ירון מורגנשטרן גלאסבוקס
צילום: גלאסבוקס
ראיון

"חוזים נדחו לרבעון השלישי; אנחנו בעמדה מצוינת"

ירון מורגנשטרן, מנכ"ל גלאסבוקס לא מתרגש מההאטה בקצב הצמיחה ב-ARR; המניה יורדת ב-5%, האם המשקיעים ירגעו?
עומר רוסו | (7)

גל ההנפקות בתל אביב בשנים האחרונות הביא לבורסה חברות לא ראויות, חברות ראויות  בתמחור גבוהה, ומעט חברות טובות בתמחור טוב. גלאסבוקס גלאסבוקס, העוסקת בפיתוח תוכנה לאנליזה של נתוני גלישה בערוצים הדיגיטליים, היא חברה חדשנית וצומחת, אבל היא הונפקה במחיר גבוה. מאז ההנפקה לפני כשנה המניה נחתכה בשני שליש לשווי של כ-393 מיליון שקל כשבקופה יש כ-190 מיליון שקל. האם כעת זה שווי הראוי?

המזומן בקופה מבטא קרוב לחצי מהשווי, כך ששווי הפעילות הוא כ-200 מיליון שקל. לחברה שמייצרת הכנסות של מעל 50 מיליון דולר בשנה וצומחת בעשרות אחוזים, זה שווי שעשוי להיראות נמוך. אבל, הבעיה של החברה שנראה דרך נתוני ה-ARR (הכנסות מלקוחות חוזרים) שהצמיחה מאיטה. האם צריך לדאוג? ירון מורגנשטרן, מנכ"ל גלאסבוקס אופטימי - "החברה נמצאת בעמדה מצוינת לקראת המחצית השנייה של השנה עם גידול ב-pipeline במחצית הראשונה של 2022 יותר מאשר בכל שנת 2021, בנוסף למספר חוזים שהיו צפויים להיחתם ולהיסגר ברבעון השני וצפויים להיסגר ברבעון השלישי. הצוותים ממשיכים לרשום הישגים בפיתוח מוצרים ושימור מסלול הצמיחה זאת למרות האתגרים עימם החברה מתמודדת בשווקים העולמיים, מה שיקנה לגלאסבוקס יתרון משמעותי במחצית השנייה של השנה.

 

"כמו כן מספר גדל והולך של לקוחות חדשים חותמים על חוזים לטווח ארוך יותר ולקוחות קיימים מרחיבים את החוזים בשלב מוקדם יותר, מה שיאפשר לחברה להאיץ את הצמיחה בצורה יעילה".

החברה מדווחת על 22 לקוחות חדשים וכן שיתרת ה-ARR שלה לסוף הרבעון השני לשנת 2022 צמחה לכ-46 מיליון דולר, לעומת 45.5 מיליון דולר ברבעון קודם ו-40 מיליון דולר בסוף השנה. ביחס לרבעון מקביל אשתקד, מדובר על צמיחה של 24%. אבל, השוק מאוכזב מהצמיחה הנמוכה ביחס לרבעון קודם, אחרי הכל מדובר בחברת צמיחה. זו הסיבה שהמניה יורדת. עם זאת, מורגנשטרן כאמור מרגיע.

בנוסף עדכנה החברה שתזרים המזומנים מפעילות שוטפת בתקופה של שישה החודשים האחרונים היה שלילי בסך של 7.5 מיליון דולר ל-8.1 מיליון דולר. וזאת ביחס לתזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בסך של 7.2 מיליון בתקופה של שישה חודשים שהסתיימו ביום 30 ביוני 2021. 

נדגיש כי מונחי ARR (Annual Recurring Revenue הכנסה שנתית חוזרת) חשובים לניתוח המגמות העסקיות בחברה שכן מדובר בחברת תוכנה שמספקת שירותים במודל של SaaS.    

גלאסבוקס פיתחה פלטפורמה המנתחת נתוני גלישה לשם מקסום חוויית המשתמש, ייעול ושיפור השירות בערוץ הדיגיטלי. בין היתר מדובר בניטור ביצועי אפליקציות, ניטור פעילות לקוחות וניהול חווית הלקוח. לחברה לקוחות הפועלים מולה, בהם תאגידים גדולים בתחומי הבנקאות, ביטוח, טלקום, קמעונאות, טכנולוגיה ועוד, מ-20 מדינות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    נתי 17/07/2022 12:38
    הגב לתגובה זו
    בעלי השליטה ניפחו את שווי החברה לסכום מטורף. מהיום הראשון ועד היום המניה בירידה. ירון יכול לספר סיפורים אבל זה מה הם עושים מהיום הראשון. בתקופה שאנחנו נמצאים שום צפי לא בטוח. ולא פלא שהמניה נשברה לרסיסים כמו זכוכית.
  • 5.
    רמי 16/07/2022 01:38
    הגב לתגובה זו
    נמחק הכסף
  • 4.
    אלכס 15/07/2022 11:36
    הגב לתגובה זו
    העובדים קיבלו אופציות והמחיר ירד בחצי, אז מה עושים איתם עכשיו? כאילו על כל הבונוסים?
  • 3.
    אמיר 15/07/2022 10:15
    הגב לתגובה זו
    כשיגיע הראלי ויבינו שמכפיל החברה הוא לא באמת 2...אלא 4 או 5 אז כולם יסתערו וירכשו, אני אעשה מאות אלפי שקלים - המשיכו כך.
  • אלון77 17/07/2022 07:16
    הגב לתגובה זו
    חשבתי מדובר בהודעה של טייקון שקונה כל מה שהציבור מוכר.. אבל אם אתה מתאר מצב שהמניה תעלה במאות רבות של אחוזים והרווח שלך יהיה מאות אלפים
  • 2.
    מאמין לכל מילה שיצאת לך מהפה... (ל"ת)
    יוסקה 14/07/2022 15:03
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אלי 14/07/2022 14:39
    הגב לתגובה זו
    המוסדיים בארץ אם האמאמאמא של הלוזרים! מקבלים השחלות ונותנים כסף למי שחבר שלהם
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?