סיגריות טבק
צילום: Istock
דוחות

ענקית הטבק והסיגריות מכה את התחזיות; נמכרו 157 מיליארד סיגריות

יצרנית הסיגריות ששולטת על מותגים מוכרים בעולם הסיגריות כמו מרלבורו ופרלמנט מדווחת על עליה קלה גם בתחום הווייפים, ומתכננת שיתפסו נתח מכירות של מעל 50% מהכנסות החברה עד שנת 2025 - המניה עולה ב-3% בטרום
עומר רוסו | (2)

פיליפ מוריס מכה את תחזיות האנליסטים ועולה 3% במסחר המוקדם בוול סטריט, החברה רשמה רווח מתואם למניה של 1.48 דולר, מעל צפי האנליסטים שעמד על 1.2 דולר למניה. ההכנסות עמדו על 7.8 מיליארד דולר, מעל צפי האנליסטים שעמד על 6.7 מיליארד דולר, המשקפים צמיחה קלה של 3% מהרבעון המקביל.

עם זאת, החברה מורידה את צפי הרווח למניה לשנת 22 לבין 5.23-5.34 דולר, נמוך מהצפי שעמד בתחילת שנה על בין 5.35-5.46 דולר למניה, החברה מייחסת חשיבות להתחזקות הדולר מול שאר המטבעות, דבר שפוגע בפיליפ מוריס במיוחד לאור היקף הפעילות הנרחב שלה מחוץ לארה״ב.

בפן הסיגריות, אירופה הקלאסית הייתה האזור החם של פיליפ מוריס, נמכרו 41 מיליארד סיגריות, ללא שינוי מהותי מהרבעון אשתקד, האזור הצומח היה המזרח התיכון ואפריקה, ששם המכירות צמחו ב-14% והגיעו ל-34 מיליארד דולר, לעומת זאת, מזרח אירופה היה החלק החלש במכירות הסיגריות, כשהתכווץ ב-9% מאותו רבעון אשתקד, סך הכל, מכירות הסיגריות אצל פיליפ מוריס הסתכמו ב-157 מיליארד סיגריות, צמיחה של 1% משנה לשנה.

הוויפים, הם מוצרי אדי הטבק המחוממים, והם המטרה מספר אחת של המנכ״ל, למרות שהדבר פוגע בהכנסות החברה, הוא מכוון את פיליפ מוריס שעד שנת 2025, יותר מ50% מהכנסותיה יגיעו ממוצרים Smoke Free (וייפים), ולא רק זה, מנכ״ל פיליפ מוריס קורא לאסור בתוך עשור את מכירת הסיגריות. הוא גם מבין את מגמת העישון בעולם, מידי שנה מספר המעשנים בעולם פחות, צריך למצוא דרך לחידוש החברה, וזה באמצעות הוויפים.

ההכנסות מהוויפים הגיעו  בצמיחה של 2% מהרבעון השני ב-2021, כשבאפריקה, המזרח התיכון ודרום אסיה הכפילו המכירות את עצמן, מ-551 מיליון מכירות, ל1.1 מיליארד. האזור החלש היה מזרח אסיה ואוסטרליה ששם נחלשו המכירות ב-17%. סך הכל, מכירות מוצרי החברה הכוללים סיגריות ווייפים, הסתכמו ב-182 מיליארד סיגריות ווייפים שנמכרו, בצמיחה של 2% משנה קודם.

בסוג הסיגריות, כמובן שהוביל מותג הדגל של החברה מלבורו, שרק הוא לבדו נמכר בכמות של כ-62 מיליארד ומהווה כ-40% ממכירות הסיגריות של פיליפ מוריס, ובצמיחה מרשימה של 7%. לאחר מכן מותג L&M שרשם מכירות של 21 מיליארד, בצמיחה של 5% מרבעון מקביל. מותג הפרלמנט, רשם מכירות של 10 מיליארד סיגריות, בצמיחה נאה של 10%. 

הרווח התפעולי עמד על 3.2 מיליארד דולר, מעל צפי האנליסטים, ובירידה קלה של 2% מהרבעון המקביל, שולי הרווח התפעוליים עמדו על 41.2%. החברה מחזיקה 5 מיליארד במזומנים בקופת החברה, ומשלמת איתם דיבידנד גבוהה למשקיעים. החברה מחלקת דיבידנד שנתי של 5$ למנייה, המשקף באחוזים דיבידנד של 5.5%, ונתפסת כחברה המחלקת דיבידנד מהגבוהים בשוק.

קיראו עוד ב"גלובל"

מתחילת השנה מניית החברה מכה את השוק ויורדת רק ב-3%, חלק מהקרדיט ניתן לסקטור שבו היא נמצאת, שידוע כסקטור שנפגע פחות בהאטה כלכלית, ולא רק זה, נהנה מאוד בתקופת אינפלציה גבוהה. מכפיל הרווח עומד על 15, בעוד שמכפיל המכירות עומד על 4. מחיר יעד אנליסטים ממוצע עומד על 110$, המשקף פוטנציאל עלייה של כ-23%

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יצחק 22/07/2022 01:14
    הגב לתגובה זו
    שישלמו גם לכל האנשים שמתו מי זה למשפחות שכולות הרוויחו הרבה כסף על חשבון מוות של אנשים
  • 1.
    משקיע 21/07/2022 17:07
    הגב לתגובה זו
    גם בדרך לדוחות טובים ?
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.