בנק ישראל החליט להגביר היום את קצב העלאת הריבית שלו. הבנק המרכזי העלה את הריבית ב-0.75% לרמה של 2%, לראשונה מאז אוקטובר 2012, ובכך הוא 'מתקרב' לכדי 0.25% מהטווח התחתון של הריבית כעת בארה"ב שנמצאת בטווח של 2.25-2.5%. אלא שבישראל האינפלציה בינתיים הגיעה 'רק' לקצב שנתי של 5.2%, בעוד בעולם היא הגיעה ל-8-9%. הסיבה שהבנק המרכזי יכול לפעול באגרסיביות יחסית היא העובדה ששוק העבודה נחשב חזק, התעסוקה מלאה והאבטלה ברמות שפל של 3.5% בלבד. החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תתפרסם ב-3 באוקטובר, אז גם תתקיים מסיבת עיתונאים והבנק יפרסם תחזיות עדכניות של חטיבת המחקר. עוד לפני כן, הפד צפוי להמשיך להעלות את הריבית ב-21 בספטמבר ב-0.5% נוספים (ויש מי שמדברים על 0.75% נוספים). המשמעות היא שהריבית בארה"ב תעלה מרמה של 2.25-2.5% לרמה של 2.75-3%. גם הבנק האירופאי, ה-ECB, צפוי להעלות את הריבית ב-8 בספטמבר ב-0.5% כך שהיא תעמוד על 0.5%. הכלכלנים מגיבים להחלטת הריבית של בנק ישראל: "להערכתנו, מבחינת בנק ישראל הדרך סלולה להמשך העלאות ריבית כאשר להערכתנו בסוף השנה הריבית צפויה להגיע לרמה של 3%-3.25%", כך אומר גיא בית-אור, שהיה הראשון לדבר על עליה של 0.75% בהעלאת הריבית הנוכחית. לדבריו "על פי בנק ישראל פער התוצר עמד ברבעון השני על 1.4% - רמה המצביעה על כך שהלחצים האינפלציוניים במשק הישראלי רק צפויים להמשיך ולעלות".  "מחירי השכירות צפויים להמשיך לעלות ולהעלות את האינפלציה" לדברי בית-אור, "לעליה במחירי הדיור לוקח זמן לחלחל אל מחירי השכירות אשר צפויים להמשיך ולהפעיל לחץ אינפלציוני גם בשנה הקרובה. האינפלציה בישראל רוחבית ותרמו לה מרבית הסעיפים. חשוב להבהיר – המטרה של העלאות ריבית היא לצנן ביקושים או במלים פשוטות, לשנות את טעמי הצרכן לפחות צריכה ולעודד יותר חיסכון. הסקטור הראשון שכבר מרגיש את העליה בריבית מזה מספר חודשים הוא כמובן שוק המשכנתאות, שבעקבות החלטה זו רק צפויות להמשיך ולהתייקר, במיוחד מאחר ומהלך בסדר גודל זה לא היה גלום בשווקים".   "בהתאם למלל שאנו רואים שבנקים מרכזיים משתמשים בו בעולם – גם בבנק ישראל ממשיכים לטשטש את ההכוונה העתידית כאשר כותבים כי קצב העלאות הריבית ייקבע בהתאם להתפתחויות בפעילות באינפלציה" מסכם בית-אור. הראל: "תהליך העלאת הריבית רחוק מסיום" בהראל הופתעו מהעלאת הריבית המהירה. הם ציפו להעלאה של 0.5% עפר קליין אומר כי "כמו ברוב ההחלטות מתחילת השנה, בנק ישראל בחר להעלות את הריבית מעל הציפיות בשווקים. הבנק מאותת שתהליך העלאת הריבית עוד רחוק מסיום.    "במבט קדימה, הייסוף החד בשקל והירידה במחירי הסחורות בעולם (בהנחה שיתמידו) תומכים בהתכנסות האינפלציה הכללית אל תוך היעד בעוד כשנה, אך האינפלציה הגבוהה שמגיעה מכיוון המוצרים הלא‑סחירים (כגון הדיור) תחייב את בנק ישראל להמשיך ולהעלות את הריבית גם בחודשים הקרובים. אנו צופים העלאה נוספת של חצי נקודת אחוז ב‑3 אוקטובר שתושפע גם מהחלטות הבנקים המרכזיים בארה"ב ובגוש האירו להמשיך ולהעלות את הריבית באופן משמעותי במהלך ספטמבר". בנק לאומי: "הריבית בישראל תעלה עד 2.75% ותיעצר שם" גם בבנק לאומי הופתעו מקצב העלאת הריבית. הכלכלן הראשי גיל בפמן אומר כי "נראה שההחלטה היתה מסוגננת בצורה "ניצית". עד החלטת הריבית הבאה (ב-3 באוקטובר) מדובר בפרק זמן ארוך יחסית שבמהלכו יתפרסמו הנתונים הבאים בישראל: מדד המחירים לצרכן של חודש אוגוסט, אשר צפוי לרדת (סדר גודל של כמינוס 0.2%), תוך הורדת הקצב השנתי אל מתחת ל-5%; שיעור האבטלה לחודשים יולי-אוגוסט, אשר צפוי להצביע על תעסוקה מלאה; עדכון לנתוני התוצר של הריבע השני של 2022, אשר צפויים להצביע על צמיחה; נתונים נוספים של הפעילות הכלכלית; ולבסוף תחזיות בנק ישראל העדכניות, אשר צפויות לכלול העלאה של תחזית הצמיחה של ישראל מ-5% בתחזית הקודמת של בנק ישראל לכ-6% ושמירה על צמיחה בסדר גודל של 3.5% בתחזית לשנת 2023". "צפוי שבנק ישראל יעלה את הריבית בהחלטה הקרובה בכ-50 נ"ב ל-2.5%. ברמת ריבית זו, בנק ישראל כבר מתחיל להתקרב לרמה הניטרלית, אשר צפויה לשקף במהלך 2023 ריבית ריאלית שכבר איננה שלילית, זאת בהנחה של אינפלציה בשיעור של כ-2.4% בשנת 2023. בתלות ברצף הנתונים, תתכן העלאה נוספת של ריבית בנק ישראל, בהחלטה של חודש נובמבר, בכ-25 נ"ב נוספים לכ-2.75% ואז עצירה". בבנק מזרחי מסכימים עם לאומי: "בתחזית הקודמת בנק ישראל דיבר על ריבית של 2.75% באמצע 2023. סביר שהוא יבחר להגיע לשם במנות מדודות יותר" לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות "נזכיר כי בחודש יולי עדכן בנק ישראל את התחזית המקרו כלכלית שלו, לפיה תעמוד הריבית על 2.75%, בממוצע, ברבע השני של 2023. אם כך, מדובר בהעלאה נוספת של 0.75%. סביר להניח כי בנק ישראל יבחר להגיע לשם במנות מדודות יותר. "בנק ישראל מודאג יותר בנושא האינפלציה. בהודעה הקודמת נאמר כי היא ממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהאינפלציה במרבית המדינות המפותחות ואילו הפעם הודגש כי עליית האינפלציה היא רוחבית ותרמו לה מרבית הסעיפים". מנחם מנתח את המיקומים של הטיעונים בהודעת בנק ישראל ולמעשה אומר כי האינפלציה, שהייתה במיקום השני בפעם הקודמת, אחרי הנושא של שוק העבודה החזק, עלתה כעת למקום הראשון ולכן זה הדבר שהכי רלוונטי כעת מבחינתו של בנק ישראל". לדברי מנחם הודעת בנק ישראל "כוללת גם רמזים להמשך ולהערכתנו מדיניות ה-front loading קרי – העלאות מוקדמות וחדות יותר של הריבית – תפנה הדרגתית את מקומה למדיניות תלוית נתונים ולהאטה של קצב העלאת הריבית. כך, במבט קדימה, בנק ישראל רומז לגבי הפחתה של קצב העלאות הריבית בהמשך, בסעיף המתייחס לציפיות האינפלציה. אם בהודעה הקודמת הודגש כי הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה מצויות מעל הגבול העליון של היעד, הפעם נאמר כי הן ירדו ומצויות בתוך תחום היעד. גם הציפיות לשנים הבאות נמצאות שוב בתוך תחום היעד ומעוגנות היטב". ואיך זה ישפיע על השקל-דולר? יוני פנינג, כלכלן השווקים בבנק מזרחי-טפחות אומר כי "בדומה למצב בארה"ב, אנו סבורים כי התחזקות המטבע המקומית עוד טרם באה באופן מלא לידי ביטוי בנתוני מדד המחירים. בנוסף, העלאת הריבית תתמוך גם היא בשקל".