גיא טל
צילום: משה בנימין

האם שוק מוצרי היוקרה יכול להוות אלטרנטיבה בתקופת מיתון? תלוי בסין

העשירים ביותר פחות מושפעים מאינפלציה של 8% או העלאת הריבית, לכל הפחות בכל מה שקשור לצריכה, אולם הצמיחה הייתה צפויה לבוא מסין, שם מאגר העשירים הפוטנציאלי חטף מהלומה ולא עומד בציפיות
גיא טל | (1)

בתקופה כלכלית מורכבת המשקיעים מחפשים אלטרנטיבות עם קורלציה נמוכה יחסית לשוק המניות. בדרך כלל נחפש סקטורים דפנסיביים עם ביקוש קשיח שלא נפגע במיתון, ושמציגים צמיחה יציבה. חיפוש כזה יכול לעיתים להניב תוצאות מפתיעות. באופן אינטואיטיבי היינו חושבים ששוק מוצרי היוקרה לא יהיה סקטור כזה, שכן במצבים קשים צריכת מוצרי היוקרה תהיה הראשונה שתגרע מסל הקניות. אך שוק מוצרי היוקרה המיועדים ללקוחות עשירים מאד יכול לעיתים דווקא להיות השקעה דפנסיבית בזמן מיתון שכן אלו פחות מתרגשים מאינפלציה של 8% שלא פוגעת בצריכה שלהם.  

סקטור הצריכה הרחב יותר הוא המנוע העיקרי שתידלק את הכלכלה האמריקאית בעשורים האחרונים, אבל כעת המנוע הזה מתחיל להשתעל ולחרחר לנוכח המשבר הכלכלי, אך עדיין לא מדובר במה שניתן להגדיר כמשבר חמור או מיתון עמוק. שוק העבודה חזק, התוצר בארצות הברית ירד אמנם קלות בשני הרבעונים האחרונים, אך צפוי לחזור לצמיחה בטווח הנראה לעין. בינתיים, לפחות, לא מדובר במשבר נוסח שנות השלושים או שנות השבעים של המאה שעברה.

במקרים של מיתון קל מעין זה, הצריכה של השכבות העליונות כמעט לא נפגעת. מנתונים ממשלתיים שנאספו מאז שנות ה-80 של המאה שעברה עולה כי שהצריכה בעשירונים העליונים לא נפגעה במהלך המשברים של שנות ה-90 ולא עם פיצוץ בועת הדוט.קום בתחילת שנות האלפיים. רק המיתון של שנת 2008 הראה פגיעה בהוצאות של הסקטור הזה. ייתכן והדבר מצביע על הבדל בין מיתון עמוק למיתון קל - האם הצריכה של השכבות העליונות נפגעה. 

את הנתון הזה יש לסייג עם העובדה שהנתונים הם רק מאז שנת 1985, בעוד אינפלציה ברמתה הנוכחית התקיימה לאחרונה לפני 40 שנה, כלומר כמה שנים לפני כן. ייתכן לאור הנתונים הללו האבחנה הזו אינה מדוייקת. יחד עם זאת, נראה שכן עוד שוק העבודה חזקה והשכבה העליונה לא מאבדת את עבודתה, אז ייתכן הידוק חגורה קל, אך לא מהפך דרמטי בצריכה.

אולם כל זה נכון כשמדברים על השוק הבינוני - גבוה. כשמגיעים למוצרים לאלפיון העליון הירידה בביקושים נעלמת לחלוטין. ברשת המלונות מריוט אינטנשיונל נרשמים ביקושי שיא לסגמנט מלונות היוקרה, מעל לרמות טרום המגיפה. גם המחירים הממוצעים כבר עוברים את השיאים של שנת 2019. העשירים יותר ממשיכים לצאת לשופינג ללא דאגות מיוחדות, ואין הכוונה לשופינג של חולצה בזארה או ארון באיקאה, אלא לשוק מוצרי היוקרה כמו תיק של לואי ויטון או מכונית פרארי חדשה. 

האם סין תפגע באופוריה?

אמנם כמו בכל שוק, חלק גדול מהתמחור נעוץ בצפי לצמיחה עתידית. לא מספיק שהעשירים הנוכחיים ימשיכו לצרוך על מנת שחברות הסקטור יהנו מעליות, אלא יש צורך שיהיו עוד עשירים שיצרכו עוד ויבטיחו צמיחה עתידית לסקטור. המאגר הפוטנציאלי של עשירים חדשים נמצא דווקא בסין. מאז אימצה המעצמה הקומוניסטית מדיניות שוק קפיטליסטי (משולבת בשיטת משטר דיקטטורית) העושר במדינת הענק הולך ומתפשט, לצד מאות מיליונים שעדיין חיים בסטנדרטים של עולם שלישי. סין היא יצרנית מיליונרים מצטיינת המייצרת כמה עשרות אלפים כאלה מדי שנה. מספר המיליונרים בסין בסוף שנת 2021 (כאלה המחזיקים מעל 6 מיליון יואן) הגיע ל-4.074 מיליון, מספרם של אלה המחזיקים מעל 10 מיליון יואן הגיע ל-1.663 מיליון. אולם המגיפה פגעה מאד בקצב ייצור המיליונרים והגידול התמתן מאד בשנת 2021 ביחס לשנה קודמת. המיתון המסתמן בסין וודאי ישפיע אף יותר על נתוני השנה הבאה מהבחינה הזו. כיוון ששוק מוצרי היוקרה הופך להיות תלוי ויותר ויותר במיליונרים הסיניים, הנתונים האלו משתקפים היטב בדוחות הכספיים של הבחרות המרכזיות בתחום. 

דוגמה לדבר ניתן לראות בדוחות אחת מחברות היוקרה המפורסמות ביותר. לאויס ויטון LVMH MOET HENN שהיכתה את תחזיות האנליסטים ברבעון השני עם עליות בשיעור דו ספרתי בשורת המכירות, ואולי חשוב מכך - עם שיפור ברווחיות בעקבות עלית מחירים שמעידה על כוח תמחור חזק מאד בתקופה אינפלציונית כזו. אולם ירידה לשורות הקטנות תגלה שמה שהניע את הצמיחה היפה היה מכירות חזקות בשווקים המסורתיים - ארה"ב ואירופה, בעוד העסקים באסיה רשמו דווקא ירידה.   

קיראו עוד ב"גלובל"

אסתי לאודר  ESTEE LAUDER CO INC THE היא מותג נוסף שנמנה על שוק מוצרי היוקרה. החברה נסחרת לפי שווי שוק של 93 מיליארד דולר, ובשנת 2021 היא ייצרה רווחים של 2.87 מיליארד דולר על הכנסות של 16.21 מיליארד דולר. גם היא היכתה את ציפיות האנליסטים ברבעון האחרון אך סיפקה תחזיות מאכזבות להמשך. ההכנסות היו 3.56 מיליארד דולר, 10% פחות מאשר ברבעון המקביל אך מעל הצפי ל-3.43 מיליארד. גם פה בולט השוני בחלוקה גיאוגרפית. בעוד המכירות באמריקה צמחו ב-12%, אלו שבאסיה פסיפיק צנחו ב-23%. 

חברת יוקרה נוספת בתחום שמתאפיין ביותר חברות אירופאיות מהממוצע היא Richemont השוויצרית (סימול: CFR.SW), החולשת על מוצרים כמו תכשיטי יוקרה, שעוני יוקרה, וכלי כתיבה כמו גם בגדים, ומוצרי עור יוקרתיים. החברה מחזיקה במותגים כמו Carier, Buccelati, Montblan ועד מוצרים שאינם בהישג ידם של פשוטי העם. היא נסחרת בשווי של 64 מיליארד פרנק שווצרי לאחר שירדה ב-18% מתחילת השנה. 

גם פה, הדוחות מספרים את אותו הסיפור. המכירות באירופה זינקו ב-43% ל-1.29 מיליארד יורו. אלו באמריקה צמחו ב-41%, ביפן ב-75% ובמזרח התיכון ובאסיה ב-18%. בסקטור המכונה אסיה פסיפיק, והכוונה בעיקר לסין, המכירות דווקא ירדו ב-8%. מדובר באזור שאחראי על כמות המכירות הגדולה ביותר - 1.78 מיליארד יורו ברבעון האחרון. 

עתיד הסקטור אם כן נראה שתלוי מאד במתרחש בסין. ישנו ביקוש חזק בשווקים המסורתיים שיכול לתתוך בתמחורים הנוכחיים, אבל הדחיפה הנוספת לצמיחה תבוא ככל הנראה מהמזרח הרחוק, במידה ואכן תירשם התאוששות באזור. 

ישנן עוד חברות רבות שנחשבות לכאלה של סגמנט מוצרי היוקרה. אך לסיום, נביא תעודת סל אחת המשקיעה בסקטור מוצרי היוקרה - Amundi S&P Global Luxury UCITS ETF (סימול: GLUX), המוצעת באירו או בדולר. האחזקות המרכזיות שלה הן טסלה TESLA INC (9.59%), לואיס ויטון (8.62%) ריצמונט (8.06%), אסתי לאודר (6.22%) והרמס אינטרנשיונל HERMES INTL S.A. (5.79%). בחלוקה גיאוגרפית 38.5% מנכסי התעודה נמצאים בארצות הברית, 24.58% בצרפת המאופיינת בחברות מוצרי יוקרה רבות יחסית, 9.18% בגרמניה ו-8.06% בשוויץ. החברה גובה דמי ניהול לא יוקרתיים בכלל של 0.25%. היא הניבה תשואה של 91% ב-5 השנים האחרונות, 66% בשלוש השנים האחרונות והפסידה 2% בשנה האחרונה. בין השנים 2012 ו-2021 נרשם הפסד רק בשנה אחת (2018). 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא לשכוח 30/08/2022 22:48
    הגב לתגובה זו
    כמות העשירים ביחס לתוצר ולאוכלוסיה בטל בשישים.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".