סקטור הקנאביס היה אחד מהסקטורים הלוהטים בבורסה המקומית במהלך שנת 2018 ועד שנת 2020. כמעט כל חברה שרק כתבה את המילה קנאביס בדיווח, בדוח הכספי או במפגשי משקיעים – מיד חוותה זינוק במניה שלה.

בשוק ההון היו דאז שלדים בורסאיים רבים מספור, וכולם החלו מחזרים אחר חברות קנאביס. כל השלדים ניסו להשיג את "8 הגדולות" – 8 החברות שהיו היחידות עם הרישיון מהיק"ר (היחידה לקנאביס רפואי במשרד הבריאות) לגידול של קנאביס רפואי בישראל. חלק מהחברות הצליחו במשימתן: קנדוק נרכשה בידי אינטרקיור -1.07% , הפעילות הישראלית של תיקון עולם קנבט 3.23% נרכשה בידי קנביט של ברק רוזן, פארמוקן התמזגה אל חברת מדיקל ושיח מדיקל -0.85% התמזגה עם השלד ביונד טיים. גם חברת בטר ניסתה להתמזג עם חברת וויטסמוק (כיום נקראת טקטונה 2.95% ), אך המיזוג כשל - ובטר בסופו של דבר נרכשת ע"י אינטרקיור.

חלק מהחברות, כמו קאנומד גפן מגורים -0.39%  אף ניסו להקים פעילות בעצמן. אך כל החברות בענף, גילו מהר מאוד שלא הכל וורוד. זה קל לרשום במצגת שהחברה תמכור 20 טון של תוצרת קנאביס לפי 20 שקל לגרם – אבל זה קשה באמת לגרום לזה לקרות. כסף לא צומח על העצים, וגם לא על שיחי קנאביס – וכפי שהכתיב בנג'מין גראהם, אבי תורת השקעות הערך לפני קרוב ל-100 שנה: "כל דבר שקל לעשות אותו, יהיה קשה לעשות ממנו כסף" – וכמו תיאוריית הדאו דאז, וכמו אי אלו טרנדים שנפוצו בעבר ונפוצים כיום. אם אין בענף "חפיר", כל אחד יכול לעסוק בו והוא אינו דורש השקעות הוניות משמעותיות – קשה למצוא סיבה שאכן החברות יצליחו לייצר בו תשואה על ההון מעל לממוצע.

טו מייק לונג סטורי שורט – החברות בענף לא הצליחו לעשות כסף. מלבד אינטרקיור ושיח כל החברות הפסדיות – מי יותר ומי פחות. ההערכות הן, בהתבסס על קצב שריפת המזומנים וקופות המזומנים (עם התאמה להון חוזר) שכבר לקראת סוף השנה הנוכחית – תחילת השנה הבא נתחיל לראות מספר חברות קנאביס מחפשות פעילות למיזוג או נכנסות להליכי חדלות פירעון.

• טראמפ חתם על הצו ומניות הקנאביס מגיבות בתנודתיות
• קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז מה זה שלד בורסאי?

שלד בורסאי זה בעצם חברה ציבורית, בדרך כלל חברה שהייתה לה פעילות כל שהיא בעבר שלא צלחה – שכעת בלי פעילות עסקית מהותית ושמחפשת למיזוג אליה חברה פרטית. במסגרת המיזוג, החברה הפרטית "נותנת" חלק ממניותיה לבעלי השלד ומקבלת בדרך כלל בתמורה את השליטה בחברה הממוזגת.

אז למה שחברה תיתן מניות לחברה פרטית אחרת, שהיא כאמור בדרך כלל ללא פעילות עסקית מהותית? החברה הפרטית המתמזגת לשלד יכולה ליהנות מכניסה לבורסה המקומית שמקנה לה יתרונות בגיוס כסף, נטילת הלוואות מהמערכת הבנקאית אל מול מניות הבעלים כבטוחה, ממזומנים ככל ויש בקופת השלד ומההפסדים הצבורים לצורכי מס שיש בשלד (אם כי פס"ד נאוי מהעת האחרונה מערער את היתרון האחרון שנמנה). בנוסף, בזמנים כאלו – בהן העלאת הריבית "סתמה" כמעט לחלוטין את ההנפקות של חברות נוספות בבורסה המקומית (למעט חריגות כמו, פרקומט מהעת האחרונה – שהיא חברה רווחית), שלד הוא כמעט הדרך היחידה של חברת סטארט-אפ להיכנס לבורסה המקומית.

כיום, כאשר כמעט ואין שלדים – מוערך השווי של שלד ציבורי בכ-10 מיליון שקל. כלומר המחיר לפיו מוכנים לרכוש שלד ציבורי, שאינו ברשימת השימור (לרשימת השימור נכנסות בדרך כלל חברות עם שווי שוק ואחזקות ציבור נמוכים מאוד או עם אי בהירות במצב החברה) – עומד על כ-10 מיליון שקל.

• סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
• לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הבורסה ננעלה באדום: ת"א ביטוח איבד 6.9%, הבנקים 4.5% -...

המלכוד המסתתר בדוחות הכספיים

פעמים רבות – אנשים רוכשים חברה הפסדית בשווי המתקרב לשווי שלד מתוך אמירה כי "לאן כבר היא עוד יכולה לרדת, היא כבר מתקרבת לשווי שלד?". אך זוהי אמירה בעייתית, שלא לומר שגויה לחלוטין. חברה עם חובות, שנכנסות להליכי חדלות פירעון – בדרך כלל תהיה שווה לבעלי מניותיה הקיימים שווי אפסי, שכן במסגרת הסדר החוב נלקח גם השלד הבורסאי ונמכר בהליך הצעות פומבי לצורך כיסוי חובות החברה.

עוד נתון שחשוב לשים לב אליו הוא שיוך החובות – כלומר האם החברה האם היא שחבה בחובות, או שרק חברות בנות, שמאוגדות כחברות בנות חבות בחובות. נניח והחברה הבת היא שחבה בחובות לספקים, ואילו החברה האם היא בלי פעילות עסקית של ממש אלא חברת אחזקות – אזי סביר להניח, אלא אם כן בוצעו פעולות פליליות או "מימון דק" (מימון דק ברוב המוחץ של המקרים לא יהיה רלוונטי לחברות ציבוריות בענף) – החברה הבת תפשוט את הרגל ואילו בעלי המניות של החברה האם יוכלו להיות בעלי השלד.

אך פעמים רבות, כאשר חברה נוטלת הלוואות מהבנקים ובטח כאשר מנפיקה אג"ח – אזי החברה, כחברה האם חבה בתשלום החובות ולכן במקרה של חדלות פרעון – יהיה ניתן למכור גם את השלד הבורסאי. את הנתונים הללו, ניתן למצוא בדוח הכספי "סולו" של החברות, ככל והן מפרסמות אותו.

חברות קנאביס המסתמנות כשלדים פוטנציאליים הינן: אינטליקנה וקאנומד – שדיווחו לאחרונה על בחינת ביצוע של מיזוג ויוניבו 0% ופנאקסיה ישראל שנראה כי נמצאות בקשיים פיננסיים משמעותיים. בסופו של יום, צפויות להתווסף מספר רב של חברות קנאביס אל עולם השלדים, דבר שמן הסתם מעריכים גורמים בענף – יוריד את מחיר השלדים.

הכותב הינו סמנכ"ל ומנהל מחלקת מחקר בבית ההשקעות פיינאל קפיטל

אין בנכתב המלצה לפעול בניירות ערך, כל הנכתב הינו דעתו של הכותב בלבד ואין הכותב ו/או צוות בית ההשקעות פיינאל קפיטל אחראים לנזקים כל שהם שיגרמו כתוצאה מפעולות בניירות ערך בעקבות הכתבה