אוורגרנד
צילום: אתר החברה

משבר הנדל"ן בסין מאיים על הכלכלה המקומית והעולמית

הכסף הזול בתעשייה נגמר, האוכלוסיה מזדקנת והביקוש לבתים חדשים יורד ומערער את יציבות המערכת הכלכלית, כשגם התמריצים הממשלתיים לא מצליחים לייצב את השוק - האם משבר הסאבפריים של ארצות הברית ב-2008 יחזור על עצמו בסין של 2022?
גיא טל | (6)
נושאים בכתבה נדלן סין

משבר הנדל"ן בסין מחריף. המחירים נופלים, היזמים פושטים רגל, ומתחילה תופעה של לקוחות שלא מוכנים לשלם את את המשכנתא על פרויקטים שנתקעו ולא מקודמים, מה שמערער את יציבות הבנקים, הרבה בתים לא גמורים עומדים שוממים, וייתכן שהגרוע מכל עוד לפנינו. 

לאחר שנים של שוק דיור לוהט עם עליות רציפות וחדות במחירי הנכסים, שוק שתודלק בעזרת חוב זול בגיבוי הממשל הסיני, מחירי הבתים חווים התרסקות חסרת תקדים. בחודש יוני נרשמה הירידה העשירית ברציפות, למרות צעדים שנקטה הממשלה לתמיכה בסקטור.

הסנונית הראשונה הייתה ענקית הדיור אוורגרנד שפשטה את הרגל עוד בשנה שעברה וממשיך ומעמיק גם השנה. עד כה נרשמו יותר מ-30 חברות סיניות שלא שילמו את חובן בדולר או שדחו את התשלום כיון שלא יכלו לעמוד בו, כך על פי בדיקה שערכו בדויטשה בנק. להערכת האנליסטים שוק הנדל"ן הסיני נדרש לרפורמה דחופה, ויתכן שגם זה לא יעזור והמשבר עוד צפוי להעמיק. 

לדעת הוואנג קיפאן, פקיד סיני בכיר, יש לעצור לחלוטין בניה כרגע. "סין לא צריכה בניה חדשה. הרבה יחידות נועדו להשקעה עבור האזרחים שיש להם כבר דירה ולמעשה עומדות ריקות. גודל האוכלוסיה הסינית הגיע לשיא ועומד בפני ירידה חדה. בניה וחידוש מתקנים ציבוריים כמו בתי ספר ובתי חולים הושלמה למעשה" לדבריו. 

אנליסטים נוספים סבורים שהביקוש עבר את השיא ולא יחזור אליו לפחות בעשור הקרוב עקב הזדקנות והצטמקות האוכלוסיה, כפי שקורה ביפן ודרום קוריאה. מחקרים דמוגרפים חוזרים ונשנים מראים את אותה התוצאה: משבר דמוגרפי מתקרב עם יותר מדי אזרחים מזדקנים, מערכת פנסיונית שתתקשה להתמודד ולא מספיק לידות חדשות שיתמכו בהכנסות המדינה ממיסים. 

אחת התופעות המתרחבות לאחרונה בסין היא, כאמור, סירוב של אזרחים לשלם את חובותיהם לבנקים אותם לקחו מראש לצורך קניית דירה, כשבניית הדירות נעצרה לחלוטין עקב קשיי היזמים. "חרם התשלומים" הזה מעמיק את המשבר שכן הבנקים יפסיקו או לא יוכלו להמשיך לממן קניית בתים, אם הם חוששים שלא יקבלו את התשלום בחזרה, או, לחלופין, יגבו ריבית גבוהה יותר כדי לפצות על הסיכון, מה שיגרום לפחות בתים להימכר, למחירים לרדת, וליזמי הנדל"ן להיכנס למשבר קשה יותר. 50% מהמימון של פרויקטים חדשים ליזמי נדלן מגיע מהכנסות ממכירת בתים חדשים. ההתכווצות הנמשכת במכירת בתים חדשים יסחט עוד יותר את המימון ליזמים ויהפוך את בניית הבתים למשימה קשה אף יותר.

מי שעוד נפגע ישירות מהמשבר הם הממשלות המקומיות. 30% מהכנסותיהן מיוחסות למכירת קרקעות. קשיי היזמים יפחיתו כמובן את מקור ההכנסה החשוב הזה מה שעלול לגרום לקריסת הרשויות המקומיות. אלו ישלמו פחות שכר לעובדיהם, ואלו בתורם יקנו פחות דירות חדשות וחוזר חלילה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

מכאן המשבר עלול להתגלגל לסקטורים נוספים, באופן שמזכיר קצת את משבר 2008, כשמשבר החוב שהתחיל בשוק הדיור גרם להשפעות רוחביות ולקריסת בנקים וחברות אחרות בארצות הברית. הרשויות מנסות למנוע את התרחיש הזה על ידי הקלה על שוק המשכנתאות באמצעות הזרמת אשראי ודרישות מקלות יותר על לקיחת אשראי, כמו גם הורדת שיעורי הריבית (בניגוד למגמה בעולם), בהיפוך מהיר של המדיניות הקודמת, שנועדה לקרר את שוק הנדל"ן, ונראה שהשיגה את מטרתה יתר על המידה. כעת נראה שהצעדים הללו לא מספיקים, בין השאר בגלל שמשבר הקורונה ומדיניות הסגרים הסינית לא השאירה הרבה כסף פנוי בידי הצרכנים, כך שגם הורדת ריבית לא מאפשרת להם לרכוש בתים. 

כך עלול המשבר להתגלגל מסקטור לסקטור ברחבי המדינה האסיאתית. אולם, סין, כידוע, היא גורם מרכזי מאד בעולם היום, ומשבר חמור שם לא ישאר בגבולות המדינה הקומוניסטית אלא קרוב לוודאי ישפיע על שווקים ברחבי העולם כולו. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    בקרוב אצלנו (ל"ת)
    החגיגה נגמרה 21/07/2022 15:40
    הגב לתגובה זו
  • משה 22/07/2022 12:00
    הגב לתגובה זו
    אני רואה אותך כותב פעם אחרי פעם על המחירים של הנדלן בארץ שעתידים לרדת, מפעם קודמת שכתבת את זה הם עלו בעוד כמה אחוזים, יש פה משבר עצום, יש בישראל מחסור אמיתי בדיור, קצב הבנייה לא מתקרב בכהוא זה לקצב הילודה, מוטב שתיהיה חכם ולא צודק ופשוט תקנה דירה כעת, כי מחר זה כבר יהיה יקר יותר
  • אחד! וגם אחד! 24/07/2022 01:24
    מקודם טיילתי בעיר וראיתי מנופים רבים. הפסקתי לספור. באמת "חסרות" דירות? או שפשוט מישהו מפחד מהתפוצצות בועה?
  • 3.
    ברק 21/07/2022 15:30
    הגב לתגובה זו
    להסיט את דעת הקהל מהכלכלה ולשרוד, אפילו לפתוח מלחמה עם טייואן שיכולה להדרדר למלחמה גרעינית עם המערב. אני מקווה שה לא יגיע לזה אבל היסטורית זה מה שבדרך כלל קורה, גם מה שהוביל למלחמת העולם האחרונה היה המשבר הכלכלי בוייאמר...
  • 2.
    avnersh1 21/07/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
    אני כבר מבולבל. הרי סין זאת מדינה קומוניסטית. איך יש לה כל הרעות של המשק הקפיטליסטי?
  • 1.
    לרון 21/07/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
    בין דיקטטורות ל"דמוקרטיות"שאינן למעשה כ"כ עפ"י שמן,למרות זאת ארה"ב וסב פריים לא ניתנת להשוואה לדיקטטור כמו פוטין,ארדואן,או הקוריאני הצפוני, ולבטח לא לסין שיתגברו בה על בעיותיהם ברגולציה מלמעלה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.