרט - לפי שווי של 200 מ' שקל
- למרות "עם כלביא", ירידה של 0.7% בלבד בהוצאות כרטיסי האשראי ביוני לעומת אשתקד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההוצאות בעסקאות פיזיות בבתי העסק עצמם הגיעו באוגוסט לשיא חדש ועמדו על 17.206 מיליארד שקל - עלייה של 3% לעומת אוגוסט 2021. ממוצע ההוצאות היומי בעסקאות פיזיות עמד על סכום של 555.042 מיליון שקל - עלייה של 4.5% לעומת יולי 2022.
עליה של 1.8% נרשמה באוגוסט 2022 בהיקף משיכות המזומן מהכספומטים הבנקאיים לעומת אשתקד. סכום המשיכה הממוצע היומי עמד על 193.779 מיליון שקל לעומת 190.268 מיליון שקל באוגוסט 2021. ביולי 2022 עמד סכום משיכות המזומן היומי על 191.851 מיליון שקל.
רונית טישלר פיטי, סמנכ"לית תפעול וקשרי שותפים בחברת שב״א: ״באופן מסורתי, החודשים יולי – אוגוסט מהווים חודשי שיא בהוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי. אנו רואים שההוצאות בכרטיסי אשראי המשיכו לגדול ולצמוח, למרות שמאות אלפי ישראלים שהו במהלך חודשי החופש הגדול בחו"ל. חודש אוגוסט התאפיין בגידול בהוצאות בעסקאות פיזיות והן הגיעו לשיא של כל הזמנים".
- הונאה שיטתית נגד ביטוח לאומי בהיקף מיליונים - כך עבדה השיטה
- כמה יעלה אייפון 17?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
בראיון שקיימנו בשבוע שעבר עם איתן לב-טוב, מנכ"ל שב"א, הוא סיפר על פעילות החברה, ההתפצלות ממס"ב, מנועי הצמיחה של החברה ועתידה: "שב"א תהפוך מגוף מתפעל לגוף שיוזם ומפתח מוצרים טכנולוגיים חדשים". החברה גם פרסמה את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של השנה בהם היא רשמה הכנסות של 29.2 מיליון שקל, רווח תפעולי של 12 מיליון שקל ורווח נקי של 4.27 מיליון שקל.
- 1.יאיר 07/09/2022 02:14הגב לתגובה זוהם בדיוק הדלק שמזין את האינפלציה. אם בנק ישראל ימשיך לגרור רגליים ולא ידכא אותם באמצעות העלאת ריבית חדה-נאבד שליטה על האינפלציה מהר מאוד.
ארדואן טורקיה (X)המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות
פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה
טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).
במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות.
בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין
טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות.
המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.
- סערה פוליטית חדשה בטורקיה: מעצר ראש עיריית בייראמפשה באיסטנבול
- "הבייבי" של ארדואן - Togg מתכננת לכבוש את אירופה עם רכבים חשמליים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שיתופי פעולה גרעיניים
בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.
