עולם התעופה מתקשה להמריא וכולנו משלמים את המחיר
שדות התעופה ברחבי העולם גדושים עד אין סוף, תורים ארוכים, מזוודות אבודות, איחורים הפכו לנורמה ואין מושיע. עד מתי כל זה יימשך ואיפה נמצא נתב"ג? רמז - לא במקום טוב
התמונות בנתב"ג של המוני ישראל נסים על נפשם לחו"ל לאחר הקורונה מורידות את החשק להצטרף לחגיגה. אוסף התקלות שעלולות להתרחש בטיסה הלוך ובטיסה חזור גורמות להרהר פעם נוספת על כל ההרפתקה. כוח האדם בנתב"ג לא עומד בעומס הנוסעים ובתחלופת המטוסים הגדולה כל כך שלאחר הקורונה ופשוט "מעגל פינות" בכל מה שקשור לשירות הטסים.
בחודשים האחרונים אנחנו רואים נסיקה מהירה בהזמנות הטיסות והביקושים עולים על קיבולת המטוסים והסלוטים (חלון הזמנים של ההמראה/הנחיתה). אבל יש בכל זאת נחמה קטנה – יכול להיות גרוע יותר. המצב באירופה חמור לאין שיעור מהמצב בישראל, שדות התעופה שם קורסים אחד אחרי השני בקצב מסחרר. אלפי טיסות בוטלו ואלפים עוד צפויות להתבטל. חברת התעופה הגרמנית לופטהנזה ביטלה מעל 3,000 טיסות וייתכן שתבטל עוד. איזיג'ט ביטלה מעל 4,000 טיסות, וויזאייר ביטלה מעל 2,000 טיסות וזה רק מדגם חלקי. על פי ההערכות מעל 30,000 טיסות בוטלו והמספר הזה רק יילך ויגדל.
בשבוע שעבר הופצו תמונות אימה של הררי מזוודות בנמל התעופה הית'רו בלונדון – אולי העמוס ביותר באירופה. בנמל התעופה סכיפהול שבאמסטרדם הודיעו בעצמם לחברות התעופה שהם מבטלים להן את הטיסות ומגבילים את כמות הנוסעים ביום ל-70 אלף איש. המשבר אינו רק נחלתם של שדות התעופה אלא גם של חברות התעופה עצמן. בעיצומה של מגפת הקורונה שותק ענף התעופה העולמי והביא לפיטוריהם של עשרות אלפי עובדים מהענף ברחבי העולם. היציאה מהמגפה הייתה מהירה מדי בשביל החברות על מנת שתוכלנה להיערך מחדש ולגייס את כוח האדם הדרוש להן כדי לחזור לפעילות תקנית.
ההאצה בביקושים גורמת כמובן לעליית מחירים קיצונית בכרטיסי הטיסה בכל העולם ואם לא די בכך, כאן בארץ ישנו גם משבר ארוך ומייסר בחברת אל על בין הטייסים להנהלה - טיסות מתבטלות על ימין ועל שמאל, לעתים בהתראה של 5 שעות לפני ההמראה.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- הנוסעת שהצילה מטוס באוויר; 147 אנשים חייבים לה את חייהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה בכל זאת ניתן לעשות בתוך כל הכאוס התעופתי הזה? ראשית, הדבר הכי בטוח הוא להימנע משליחת מזוודות לבטן המטוס כל עוד אתם יכולים. השתדלו לעלות עם כבודת יד בלבד ואם אין ברירה, העבירו מהמזוודה הגדולה לכבודת היד פריטים בעלי ערך מחשש לאובד המזוודה. הימנעות מקונקשנים – טיסות רבות מתבטלות ומתעכבות וקשה מאוד להסתמך על לוחות הזמנים. קונקשן גם מכפיל את הסיכון שלכם לאובדן המזוודה וחבל. מה שנקרא, תנסו להסיר עד כמה שניתן אחריות מחברות התעופה והאצילו את הסמכויות אל הידיים שלכם.
מנכ"לי חברות התעופה הגדולות סבורים שרק בעוד כשנה המצב יירגע ויחזור לשליטה כפי שהיה לפני הקורונה. רק היום נודע כי בחברת אמירייטס, המפעילה הגדולה ביותר בעולם של המטוס הגדול ביותר בעולם (איירבאס A-380), קוראים ליצרנית המטוסים לבחון בנייה של מטוס גדול עוד יותר לנוכח ביקושים אדירים ואי יכולתן של החברות לספק את השירותים. בינתיים, חברות התעופה מרוויחות סכומי עתק בגלל הביקושים אבל השירות כאמור לוקה בחסר עד כמעט לא קיים. אל על הודיע לאחרונה על ביטול מספר קווים אותם היא מגדירה כפחות כלכליים על מנת לפנות מטוסים לקווים בעלי ביקושים גבוהים יותר. כך או כך נראה כי המצב יימשך בחודשים הקרובים כפי שהוא. חברות התעופה אכן עובדות מסביב לשעון על מנת לתקן את השיבושים אבל בינתיים, מוטב שכל אחד מאיתנו יתכנן היטב את טיסותיו העתידיות ויקטין ככל יכולתו את מידת החשיפה לתקלות אפשריות.
בכדי לנסות להתמודד עם המחסור בכוח האדם הוחלט ברשות שדות התעופה להציע מענקים לעובדים חדשים שיצטרפו כאשר המענק הגבוה ביותר עומד על 9,000. ברשות שדות התעופה טוענים כי המצב בנתב"ג עוד סביר אך גם שם מודים כי הם מונעים מחברות התעופה לאייש סלוטים נוספים של טיסות כל עוד המצב לא ישתפר. בנתב"ג גם נעשים צעדים נקודתיים להקל את העומס כמו החזרת הצ'ק האין האינטרנטי ומתן אפשרות לביצוע צ'ק אין על ידי בן משפחה אחד לטסים בחברות ישראליות.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
אבל אין באמת בשורות טובות גם לטווח הבינוני והארוך - התחזית היא שהמצב יחמיר בשנים הקרובות. על פי ניתוח שנעשה ברשות שדות התעופה נתב"ג שיכול לעמוד (בקושי) ב-40 מיליון נוסעים ו־250 אלף תנועות מטוסים בשנה, מגיע לרף הזה בעוד 7 שנים בלבד. אז מה יהיה? צריך לעבוד על נתב"ג 2022. אנחנו מזכירים את נתב"ג 2000 שיותר מהכפיל את היקף הקיבולת לעומת נתב"ג הישן. בסוף הוא הושק ב-2004, אבל הוא כאמור אוטוטו לא יספיק. צריך תוכנית חדשה, אחרת כל הפתרונות לזמן קצר וכל הקשיים שאנחנו חווים בתקופה האחרונה רק ילכו ויתגברו.
- 1.א-ב 30/06/2022 15:01הגב לתגובה זותחילת ספטמבר הכל נרגע. צניחה בהיקף הטסים בשל תחילת שנת הלימודים. חודש מאוחר יותר גם האוניברסיטאות ואז יהיה עוד פחות לחץ.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
