אילון מאסק טסלה
צילום: צ'ארלי דיטס, unsplash, יוטיוב

איך תשפיע "שריפת הכסף" בברלין ובטקסס על התזרים של טסלה?

מאסק אמר שהמפעלים בברלין ובטקסס שורפים "מליארדים"כמו כן, המפעל הרווחי בסין שהושבת בחלק מהזמן אחראי ככל הנראה על רוב התזרים החופשי - האם תוצאות הרבעון יאכזבו את השוק למרות שהמכירות היכו את הצפי? 
גיא טל | (4)

לאחרונה התלונן אלון מאסק כי מפעלי חברת טסלה TESLA INC שבהקמה בטקסס ובברלין (זה כבר החל לייצר מכוניות) הן "משרפות כסף", ובכך הוסיף על דאגות האנליסטים לקראת דוחות הרבעון השני שצפויים להתפרסם ב-20 ביולי. 

מספר המסירות של טסלה ברבעון השני עלו במקצת על הציפיות (המונמכות) של השוק, והגיעו ל-255 אלף מכוניות, ירידה מ-310 אלף מסירות ברבעון הראשון ומעל ממוצע הצפי ל-250 אלף מסירות. התוצאות החלשות יחסית לחברה, לראשונה ירידה במסירות מרבעון לרבעון מזה 8 רבעונים, הגיעו בעקבות השבתת המפעל בסין במשך חלק משמעותי מהתקופה עקב הסגרים בסין ומדיניות הקורונה הקשוחה של השלטונות. הבשורה החיובית בדו"ח היא המסירות ביוני ששברו את שיא החברה לחודש אחד. להמשך השנה צופים האנליסטים מכירות של 390 אלף ברבעון השלישי ו-445 אלף ברבעון הרביעי, מה שיביא את המכירות השנתיות לשיא של 1.4 מיליון רכבים - צמיחה של כ-50% משנת 2021. 

לאור נתוני המסירות ושריפת הכסף עליה מדבר מאסק, הנעלם הגדול שיתברר עם פרסום דוחות הרבעון הוא תזרים המזומנים החופשי שיצרה טסלה ברבעון השני. האנליסטים מצפים לתזרים חופשי של 745 מיליון דולר לעומת 2.2 מיליארד ברבעון הראשון. אולם ייתכן שהציפיות הללו לא מעודכנות לאור העובדה שמספר המסירות ירד ברבעון הנוכחי בעיקר באזור הסיני, ועקב הציפיה החדשה לשריפת מזומנים מוגברת בברלין ובטקסס.

האנליסטים מאמינים כי המפעל בסין מייצר רווחיות גבוהה יותר מאשר בארצות הברית. הסיבות לכך הן מדיניות המס וכן השיפור הניכר ברווחיות החברה מיד אחר תחילת פעילות המפעל בסין, מה שמעיד על כך שהוא זה שככל הנראה אחראי על השיפור הזה. ירידה משמעותית ברווחיות ברבעון הנוכחי תחזק את ההנחה שהמפעל הסיני רווחי יותר ממקביליו. 

גם ההערות של מאסק בנוגע ל"משרפות הכסף" בברלין ובטקסס מעלים דאגות בנוגע לתוצאות הקרובות. זוהי לא התבטאות אופיינית למאסק, ויתכן שהוא מקדים ציוץ למכה כדי להכין את השוק לתוצאות לא חיוביות. הרבה  גורמים יכולים לתרום לכך שההוצאות בשני המפעלים הללו תהיינה גבוהות במיוחד. באירופה מחירי האנרגיה מרקיעים שחקים ובכל העולם מחיר חומרי הגלם קופץ, אם כי ניכר שינוי מגמה בשבועות האחרונים. במקביל, המפעלים הללו לא מייצרים עדיין מכוניות שיכסו את העלויות. מאסק דיבר על "הפסדים של מיליארדים". האם הוא התכוון ברבעון? מתחילת שנה? מאז הקמת המפעלים? או שהוא סתם מגזים? הוא לא פרט, וזה מה שמעלה חששות שההפסדים שם מאד משמעותייים. ב-20 ביולי נוכל לדעת בצורה ברורה יותר למה התכוון מאסק. 

מה שעשוי לאזן מעט את החששות הוא העלאות המחירים העקביות בהם נקטה החברה. נדמה שלחברה אין בעית ביקוש והיא מעלה את המחירים לעיתים קרובות יחסית. לאחרונה העלתה החברה את המחירים ב-6000 דולר נוספים, אולם העלאה זו תבוא לידי ביטוי רק בתוצאות הרבעון השלישי. דבר נוסף שעשוי להשפיע לחיוב על תוצאות הרבעון הבא הוא מהלך הקיצוצים שמנהיג מאסק, כולל פיטורי עובדים. מכל מקום תוצאות הרבעון הזה לא יושפעו מהמהלכים הללו, ויתכן שיפתיעו לרעה. 

האנליסטים חלוקים בדעתם בנוגע לטסלה. ב-UBS העלו לאחרונה את המלצתם על המניה לקניה עם מחיר יעד של 1100 דולר, אפסייד של 61% מהמחיר הנוכחי (682 דולר). בג'פריס לעומת זאת הורידו את המלצתם לסקטור הרכבים החשמליים בכלל ובראשון טסלה.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ם 04/07/2022 12:09
    הגב לתגובה זו
    לדעתי האיש מאבד את הראש . זהירות ......... זאת רק תחילת המפולת .
  • 1.
    ישרף הרבה יותר כשטסלה תצטרך לתחזק מוסכים למיליוני רכבים (ל"ת)
    סטנלי פישר 03/07/2022 20:05
    הגב לתגובה זו
  • בן כנען 04/07/2022 10:12
    הגב לתגובה זו
    אתה לא רציני
  • דובון 03/07/2022 20:21
    הגב לתגובה זו
    השורט שלך יישרף מהר יותר חחחהההה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

ג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיותג'יימי דימון, מנכ"ל JPMorgan. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ג'יי פי מורגן: "אני לא קורא הודעות טקסט בעבודה, אין לי התראות בכלל"

מנכ"ל ג'יי פי מורגן, ג'יימי דימון, חושף את סוד הריכוז שלו בעבודה, מזהיר מפני הסחות דיגיטליות וממשיך לתקוף את תרבות העבודה: "כשאני בפגישות, אני מרוכז רק באנשים שמולי"

רן קידר |
נושאים בכתבה JP Morgan

מנכ"ל בנק ג'יי פי מורגן צ'ייס, ג’יימי דיימון, אחד מהמנהלים המשפיעים בעולם הפיננסים, גילה כי הוא כמעט ואינו משתמש בטלפון הנייד שלו בזמן העבודה, ובעצם לא קורא הודעות טקסט כלל במהלך היום. “אין לי התראות,” אמר דיימון “אם תשלחו לי הודעת טקסט במהלך היום, כנראה שלא אקרא אותה".

 לדבריו, יש רק חריג אחד לכלל: ילדיו. "ההתראות היחידות שאני מקבל הן מהילדים שלי. זהו. כשאחד מהם שולח לי הודעה, אני רואה את זה". דיימון, בן 69, סיפר כי הוא אינו נושא את הטלפון עמו לפגישות כדי לשמור על ריכוז מלא. “כשאני הולך ברחבי הבניין או מגיע לפגישות, אני לא מחזיק את הטלפון עליי. הוא נשאר במשרד. לפני הפגישות אני קורא את מה שצריך לקרוא, וברגע שאני שם, אני מרוכז ב-100% באנשים שמולי ובמה שהם אומרים. אני לא מוסח ואני לא חושב על דברים אחרים". 

עבור אחד המנהלים העמוסים בעולם, מדובר בגישה חריגה, כמעט אנטי מודרנית, אך לדברי דיימון, זו הדרך היחידה לשמור על איכות קבלת החלטות בסביבה רוויית הסחות דעת. "המוח לא בנוי לעבור כל כמה דקות בין הודעות, מיילים, שיחות ודיונים", אמר בעבר.

"סגור את הדבר הארור הזה" 

דיימון, שעומד בראש הבנק הגדול ביותר בארה״ב ובין המשפיעים בעולם העסקים הגלובלי, ידוע כאדם שמקפיד על משמעת עבודה קלאסית ונוקשה. באוקטובר, בכנס שנאם בו, הוא לא חסך במילים נגד השימוש בטלפונים ובאייפדים בזמן ישיבות: "אם אתה יושב מולי עם אייפד ונראה שאתה קורא מיילים או מקבל התראות, אני אגיד לך לסגור את הדבר הארור הזה", אמר לקול צחוק מהקהל. 

לטענתו, שימוש במכשירים בזמן פגישה הוא חוסר כבוד ובזבוז זמן. "פגישה צריכה להיות עם מטרה ברורה", הסביר, "ואם אתה עסוק במיילים או בוואטסאפ, זה סימן שמשהו בתרבות העבודה שלך לא עובד". גישה זו עומדת בניגוד חריף לרוח התקופה,  שבה סמארטפונים, הודעות מיידיות ועדכונים מתפרצים הפכו לחלק בלתי נפרד מהעבודה.