לקראת נתון התמ"ג בארה"ב - האם הכלכלה הגדולה בעולם נכנסה למיתון?
היום צפויה להתפרסם קריאת התמ"ג לרבעון השני של שנת 2022. לפי חלק מהתחזיות כלכלת ארצות הברית צפויה להצמטק זה הרבעון השני ברציפות. ברבעון הקודם ירד התמ"ג באופן מפתיע ב-1.4% (נתון שעודכן מאוחר יותר ל-1.6%). ממוצע תחזיות האנליסטים הוא לצמיחה של 0.6%, אך ישנם גופים שסבורים שנראה דווקא צמיחה, כך לדוגמה בחברת הדירוג Moody's צופים ירידה של 1% בתמ"ג.
אמש נשאל פאוול שוב ושוב במסיבת העיתונאים לאחר ההחלטה על העלאת הריבית ב-0.75% האם אנו נמצאים במיתון או בדרכנו לשם. תשובתו הייתה שאיננו במיתון. הוא התעלם מההגדרה המקובלת למיתון: נסיגה בתוצר של שני רבעונים, ואמר שקשה לדעת מה יהיה הנתון שיפורסם היום, אך הדגיש שעוצמת שוק העבודה מעידה שאיננו במיתון. הנתונים החזקים, אומר פאוול, פשוט לא מתחברים להגדרה של מיתון. אם ישנה יצירה חזקה של משרות כל הזמן ולאנשים יש במה לעבוד, אז ירידה מקרית בתוצר (הירידה בתוצר ברבעון הראשון מיוחסת לעלייה ביבוא שלא נמדד כחלק מהתוצר, ונחשב לנתון ש"מפריע" להבנה אמיתית של מצב הכלכלה, שכן הוא לא משקף חולשה אמיתית במשק) לא צריכה לגרום לנו להתייחס לכלכלה כאילו היא מאטה. בדבריו אלו התחבר פאוול לטענתה של שרת האוצר האמריקאית יילן שאמרה דברים דומים.
הנתונים להיחלשות הכלכלה האמריקאית מצטברים. ישנה ירידה בהשקעות של עסקים, ירידה בצריכה הפרטית, וירידה חדה בעסקאות לקניית בתים. המדד של שלוחת הפד באטלנטה שעוקב אחר נתוני התוצר באופן רציף (אך לא נחשב לנתון הרשמי) מצביע על כך שהכלכלה התכווצה ביחס לרבעון הקודם ב-1.2%. אז האם אנחנו בכל זאת במיתון?
אין הגדרה רשמית למיתון. גם ההגדרה שהצגנו מקודם - התכווצות של שני רבעונים - היא ההגדרה המקובלת אך לא הרשמית. הלשכה המרכזית לנתונים כלכליים סטטיסטיים בארצות הברית, שהיא הגוף הקובע האם הכלכלה נכנסה למיתון או לא, מגדירה מיתון כ"ירידה משמעותית בפעילות הכלכלית שמתפשטת בכלכלה ונמשכת יותר מכמה חודשים". אין פה הגדרה של זמן מדוייק ("כמה חודשים" - כמה?) ולא של ירידה בתוצר אלא ב"פעילות הכלכלית" (איזה פעילות כלכלית? איך בודקים את זה?). לכן נראה שלשאלה ולדיון האם אנו במיתון אין תשובה חד משמעית והיא תלויה בגורם שעונה, בנקודת המבט שלו, וכנראה גם באינטרס שלו. לביידן ושרת האוצר שלו, לדוגמה, יש אינטרס מובהק לקבוע שאיננו במיתון לקראת בחירות האמצע המאיימות. לפאוול יש פחחות אינטרס פוליטי, אך יוקרתו מוטלת על הכף, לאחר שבמשך זמן כה רב טעה לחשוב שהאינפלציה זמנית.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קובעי המדיניות כאמור רוצים שנתרכז בשוק העבודה. אם נוצרים משרות כל העת והשכר עולה בעקביות אז אין ירידה בפעילות הכלכלית. אחרים מעדיפים להתרכז בהגדרת "ירידה בתוצר של שני רבעונים", אבל נדמה שזו שאלה סמנטית. השאלה האמיתית והקריטית ביותר היא מה מצבה של הכלכלה האמריקאית ולאן היא הולכת מפה? או במילים אחרות, לא חשוב מה היה ואיך תקרא לזה, חשוב מה יהיה.
במידה ומגמת היחלשות הצריכה וההשקעה של העסקים תימשך, העתידה של הכלכלה האמריקאית פחות אופטימי, אולם נראה שהמצב הנוכחי עדיין משדר עוצמה, למרות ההיחלשות המסוימת. מה שמדאיג הוא איבוד המומנטום שיכול להתחזק בהמשך. מבחינת הפד ההיחלשות הזו חיובית שכן היא תסייע בהורדת האינפלציה, האויב הגדול והמשמעותי יותר לפי פאוול. פאוול הדגיש כי אינפלציה היא הדבר הגרוע ביותר לכלכלה, במיוחד לשכבות החלשות, לכן המאבק בה חושב יותר מכל דבר אחר. אך האם כשם שהתקשה לתפוס בזמן את האיום האינפלציוני הוא מתקשה כעת להבין ולהגיב לאיום במיתון?
- 6.דן 28/07/2022 13:17הגב לתגובה זוחומר למחשבה !!!
- 5.כתבה מעניינת תודה (ל"ת)רוני 28/07/2022 12:42הגב לתגובה זו
- 4.נוק 28/07/2022 12:23הגב לתגובה זוהולכת לרדת5אחוז
- 3.מאז שהשמאל בשלטון בארה"ב הם כופפו כל הגדרה וחוק לתועלתם (ל"ת)נכלוליות השמאל 28/07/2022 12:07הגב לתגובה זו
- שמעון 28/07/2022 12:27הגב לתגובה זודי
- 2.דר' דום 28/07/2022 11:29הגב לתגובה זווהגדילו את כמות הכסף פי 10 מאז 2009. כשאתה מזריק הרואין כנגד כל מכאוב, אין צורך להמתין לקריסת מערכות כדי להגדיר שהחבל נקרע, הוא כבר נקרע ביום שהזרקת בפעם הראשונה ומכאן זה רק עניין של זמן. תפסו מחסה
- 1.משה 28/07/2022 11:18הגב לתגובה זוכתבה נהדרת .ברורה וחסרת פניות .
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
טראמפ בבית הלבן (הבית הלבן)החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
החוזה על הנאסד"ק מוביל את העליות; אחרי 40 יום של השבתה, מתגבש פתרון; מה זה בכלל השבתת הממשל בארה"ב ומדוע היא מתרחשת?
החוזים עולים עם תקווה לסיום השבתת הממשל - הסנאט שוקל הצעת מימון זמני לפעילות הממשל.
שוקי ההון פותחים את השבוע באופטימיות זהירה, כשברקע יוזמה חדשה לסיום ההשבתה הפדרלית שנמשכת כבר 40 ימים ומונעת פרסום נתונים כלכליים חשובים. חוזי דאו ג'ונס עולים ב-0.6%, החוזים על S&P 500 מתחזקים ב-0.7% והחוזים על הנאסד"ק עולים ב-1.2%.
ההצעה שנידונה בסנאט כוללת מימון זמני עד ינואר, לצד שלוש הצעות תקציב נפרדות למימון בנייה צבאית, ענייני ותיקי צבא, פעילות הקונגרס, מינהל המזון והתרופות (FDA) ומשרד החקלאות. ייתכן שבמידה ותאושר, חברי בית הנבחרים, שנמצאים בפגרה עד 16 בנובמבר, יידרשו לחזור מוקדם כדי להצביע.
מהי השבתת ממשל, ולמה זה קורה?
השבתת ממשל (Government Shutdown) מתרחשת כאשר הקונגרס האמריקאי לא מצליח לאשר את תקציב המדינה או חוקי ההוצאה הנדרשים להפעלת סוכנויות הממשל. ברגע שאין אישור למימון, סוכנויות רבות מושבתות באופן חלקי או מלא עד להשגת הסכמה. עובדים פדרליים נשלחים לחופשה כפויה ללא שכר, תוכניות ממשלתיות מתעכבות, ובין היתר מוקפאים גם פרסומי נתוני מאקרו חשובים.
השבתות כאלה הן לא נדירות בפוליטיקה האמריקאית, והן לרוב נובעות ממחלוקות פוליטיות חריפות בין המפלגות, בעיקר סביב סוגיות תקציביות, מדיניות רווחה, הגירה, חינוך ובריאות. במקרים רבים הן משמשות כלי לחץ פוליטי, שבו צד אחד מסרב לאשר את התקציב אלא אם יתקבלו תנאיו בנושאים שנויים במחלוקת.
- טראמפ משגר מסר לסין אך משאיר את טייוואן בערפל אסטרטגי
- מה אמר טראמפ על הסכם נורמליזציה עם סעודיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה הנוכחי, השבתת הממשל נמשכת כבר 40 ימים, אחת הארוכות ביותר בעשור האחרון. מדובר בהשלכה ישירה של כישלון בהעברת הצעת התקציב הפדרלי, מה שהביא להשבתת שירותים לא חיוניים. מלבד הפגיעה הישירה בעובדי המדינה, יש גם השפעות עקיפות על שוקי ההון, מאחר שנתונים כלכליים לא מתפרסמים והשקעות מתעכבות.
