אירו דולר
צילום: Istock, Getty images Israel

הדולר השתווה לאירו לראשונה מזה 20 שנה - מי מרוויח ומי מפסיד?

העלאות הריבית בארצות הברית עם היחלשות הכלכלה האירופאית הביאה לשיוויון בין המטבעות, מה שמשפיע על כל יחסי הסחר בין ה"עולם החדש" ל"יבשת הישנה", כשחלק מהשחקנים בצד המרוויח ואילו אחרים מפסידים מהמצב החדש
גיא טל | (1)

לראשונה בעשרים שנה האחרונות השתוו אמש ערך הדולר והיורו ונסחרו ביחס של אחד לאחד. הדבר קרה לאחר התחזקות עקבית בערך הדולר והחלשות של מקבילו האירופי בחודשים האחרונים. המשמעות היא שדולר אחד קונה יורו אחד כיום, לעומת 0.95 יורו לפני חודש ו-0.85 יורו לפני שנה. ההערכות הן שהמגמה הזו לא בסופה, וסיכוי סביר שנראה את הדולר מתחזק עוד.

הגורם המרכזי להתחזקות הדולר הוא העלאות הריבית של הבנק המרכזי בארצות הברית, שהולכות ונעשות יותר ויותר אגרסיביות. באירופה לעומת זאת רק עכשיו נתחיל לראות ככל הנראה מגמה דומה. בנוסף, הכלכלה האירופאית משדרת חולשה יחסית לנוכח המלחמה באירופה ומחירי האנרגיה שמכבידים עליה מאד בעוד זו האמריקאית בינתיים מפגינה עוצמה. החשש מעצירת זרימת הגז הרוסי לגרמניה ולשאר אירופה משפיע גם הוא  לרעה על ערך המטבע המקומי. לשינוי שערי החליפין יש כמובן השפעות כלכליות מרחיקות לכת ברחבי העולם. אילו תחומים, אם כן, יושפעו מהמגמה?

תחום התיירות. לטייל בארצות הברית נהיה יקר בהרבה לתיירים אירופים, ואילו תיירים אמריקנים שיחפצו לבקר ביבשת הישנה יהנו ממחירים זולים בהרבה מממה שהורגלו בעבר. ההתרחשות הזו מגיעה כמובן בזמן מעולה מבחינת עסקי התיירות באירופה עם פתיחת השמיים והחזרה לשגרה לאחר הקורונה, כשכל כך הרבה אנשים ציפו לחופשה מפנקת במשך שנתיי וסוף סוף יכולים לפצות את עצמם עם יעדים נחשקים כמו ברצלונה או רומא במחירי מבצע. היורו החלש יכוון זרם תיירים משמעותי ל-19 מדינות האיחוד המשתמשות במטבע. יחד עם זאת, מחירי הטיסות הגבוהים עדיין יקשו על התיירים האמריקנים להגיע לאירופה, אם כי השהות עצמה תהיה זולה יותר. מחירי הכרטיסים במונחים דולרים עלו בעונה החמה ב-14% לעומת הזמן המקביל בשנת 2019, לפני פרוץ מגיפת הקורונה. 

יצואניות אירופיות VS יצואניות אמריקאיות. הדולר החזק משפיע לרעה כמובן על החברות האמריקאיות הבנלאומיות. המחירים שהם יכולים לקבל תמורת מוצריהם ביבשת הישנה שווים פחות בדולרים, אך שכר העובדים העולה, וכן מחירי הסחורות וחומרי הגלם נקובים על פי רוב בדולרים, כך שההוצאות על ייצור והובלה נשארות ברובן המוחלט במטבע האמריקאי. כל החברות הגדולות דוגמת מיקרוסופט MICROSOFT אפל APPLE או מטא META PLATFORMS פעילות ברחבי העולם, ואירופה מהווה חלק גדול מההכנסות שלהן. אלו ואחרות מדווחות על פגיעה בתוצאות כתוצאה משערי מטבע, ולעיתים מוסיפות "תוצאות מתואמות" המתעלמות מהשפעת שערי המטבע. אך אם השינויים הללו הם קבועים אין כל כך טעם לפרסם תוצאות מתואמות. כל הרעיון של תוצאות מתואמות הוא להתעלם מגורמים חד פעמיים שיוצרים "רעש" בדוחות ומסווים את המגמה האמיתיית של פעילות החברה, אך אם מדובר בשינויים קבועים לטווח הארוך הרי שלא מדובר ברעש אלא במציאות קבועה איתה יצטרכו להתמודד החברות מעתה והלאה. 

הצד השני של המטבע הוא כמובן היצואניות האירופאיות לארצות הברית. היקף היצוא מאירופה לארצות הברית בשנת 2021 היה 400 מיליארד יורו ואילו היבוא עמד על 232 מיליארד יורו בלבד. יורו חלש אומר שמחירי המוצרים האלו ליבואנים האמרקאים זול יותר. הם יכולים למכור את זה במחירים זולים יחסית למוצרים אמריקאים וכך למכור כמויות גדולות יותר. בתקופה של מיתון והאטה בביקוש כשכוח התמחור הוא אחד הכלים החזקים בארסנל החברות, הדבר מהווה יתרון תחרותי לא מבוטל. 

גרמניה היא היצואנית הגדולה ביותר לארצות הברית מבין מדינות אירופה, כשעיקר היצוא הוא בתחום כלי הרכב, מכונות, חלקי מטוסים, בשר קפוא ומכשור רפואי, אך גרמניה היא גם היבואנית הגדולה ביותר מארצות הברית.  צרפת אף היא ייצאה לארצות הברית בהיקף של כ-50 מיליארד דולר בשנת 2019, ולאחריה איטליה. 

העניינים מתהפכים כמובן שמדברים על יבוא. אירופה היא יבואנית גדולה של מוצרי אנרגיה וחומרי גלם נוספים שנקובים על פי רוב בדולרים וכעת המחירים של אלו גבוהים יותר עבורה. הייצור באירופה נהיה אם כן יקר יותר למרות שכוח העבודה נהיה זול יותר באופן יחסי. היבואנים האמריקאים לעומת זאת נהנים ממחירים זולים יותר של המוצרים המיובאים מאירופה. 

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    נ.ש. 14/07/2022 13:01
    הגב לתגובה זו
    לכאורה העליה באינפלציה בארה"ב היא הרבה יותר מבאירופה הייתה אמורה להחליש את הדולר מול האירו ולא הפוך. אבל בעצם מה שקורה זה שהעליה בריבית בארה"ב וצמצום הכמותי מייצר לחץ של מחסור בדולר שגורם להתחזקות הדולר. צריך לזכור שיש מדינות באירופה שחלק מהאגח שלהם בריבית גבוה יהפך מהר מאד לאגח זבל מה שייצור בלאגן ביבשת. כל הדברים האלו יוצרים בעצם ייקור של הדולר שבתורו מייצר אינפלציה עתידית. והעובדה שאירופה היא כלכלה מבוססת יצוא ויבוא 50% מול ארה"ב שרק 25% מהכלכלה שלה זה יבוא ויצוא כך שהדברים משפיעים יותר לרעה על אירופה מכל תזוזת המטבע
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social