מה כלכלני הבנקים בישראל חושבים על נתון האינפלציה שיצא בארה״ב?
לאור ירידת מחיר הנפט והמחיר לגלון שמגיע כבר ל-4 דולר, הצמיחה של מדד המחירים לצרכן בארה"ב התאפסה ועמדה על 0% בחודש יולי, מתחת לצפי שצפה עלייה של 0.2%. עד לפני חודש עמד הנתון על עלייה של 1.3% בחודש, מדובר בירידה מחודש לחודש הגדולה מזה 70 שנה.
בראייה שנתית מדובר על קצב אינפלציה של 8.5%, מתחת לצפי שעמד על 8.7% בארה"ב. מדד הליבה החודשי (ללא אנרגיה ומזון) עלה ב-0.3%, מתחת לצפי שעמד על 0.5%, מדובר בקצב שנתי של 5.9%, לעומת צפי ל-6.1%.
יונתן כץ, כלכלן ראשי בלידר שוקי הון, התייחס דווקא למדד הליבה של האינפלציה - ״למרות שהאינפלציה בארה״ב עלתה מעט פחות מהציפיות, אינפלציית הליבה עלתה ב- 5.9% שנה אחורה בדומה לחודש הקודם (השוק ציפה ל- 6% עלייה). מסתמנת עלייה חדה במחירי המזון ובמחירי השכירות. סביבת האינפלציה עדיין גבוהים ורחוקה מהיעד של הפד ולכן מגמת ההידוק המוניטארי תימשך, גם על רקע סביבה מאקרו כלכלית חזקה יחסית (לפי נתוני התעסוקה האחרונים ואינדיקטורים נוספים). הפד צפוי לעלות את הריבית בהחלטת הריבית הקרובה ב- 0.5% ולהמשיך לעלות את הריבית אל מעבר ל- 4% בתחילת 2023״.
יוני פנינג, כלכלן שווקים במזרחי טפחות - ״בהסתכלות קדימה, המשך ירידות המחיר הניכרות, בעיקר בשווקי האנרגיה, ישפיעו שלילית על האינפלציה גם במדד אוגוסט. וכנראה שגם ההתחזקות של הדולר בעולם בחודשים האחרונים עוד טרם התבטאה באינפלציה במלואה. עלויות הדיור, מנגד, צפויות לתמוך במדדים העתידיים, על רקע השיפור בשוק התעסוקה, והיציאה מהקורונה. בהודעת הריבית האחרונה, בסוף יולי, יו"ר הפד פאוול כבר ציין כי הבנק יאט את קצב העלאות הריבית שלו בשלב מסוים ועבר להדגיש כי קצב ההעלאות יהיה תלוי בנתונים. במובן זה, אנו מעריכים כי הפד יצטרך לאמץ שפה ניצית פחות בהחלטת הריבית הקרובה. ולהתייחס, במידה מסוימת, לאפשרות של סיום מהלך העלאות הריבית.
- מדד המחירים באוגוסט עלה ב-0.7%; מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.8%
- מדד המחירים באוגוסט - מה הצפי והאם הריבית תרד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן - ״במהלך 12 החודשים האחרונים, המדד הכולל עלה ב- 8.5%. רכיב הבנזין ירד ב -7.7% ביולי וקוזז על ידי עלייה ברכיבי המזון והדיור. מדד האנרגיה כולו ירד ב -4.6% במהלך החודש עם מדדי הבנזין והגז הטבעי שירדו, אך עם מדד מחירי החשמל שעלה. רכיב המזון המשיך לעלות, בכ- 1.1% במהלך החודש. מדד הליבה עלה ב -0.3% ביולי, עלייה קטנה יותר מאשר באפריל, מאי, או יוני. הריבית צפויה להמשיך ולעלות לרמה של כ-3.5% בסוף 2022 לעומת כ-2.5% עתה״.
- 1.מתעניין 10/08/2022 18:24הגב לתגובה זומבקש להוסיף לניתוחים המלומדים טבלה ובה הערכות הכלכלנים שנה לאחור. כך נוכל לעקוב אחר איכות ההסברים וההמלצות ולהתנהל בצורה טובה יותר. תודה.
צילום: Brett Sayles, Pexelsלא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט
כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה
בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט".
סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.
קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית.
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- וישראל מובילה עולמית בשימוש ב-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.
IPO (דאלי)כמעט רבע מאה אחרי הקריסה המתוקשרת: השותפים לשעבר מנסים להחזיר את אנדרסן לשוק ההון
החברה שהוקמה על ידי יוצאי ארתור אנדרסן מתכננת הנפקה בניו יורק; ההפסדים עדיין מצטברים, אבל ההכנסות בצמיחה וזרוע הייעוץ פורחת
IPO חברת Andersen Group האמריקאית, שנולדה על חורבות ענקית הביקורת שקרסה לפני יותר מ-20 שנה, הגישה בקשה להנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה בניו יורק. החברה, שמספקת שירותי מס, הערכות שווי, ייעוץ פיננסי וייעוץ ניהולי ללקוחות פרטיים ועסקיים, פועלת תחת הגג של Andersen Global, איגוד גלובלי הכולל מאות פירמות עצמאיות ברחבי העולם.
הדוחות הכספיים שצורפו לתשקיף חושפים כי במחצית הראשונה של 2025 הסתכמו הכנסות הקבוצה ב-384 מיליון דולר, עלייה של כ-12% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, החברה עדיין מדווחת על הפסד תפעולי נקי של 45.4 מיליון דולר, לעומת הפסד של 46.9 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2024. הנתונים מצביעים על מגמה יציבה יחסית בהיקף ההפסד, לצד גידול מתמשך בפעילות.
אנדרסן מעסיקה כיום מעל 2,200 עובדים בארה"ב בלבד, ונשענת במידה רבה על תחומי הייעוץ והמס, שנחשבים לפחות תנודתיים מהשירותים הפיננסיים המסורתיים. החברה לא מסרה לפי איזה שווי היא מתכוונת להנפיק, אך הודיעה כי המניה תיסחר תחת הסימול ANDG. בנקי ההשקעות שמובילים את ההנפקה הם מורגן סטנלי ו-UBS.
אנדרסן אינה מנותקת מהעבר: מדובר בקבוצה שהוקמה על ידי שותפים לשעבר של פירמת הביקורת Arthur Andersen, שהתמוטטה בעקבות פרשת אנרון בשנת 2002. אותה פרשה נחשבת לאחד הסימנים המובהקים לשבר אמון של המשקיעים במוסדות הפיננסיים של תחילת המאה ה-21, והיא האיצה את חקיקת חוק סרבנס-אוקסלי, שנועד להחמיר את הרגולציה על מבקרי הפנים של חברות ציבוריות.
- סטאב-האב גייסה 800 מיליון דולר לפי 8.6 מיליארד; על הסיכויים והסיכונים
- הנפקת הסייבר הגדולה של השנה: נטסקופ מגיעה לוול סטריט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אומנם בית המשפט העליון בארה"ב הפך ב-2005 את הרשעתה הפלילית של אנדרסן, אבל במובנים רבים כבר היה מאוחר מדי. מאות לקוחות נטשו, אלפי עובדים פוטרו, והמותג הפך לסמל של כשל מערכתי. עם זאת, בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להחיות את השם Andersen, תחת מודל עסקי חדש שמתבסס על רשת בינלאומית של פירמות מקומיות, תוך שמירה על עצמאות משפטית בין הגופים.
