מניות דפנסיביות - מהן והאם כדאי להשקיע בהן כיום
החשיבות של פיזור תיק ההשקעות על פני מספר רב של מניות ואגרות חוב ידועה כבר שנים רבות. ובתוך החלק המנייתי בתיק יש חשיבות עליונה גם לפיזור בין מגזרים שונים.
החלוקה המקובלת ביותר היא בין מניות "ערך" למניות "צמיחה". ובתוך הסקטורים השונים יש חלוקה בין מניות "דפנסיביות", או סקטורים "דפנסיביים" לבין שאר הסקטורים, הנחשבים ליותר מסוכנים.
סקטורים "הגנתיים" הם כאלה שיכולים לעלות או לרדת אבל מעט, כמעט בכל מצב של הכלכלה או של השווקים, גם במצב של האטה או מיתון. בדרך כלל מניות הסקטורים האלה מחלקות דיבידנדים, ובתשואה גבוהה יחסית. בתוכם נהוג לכלול בין השאר חברות מתחומי התשתיות, שירותי בריאות, תעשיות ביטחוניות, מוצרי צריכה ושירותים בסיסיים וגם חברות טבק ואלכוהול.
חברות בסקטורים האלה לא מושפעות ממחזוריות כלכלית בדרך כלל, אבל כמובן שחלקן מושפעות מאירועים נקודתיים שונים. למשל, המלחמות בין רוסיה לאוקראינה ובין ישראל לחמאס, ובכלל החרפת המתיחות הגלובלית והתחדשות מירוץ החימוש של מדינות רבות, הביאה לרוח גבית חזקה ופריחת סקטור התעשיות הביטחוניות לאחרונה.
- ארה"ב נכנסת לשנת בחירות: מה ההשפעה על הפד ועל שוק המניות?
- אי.בי.אי על אלביט מערכות: המלצת החזק עם מחיר יעד של 180 דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל בתקופות של צמיחה כלכלית חזקה מניות של הסקטורים האלה מפגרות אחרי השווקים (שנמצאים במוד של "ריסק און") ואילו בתקופות של האטה או אי ודאות גבוהה הסקטורים הדפנסיביים יכולים לספק תשואה עודפת.
בתל אביב נסחרות לא מעט חברות שאפשר לכלול אותן בתוך החלק ה"דפנסיבי" בתיק ההשקעות, ביניהן חברות בתחומי קמעונאות המזון כמו שופרסל, ויקטורי, רמי לוי ויוחננוף, חברות בתחום שירותי הבריאות כמו טבע, חברות מזון כמו שטראוס, וכמובן שחברות בתחומי התעשיות הביטחוניות כמו אלביט מערכות.
גם מניה שנחשבת דפנסיבית יכולה להתרסק
אגב, גם אם מצמידים למניה טייטל של "דפנסיבית" זה לא אומר שהיא לא יקרה או שהיא לא יכולה לרדת בחדות. כל מניה בכל תחום יכולה לעלות במאות אחוזים או לצנוח ב-50% או יותר. זה תלוי כמובן בהרבה מאוד סיבות הקשורות למגמות בשווקים או לחברה ספציפית. מניית טבע, למשל, צנחה ביותר מ-90% מאוגוסט 2015 עד אוגוסט 2019 על רקע סיבות הקשורות לתחרות בתחומי פעילותה ובעיקר עקב טעויות קרדינליות של הנהלת החברה באותה התקופה. כיום יכול להיות שיש מניות של חברות בתחום התעשיות הביטחוניות שעלו מהר מדי וגבוה מדי לאחרונה ועלולות לתקן למטה או ממש לצנוח בשנים הקרובות. אם זה יקרה או לא נדע רק בעוד כמה שנים...
בכל אופן, משקיע בתחומים דפנסיביים לא צריך לצפות לתשואות של עשרות או מאות אחוזים בשנה. אבל, מנגד, הוא בדרך כלל מקבל השקעה פחות מסוכנת באופן יחסי. שוב, לכל חברה יש את המאפיינים שלה וגם כאן מניות יכולות להיות מסוכנות אבל באופן עקרוני הסקטורים הדפנסיביים אמורים לספק "הגנה" למשקיע, גם בתקופות קשות יותר.
קרנות סל דפנסיביות עלו ב-13%-16% בשישה חודשים
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
באירופה ובוול סטריט המגוון כמובן הרבה יותר גדול. החברות הבולטות, למשל, בתחום מוצרי הצריכה הבסיסיים (Consumer Staples) בוול סטריט הן בין השאר קוקה קולה, וול-מארט, טרגט, פרוקטר אנד גמבל, קוסקו, אסתי לאודר, קולגייט פלמוליב ודולר ג'נרל.
יש מספר קרנות סל על סקטור מוצרי הצריכה הבסיסיים, הגדולה שביניהן היא בעלת הסימבול XLP. מתחילת השנה היא רשמה עלייה של כ-7% ובששת החודשים האחרונים עלייה של כ-13%.
בתחום שירותי הבריאות יש בין השאר את המניות של ענקיות התרופות פייזר, אלי לילי, מרק וחברות מגוונות כמו ג'ונסון אנד ג'ונסון, אבוט, אמג'ן, CVS ודאנהר. קרן הסל הבולטת על הסקטור היא XLV עם עלייה של כ-14% בשישה חודשים.
גם תחום התשתיות נהנה לאחרונה ממגמה חיובית, למרות שהתחום הזה מושפע הרבה יותר מתחומים אחרים משיעורי הריבית. הורדות ריבית מוזילות את ההשקעות בתחומי התשתיות ונותנות רוח גבית לסקטור. אבל, למרות שבכירי הפדרל ריזרב מאותתים לאחרונה שתהליך הורדת הריבית לא קרוב ככל הנראה (על רקע קצב האינפלציה שנותר גבוה יחסית בארה"ב), מניות רבות בתחום התשתיות רשמו עליות נאות לאחרונה. בסקטור הזה יש בעיקר חברות המספקות שירותי אנרגיה, מים וחשמל. קרן הסל הבולטת על סקטור התשתיות היא XLU. הקרן רשמה עלייה של כ-16% בשישה חודשים.
קרן הסל המובילה לסקטור התעשיות הביטחוניות בוול סטריט היא ITA. הקרן מחזיקה בין השאר במניות של לוקהיד מרטין, ג'נרל דיינמיקס, בואינג, נורת'רופ גרנמן וטקסטרון. הקרן עלתה בכ-16% בשישה חודשים וכ-20% בשנה האחרונה.
בשורה התחתונה - מניות בסקטורים הנחשבים לדפנסיבים רשמו עליות נאות בתקופה האחרונה, גם בעת שהסקטורים הנחשבים למסוכנים יותר, הרימו את מדדי המניות המרכזיים לשיאים חדשים. אם המגמה החיובית תתהפך הן לעיתים רושמות עליות או יורדות פחות מהשוק הכללי. זה לא תמיד קורה, שכן אין ודאות בשווקים. וכל משקיע צריך לזכור את זה, תמיד.

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
