הירשמו
  1. ראשי
  2. בארץ
מוצרי חלב גבינות אינפלציה מדד
צילום: ביזפורטל

האם גם בישראל נתון האינפלציה שיפורסם היום יפתיע לרעה?

בארצות הברית ואירופה הפתיעו לרעה נתוני האינפלציה דבר המצביע על אפשרות להפתעה דומה בישראל; לבעיות צד ההיצע העולמיות מצטרפת התחזקות הדולר אל מול השקל שעלולה להחריף את המגמה
גיא טל | (14)
נושאים בכתבה אינפלציה ריבית שער הדולר

האינפלציה בעולם מרימה את ראשה. בארצות הברית פורסם הנתון ביום שישי האחרון והפתיע את השוק לרעה, וגם בשאר העולם שיעור האינפלציה מטפס, כשגם באירופה נרשמה הפתעה שלילית בנתון של מאי. 

בישראל האינפלציה עד כה יחסית נמוכה, אך גם  היא חרגה בחודש האחרון מעל היעד של בנק ישראל והתייצבה על ארבעה אחוז. האם הנתון לחודש מאי יפתיע לרעה כמו מעבר לים? ישנן לא מעט סיבות לחשוש שכך יקרה. 

עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים מעריך שגברו הסיכויים להפתעה שלילית בישראל, ומכאן גם להפתעה אפשרית בהעלאת הריבית הבאה של בנק ישראל בעוד שלושה שבועות. "אנו צופים מדד גבוה של כ-0.7% בהובלת מחירי המזון, הפירות-ירקות, הנסיעות לחו"ל, ועלייה עונתיית במחירי ההלבשה וההנעלה. ההפתעה במדדי המחירים באירופה ובארה"ב במאי מגבירה את הסיכוי להפתעה דומה בישראל, דבר שאם יקרה יחזק עוד יותר את הערכתנו שנראה בעוד 3 שבועות עלייה של 0.5 אחוז בריבית בנק ישראל".

גם אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי של בית ההשקעות מיטב סבור שהאינפלציה לחודש מאי תגיע ל-0.7%. לחודש יוני הוא צופה אינפלציה נמוכה יותר של 0.2% ובחודש יולי של 0.3%. ב-12 החודשים הבאים צופה הכלכלן אינפלציה של 3.6%, מעט מעל יעד האינפלציה של בנק ישראל. הוא סבור שריבית בנק ישראל תעמוד בסוף התקופה על 2% עד 2.25%. 

זבז'נסקי אף מצביע על כך שהשכר במגזר העסקי בישראל ממשיך לעלות במהירות. השכר בשירותים הציבוריים לא עולה באופן דומה, אך צפוי לעלות בשנה הבאה וכנראה בקצב מהיר, שכן לארגוני העובדים במגזר הציבורי לא חסרות סיבות לדרוש תוספת שכר משמעותית, החל מהאינפלציה דרך הקפאת השכר בשנת 2022 ועד עליות השכר במגזר העיסקי. גם הפידיון במשק במחירים קבועים ממשיך להיות גבוה, מעל קו המגמה. שני הנתונים הללו, הצריכה הגבוהה ועליות השכר לא מבשרים טובות במישור האינפלציוני, אך כן מעידים על חוזקו של המשק. 

נתוני הלמ"ס על יציאות וכניסות לארץ יכולים להעיד על הביקוש הגואה לטיסות ועל עליית מחירים אפשרית בתחום. הלמ"ס דיווחה אתמול על המשך גידול בנתוני יציאות ישראלים לחו"ל בחודש מאי, לרמת 698 אלף. נתון זה הינו גבוה יותר מזה של מאי 2019, טרם הקורונה (656 אלף) ומסמן, במידה מסוימת, יציאה מהמשבר בענף, בתקופת המגיפה. נתוני כניסות תיירים לישראל, בינתיים, מצביעים על גידול מתון יותר, לרמת 249 אלף, נמוך ביותר מ-40% מהנתון של לפני שלוש שנים. 

בנוסף, האינפלציה ברחבי העולם בעקבות בעיות בצד ההיצע - מחירי האנרגיה, חומרי הגלם, הסחורות החקלאיות וכן בעיות שרשרת האספקה, קשורה גם לנעשה בישראל, ולא נוכל להתחמק מהשפעתה והיא צפויה להמשיך להשפיע לרעה על המחירים בכל התחומים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

ישנו גורם נוסף, משמעותי ביותר, שפעל בשנים האחרונות למיתון סביבת האינפלציה בישראל, וכעת נראה שמשנה מגמה. ההתחזקות העקבית של המטבע הישראלי אל מול סל המטבעות בכלל ואל מול הדולר בפרט סייע בשמירה על מחירי יבוא נמוכים במונחי שקל וכך גרם להתמתנות עליות המחירים. כעת משתנה המגמה. במהלך חודש מאי נסחר הדולר במחיר גבוה יחסית למחיר הדולר מתחילת השנה בין 3.32 שקל לדולר לבין 3.466 שקל לדולר. היחלשות השקל תצטרף אף היא ללחצים האינפלציוניים. 

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    ברק 15/06/2022 16:46
    הגב לתגובה זו
    וכמה העלו לי את שכר הדירה, לא מעניין את הת*ת מה פקיד בממשלה מפרסם. אפשר להרגיש עליית מחירים רצינית בהכל.
  • 9.
    קנו בנקים .טבע כיל.דלק קבוצה אפל גוגל (ל"ת)
    קובי 15/06/2022 11:48
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דני 15/06/2022 10:52
    הגב לתגובה זו
    מישהו חושב שאנחנו נס כלכלי ?? כל העולם ב 6-9% ואנחנו ב 4%? ממש לא. כולנו מרגישים שהכל עלה כאן בין 5% ל 10%. זה הולך להתפוצץ לנו בפנים. לא משנה מה יפרסם הלמ"ס, כח הקנייה בפועל ירד בכ 10%, במיתון הענק מגיע.
  • 8 15/06/2022 17:14
    הגב לתגובה זו
    קודם כל זה נכון שהמדד הוא פיקציה בישראל. ובכל זאת סיבה להבדל: במדינה נורמלית כשאתה קונה סבון אתה משלם על סבון. בישראל מחיר הסבון הוא: כיסוי הארנונה לעסק, מס ההכנסה והמעמ, עלות ההובלה (שרובה מס על הדלק ומס על רכישת המשאית), וכמובן עלות שכר (שרובו מיסים). לכן מה זה משנה שהסבון יקר יותר? הסבון הוא בקושי 5% ממה שאתה משלם כשאתה קונה אותו, ולכן ההשפעה של ההתייקרות שלו זניחה. וזה נכון לכל המוצרים.
  • 7.
    יואב 15/06/2022 10:02
    הגב לתגובה זו
    בישראל שיטת התמחור היא תגבה את המקסימום שאתה יכול לקחת על כל מוצר ואין קשר לעלויות חמרי גלם לכן לא ניפגע מהאינפלציה
  • דני 15/06/2022 10:57
    הגב לתגובה זו
    אכן גובים במקסימום, אך אינפלציה מדווחת היא סיבה נהדרת להעלות עוד יותר את המחיר ולומר שאין מה לעשות
  • 6.
    חח 15/06/2022 09:45
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה לא פחות מ- 10%. הזיה אחד גדולה. פקידים של המדינה אוכלי את אזרחיה.
  • 5.
    אברמזון 15/06/2022 09:40
    הגב לתגובה זו
    בסוף 2022 דולר 3.72-3.82 תביא את האינפלציה ל 8-10% כמו בכל העולם.
  • כל מילה בסלע. ניתוח פשוט ונכון (ל"ת)
    בול 15/06/2022 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    PAN 15/06/2022 09:39
    הגב לתגובה זו
    בורסה חזרה 10 שנים אחורה, די בבהלה מיותרת אני היתי מחליף את הנגידים לרובוט
  • היא לא חזרה עשור אחורה וגם לא אחוז מזה (ל"ת)
    נ.ש. 15/06/2022 10:57
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אין סיכוי שיפתיע לרעה- שהריבית לא תעלה יותר מידי (ל"ת)
    מאיר 15/06/2022 09:37
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אלמוג 15/06/2022 09:37
    הגב לתגובה זו
    ההרכב של המדד תוכנן כך שלא ישקף את יוקר המחייה.הוא לא כולל את מחירי הסלמון והסושי ושאר מוצרים של עשירים.הם גם מזיפים את מחירי השכירות כך שלא ישפיעו על המדד.
  • 1.
    ירון 15/06/2022 09:31
    הגב לתגובה זו
    אם היינו כלכלה משפיעה,ומהותית בעולם,היו מעמידים אותנו לדין כלכלי,אבל אנחנו שכונה,לא מתייחסים אלינו.כמו כן מטבע השקל מווסת,הוא לא גזה חזק,עושים אותו לזק,וזה לא בעייה.כמו היואן הסיני.
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |
נושאים בכתבה ארדואן דונלד טראמפ

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.

להמשך הכתבה לחץ כאן