תעלומת האבטלה - איך זה שהיא בשפל כשיש מיתון?
נתוני התמ"ג שהתפרסמו בארה"ב הראו שארה"ב נמצאת בשני רבעונים רצופים של התכווצות, מה שהוביל לא מעט עיתונאים להכריז שכלכלת ארה"ב נמצאת במיתון. אצלנו, התמ"ג התכווץ ברבעון הראשון של השנה, ובקרוב נקבל נתונים מהלמ"ס על מה קרה ברבעון השני, ואז נדע אם גם ישראל נמצאת במיתון.
אבל אם זה מיתון, זה כנראה אחד המיתונים הכי מוזרים בהיסטוריה. הסיבה שבגללה מיתונים מושכים כל-כך הרבה תשומת לב של מקרו-כלכלנים, היא שמיתונים הם בדרך כלל תקופה שכוללת עלייה באבטלה וירידה בשכר. בארה"ב (וגם בישראל), לעומת זאת, האבטלה המשיכה לרדת בחצי הראשון של 2022. למעשה, כפי שאפשר לראות בתרשים 1, האבטלה בארה"ב הגיעה בחודש יולי לרמה הנמוכה ביותר מאז סוף שנות ה- 1960 – בהחלט לא תופעה שמאפיינת מיתון. גם בישראל האבטלה נמצאת בירידה – ביוני האבטלה הייתה 3.3%, הרמה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים.
תרשים 1: שיעור האבטלה בארה"ב 1960 - 2022. מקור: הפד של סיינט לואיס
אז איך מסבירים תמ"ג שמתכווץ ואבטלה שיורדת? חלק מההסבר הוא הבנה שהאבטלה אומנם יורדת, אבל לא מהסיבות הנכונות. אבטלה היא שיעור האנשים הבלתי מועסקים מתוך כוח העבודה, כלומר, אנשים בני 15 עד 65 שהיו מועסקים או שחיפשו עבודה. אנשים שאינם מועסקים ואינם מחפשים עבודה אינם יכולים להיות מובטלים מכיוון שהם לא חלק מכוח העבודה. בישראל, למשל, הבעיה העיקרית עם הגברים החרדים אינה שיעור האבטלה שלהם (שאינו גבוה במיוחד), אלא שיעור ההשתתפות שלהם: פחות מ- 50% מהגברים החרדים בגילאים 25–65 נמצאים בכוח העבודה, לעומת יותר מ-80% באוכלוסייה היהודית הלא חרדית.
אחת מהתופעות של הפוסט-קורונה היא "ההתפטרות הגדולה" (great resignation). במדינות רבות בעולם, אחוז גבוה מהעובדים התפטרו במהלך או אחרי הקורונה. זאת תופעה שעדיין נמשכת. לפי חלק מהסקרים, כ-20% מהעובדים בארה"ב מתכוונים להתפטר במהלך 2022. אחוז לא מבוטל מהעובדים הללו נשאר מחוץ לכוח העבודה. כלומר, לא רק שהעובדים האלה התפטרו, הם גם הפסיקו לחפש עבודות אחרות. התוצאה היא החרפה של התכווצות כוח העבודה, תופעה שקיימת בארה"ב מאז ראשית שנות ה- 2000. כפי שאפשר לראות בתרשים 2, המגמה הזאת נבלמה בתקופה שבין 2014 לפרוץ הקורונה, אבל הוחרפה מחדש בעקבות הקורונה. נכון ליולי 2022, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עדיין נמוך ב-1.3% מאשר בתקופה שלפני.
- המדינה הראשונה שקובעת יעד אינפלציה רשמי ומה קרה היום לפני 24 שנה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרשים 2: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה. מקור: הפד של סיינט לואיס
המשמעות היא שהאבטלה היא אומנם נמוכה יחסית, אבל זה בגלל שיש פחות אנשים שמחפשים תעסוקה. אנשים רבים פשוט אינם מעוניינים לעבוד, או שאיבדו את האמון ביכולת שלהם למצוא עבודה. כך שלמרות שהממשל האמריקאי מנסה להשתמש בנתוני האבטלה הטובים כדי לטעון שכלכלת ארה"ב אינה במיתון, נתוני ההשתתפות מצביעים על כך שלא הכל ורוד.
אפשרות נוספת, שגם היא לא מעודדת מבחינת הממשל האמריקאי, היא שחלק מהירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה מוסברת בכך שאנשים מחפשים עבודות ב"שוק השחור." זאת בהחלט תופעה אפשרית, בגלל שהגבלות הקורונה הכריחו אנשים לחפש תעסוקה שהם לא יצטרכו לדווח עליה לרשויות. ייתכן שחלק מאותם אנשים ממשיכים לעבוד בלי לדווח גם אחרי שהגבלות הקורונה הוסרו. התופעה הזאת כנראה אינה מאוד משמעותית בארה"ב, אבל מכיוון ששיעור ההון השחור בארה"ב הוא נמוך יחסית, כל עלייה בשיעור האנשים שמעדיפים את השוק השחור על עבודה מדווחת הוא בעייתי מבחינת הממשל.
האפשרות השלישית היא שאנחנו לא באמת במיתון – אלא שחלק מהירידה בתמ"ג היא תוצאה של בעיות מדידה. חישוב התמ"ג של מדינה אינו מדע מדויק, אלא הוא מבוסס על אומדנים שמקורם מנתונים שמגיעים מסקרים, מדו"חות של רשות המיסים, ועוד. האומדנים הללו מבוסים על קשרים שמתקיימים בתנאים נורמאליים. בתקופת הקורונה, אבל, שום דבר לא היה נורמאלי. כתוצאה מכך, ייתכן שגם אומדני התמ"ג השתבשו. בישראל, למשל, הצמיחה המדווחת בתמ"ג ברבעון הרביעי של 2021 הייתה למעלה מ-16%. הנתון הזה הפתיע הרבה אנשים, מכיוון שנתוני המיקרו שהתקבלו תוך כדי החודש לא הצביעו על צמיחה כל-כך מהירה. לכן, זה אולי לא מפתיע שהצמיחה בישראל ברבעון הראשון של 2022 הייתה שלילית – ייתכן בהחלט שהאומדנים לצמיחה ברבעון האחרון של 2021 היו מוגזמים, והתיקון הגיע בתחילת 2022. ייתכן בהחלט שזה גם מה שקורה בארה"ב: זאת לא הצמיחה שנעצרה, זאת הקורונה ששינתה את הקשרים בין משתנים, ושיגעה את הסטטיסטיקאים.
- הפד נכנס ל-2026 מפולג: אינפלציה עקשנית, שוק עבודה מתקרר ויו"ר חדש באופק
- למרות ההבנות: סין ממשיכה להגביל חומרי גלם קריטיים לתעשייה האמריקאית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "הזדמנות קיצונית באנבידיה" -בברנשטיין מצפים לזינוק של 54%...
ד"ר אביחי שניר
המכללה האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן
- 17.יובל 11/08/2022 11:23הגב לתגובה זוצריכים להפנים שצעירים רבים לא חוו ירידות כבר 13 שנים.כל השקעה מניבה עליות.נדלן,קריפטו,מניות הזויות,רוביןהודים למיניהם. בנוסף יש מקצועות חדשים כגון שליחי וולט ל 3 שעות יוציות, סוחרי קריפטו ו nft, ידועני רשת שעושים כסף רק כי יש להם המון עוקבים..... בקיצור העולם שונה היום מלפני 10 שנים,ולכן צריך פרמטרים חדשים לבחינת מיתון,אבטלה,
- 16.בלוף ההדפסה 11/08/2022 00:25הגב לתגובה זוכסף שחור הוא לא בעיה הוא פריון נטו הוא יוצר תעסוקה ופרנסה רשויות המס הן הבעיה לוקחות עמל נטו ומעבירות לאוכלוסיות בטלניות.
- 15.נ.ש. 09/08/2022 13:41הגב לתגובה זויש עוד סיבה. והיא אתגרים. בדרך כלל גידול בכוח העבודה מגיע מעודף ביקוש למוצרים דהיינו צמיחה. פה הרבה מהעליה בביקוש מגיע מבעיות בשרשרת ההספקה שמצריך עוד עובדים ומייקר מוצרים. דבר נוסף העובדה שיש מדינות שיש בעיות ייצור שם עדיין מהקורונה ובארה"ב צריך עובדים כאלו לייצור בעלויות יותר יקרות. ולכן אין באמת צמיחה אלא בעיקר שיבוש של הספקה שיוצר צורך בעובדים. למה זה לא מחלחל לשורת הצמיחה. כי זה לא באמת מצמיח כלום אלא רק סותם חורים שהם גדולים מכמות הצמיחה שהתעסוקה הזו יכולים לספק
- 14.מבין2 09/08/2022 13:29הגב לתגובה זולא פרודוקטיביים בכלל, מעולם לא ייצרו דבר, ורק צורכים מוצרים ולוקחים מהציבור משכורות עתק.
- 13.החביב 09/08/2022 13:11הגב לתגובה זותודה
- 12.דני 09/08/2022 12:50הגב לתגובה זואבטלה כי אנשים עובדים בשחור והפסיקו לחפש ....כותב המאמר כנראה לא מחובר למספרים.
- 11.את המיתון אתם המצאתם (ל"ת)אני 09/08/2022 11:44הגב לתגובה זו
- 10.מי שמעלים לא מפחד ... (ל"ת)עובד בשחור 09/08/2022 11:23הגב לתגובה זו
- 9.שלומי 09/08/2022 11:12הגב לתגובה זוכדאי להמתין כמה חודשים לנתונים נוספים שיתמכו בתיאוריה לפני שכותבים מאמרים מלומדים !!!!!!
- 8.פיני 09/08/2022 11:03הגב לתגובה זווכמו חלקיק, רק האינטרקציה תקבע את זהותו(כיוונו)...
- 7.דויד 09/08/2022 11:01הגב לתגובה זואין מיתון ואין אבטלה זה הכל בתרגילים שאתם עושים כדי להטעות ולקנות סחורה בזול ואחר כך תספרו הכל וורוד ותימכרו לתמימים אותה סחורה ביוקר והנה עשיתם קופה טובה , ואיך אומרים אצלינו אתם נוכלים בריויירה
- 6.מיקמק 09/08/2022 10:57הגב לתגובה זולקראת החגי קניות יש צורך בהמון עובדים.יבוא מוצרים, אחסנה ומשלוח בחגים.מדובר בבוסט קניות מטורף בכל סדר גודל.חברות מגייסות עובדי כפיים בכל התחומים.אחרי החגים זה כבר סיפור אחר
- 5.לילי 09/08/2022 10:55הגב לתגובה זוכאשר פחות אנשים מיצרים יותר מסיבות טכנולוגיות זה מובן שהתוצר עולה . אך התוצר יכל לעלות כאשר כמות הסחורות יורדת ןהסיבה היינה עליית המחירים . הירידה במספר המועסקים עם עודף כסף זה אינפלציה .
- 4.דרור 09/08/2022 10:54הגב לתגובה זובהיסטריה שחטפו עם פרוץ הקורונה הם שלחו מאות אלפי עובדים לחל"תים ולבטלה . חלק גדול לא חזר לעבודה ולא רשום כמובטל גם אחרי ביטול הסגרים .
- 3.שרוני 09/08/2022 10:32הגב לתגובה זוהצעירים חיים בקזינו אחד גדול. סופרים רק רווחים. מתעלמים מהפסדים. חיים בעולם מדומיין ... ואם תראיינו את ההורים שלהם , תגלו יאוש גמור. הצעירים אוכלים את החסכונות שלהם.
- 2.רוי 09/08/2022 10:29הגב לתגובה זומי שלא מקבל קיצבת אבטלה הוא נחשב לעובד.
- 1.מירו 09/08/2022 10:16הגב לתגובה זוקפיטליזם חזירי באקסטרים בו רק מי שבראש הפירמידה גורף את רוב הקופה מבטיח מצב בו רוב עובדי המשק יעבוד במשכורות רעב וללא כל חיסכון מעבר למשכורת הנוכחית. צרפו לכך את עליית מחירי התשומות והסחורות החדה בעקבות מגפת הקורונה, המלחמה באוקראינה והתחממות הגלובלית וקיבלתם משק בתעסוקה מלאה שרוב רובו קרוב לפת לחם.
אינטל 18A (X)אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור
מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק
מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה.
הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי להשתפר דרמטית בשנה הקרובה.
מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?
הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.
עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה.
- אינטל עלתה יותר מ-80% - אך המבחן האמיתי עוד לפניה
- מנכ"ל אינטל, ליפ-בו טאן, קידם עסקאות שתרמו להונו האישי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.
אילון מאסק; קרדיט: רשתות חברתיותאילון מאסק בדרך לטריליון דולר: השנה שקבעה רף חדש בצבירת הון
זינוק חד בשווי SpaceX, התאוששות מניית טסלה והערכות שווי אגרסיביות לחברות הפרטיות מציבים את אילון מאסק בעמדת זינוק להפוך לטריליונר הראשון, ומרחיבים את השפעתו הכלכלית והטכנולוגית בקנה מידה חסר תקדים
אילון מאסק מסיים את 2025 כאחד מפרקי צבירת ההון החריגים ביותר שנרשמו בעת המודרנית. לא מדובר בהערכה ערכית של פעולותיו, דעותיו או עסקיו, אלא בתוצאה חשבונאית של עליות שווי חדות במספר חברות שבהן הוא מחזיק, ציבוריות ופרטיות כאחד.לפי הערכות שונות בוול סטריט, הונו של מאסק חצה בשלהי השנה את רף ה־600 מיליארד דולר, ובתרחישים אופטימיים אף מתקרב ל־750 מיליארד דולר. הפער בין ההערכות נובע בעיקר משאלת השווי של החברות הפרטיות שבשליטתו, ובראשן SpaceX ו־xAI.
גורם מרכזי בתמונה הוא חבילת האופציות שטסלה העניקה למאסק ב־2018. החבילה נפסלה פעמיים ב־2024 על ידי שופטת בדלאוור, אך בהמשך בוטלה הפסילה על ידי בית המשפט העליון של המדינה. עצם הכללת האופציות משנה משמעותית את תמונת ההון השנתית שלו. עם זאת, גם ללא האופציות, מאסק הוסיף בשנה החולפת הון בהיקף שמוערך בכ־250 מיליארד דולר. מדובר בסכום שמקביל כמעט לשוויו הכולל של האדם השני בעושרו בעולם, מייסד גוגל לארי פייג’.
המיקוד עובר לחלל
מניית טסלה עלתה בכ־20% מתחילת השנה, והוסיפה למאסק עשרות מיליארדי דולרים. עם זאת, תרומת טסלה לעלייה הכוללת בהונו הייתה משנית יחסית. הסיבה העיקרית לעלייה בשווי הייתה דווקא SpaceX. חברת החלל הפרטית, שבה מחזיק מאסק כ־40%, רשמה קפיצה חדה בשוויה המוערך, מכ־350 מיליארד דולר לכ־800 מיליארד דולר בתוך זמן קצר. העלייה מיוחסת בין היתר לצמיחה של שירות האינטרנט הלווייני Starlink ולציפיות עתידיות לפעילות בתחום מרכזי הנתונים מבוססי חלל.
בתחילת 2025 התמונה נראתה שונה. יחסיו של מאסק עם הנשיא דונלד טראמפ התערערו, מכירות טסלה נחלשו, והשוק האמריקאי נכנס לתקופה של תנודתיות חריפה בעקבות מדיניות המכסים החדשה. באפריל הוערך הונו של מאסק בכ־300 מיליארד דולר בלבד, ללא האופציות שבמחלוקת. המצב התהפך בהמשך השנה. השווקים התאוששו, טסלה התייצבה, ושווי SpaceX המשיך לטפס. במקביל, אישרו בעלי המניות של טסלה בנובמבר חבילת תגמול חדשה למאסק, הכוללת כ־425 מיליון מניות נוספות.
- ניצחון למאסק: בית המשפט העליון החזיר את חבילת השכר ההיסטורית של טסלה
- אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, מניות אלה טרם הוענקו בפועל. מימושן מותנה בהגעה לשווי שוק של כ־8.5 טריליון דולר לטסלה, יעד שאפתני במיוחד, אשר אם יושג יוסיף למאסק הון בהיקף של כטריליון דולר.
