מדריך: תשע שאלות ותשובות בנוגע לריבית והשפעתה על חיינו
ריבית היא מושג יסוד שמשפיע על כל חלק מהמערכת הכלכלית בצורה מכרעת. ריכזנו כמה שאלות ותשובות כדי להבין מהי ריבית, איך היא נקבעת ומהי השפעתה על חיינו.
1. מה זה ריבית?
באופן בסיסי מדובר על "מחיר השימוש בכסף" או "מחיר הזמן של הכסף". כשהמלווה נותן את כספו ללווה הוא מוותר על היכולת להשתמש בו בתקופת הזמן של ההלוואה, ובכך מוותר בעצם על ההזדמנות להשקיע אותו באופן שיפיק לו רווחים או לקנות בו טובין שונים שישפרו את חייו למשך כל תקופת ההלוואה. תמורת הוויתור הזה הוא מקבל את הריבית שהיא בעצם התשלום על הזמן בו כספו לא היה ברשותו.
2. מהם הגורמים המשפיעים על שיעור הריבית?
אז כמה שווה הזמן של הכסף שלך? או כמה כסף תרצה כדי לוותר על יכולת השימוש בכסף שלך לזמן קצוב? זהו שיעור הריבית שנקבע כאחוז מסך הון ההלוואה - הקרן.
גם בריבית עובד העיקרון של ביקוש והיצע. ככל שהביקוש להלוואות יגדל גם מחירן - הריבית המשולמת עליהן - יגדל, וככל שהיצע הכסף בשוק הזמין להלוואה יגדל - כך גם הריבית תקטן, כמו בכל שוק שעובד דרך ביקוש והיצע. במילים אחרות - אחד הגורמים שמשפיעים על גובה הריבית הוא הנזילות. ככל שיש יותר כסף נזיל בשוק הריבית תהיה נמוכה יותר ולהיפך.
עוד גורם שמשפיע על שיעור הריבית הוא האינפלציה. אם הכסף מאבד מערכו לאורך זמן הרי שאדרוש תשלום גבוה יותר תמורת הזמן בו אני מאבד את יכולת השימוש בו. ככל שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר הרי שהריבית אמורה לעלות במקביל. כמובן שגובה האינפלציה אינו ידוע מראש הרי מה שמשפיע יותר מכל בתחום הזה הוא הציפיות לאינפלציה. כלומר, כמה תהיה האינפלציה לפי הערכת השוק.
בנוסף, שיעור הריבית משקלל גם את הסיכון של הלווה. ככל שהלווה הוא בעל סיכון נמוך יותר להיקלע לחדלות פירעון - חוסר יכולת לפרוע את ההלוואה - הרי שהריבית תהיה נמוכה יותר. לדוגמה כשהממשלה לווה כסף, הריבית תהיה נמוכה יחסית כי אני יודע כמעט בוודאות שאקבל את הכסף בחזרה עם הריבית המובטחת. יחד עם זאת, אינה דומה ממשלת ארצות הברית מהבחינה הזו לממשלת אל סלבדור לדוגמה, לכן אגרות חוב של אל סלבדור יהיו בריבית גבוהה יותר כיון שהן משקפות סיכון גבוה יותר.
- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השוק הפרטי, באופן דומה מייצג סיכון גבוה יותר מהממשלתי, וגם פה ישנן מדרגות שונות. בנק מבוסס שירצה ללוות כסף ישלם ריבית נמוכה יחסית (אך לרוב גבוהה יותר מאשר מה שתשלם הממשלה), לעומתו חברה שלא מייצרת מספיק הכנסות למימון פעילותה, תשלם פרמיית סיכון אותה ידרוש המלווה תמורת האפשרות שלא יקבל את הריבית המובטחת, או אולי אפילו יאבד את קרן ההלוואה.
ניתן למנות גם את אלטרנטיבות ההשקעה בשוק כגורם נוסף שמשפיע על גובה הריבית של הלוואה מסוימת. אם הלוואה נטולת סיכון נותנת לי תשואה מסוימת, הרי שבהלוואה עם סיכון אדרוש ריבית גבוהה ביחס להלוואה נטולת הסיכון. כמו כן, אם ישנן הזדמנויות השקעה מעניינות אוותר עליהן רק תמורת ריבית גבוהה יותר.
שיעור הריבית אם כן מושפע מהנזילות, מרמת הסיכון, מאלטרנטיבות השקעה ומהציפיות לאינפלציה במשק.
3. כיצד בפועל מתבצע קביעת שער הריבית?
ניתן לומר שכל שוק החוב קשור זה בזה ושיעור ריבית בתחום אחד ישפיע על תחומים אחרים, שכן כפי שאמרנו גובה הריבית נטולת הסיכון ישפיע על גובה הריבית בעלת הסיכון וכו'. האבן הבסיסית בקביעת מגדל הריביות היא ריבית הבנק המרכזי (וגם פה ישנה השפעה הדדית בין הבנקים המרכזיים ברחבי העולם). בישראל זה נקרא "ריבית בנק ישראל". ריבית בנק ישראל היא נקודת האמצע בין שיעור הריבית בו מלווה בנק ישראל כסף מהבנקים לבין השיעור אותו משלם בנק ישראל על כסף אותו הוא לווה מהבנקים, והיא הריבית המרבית שניתן לדרוש במכרזי המק"ם - מלווה קצר מועד - שמקיים בנק ישראל.
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- רכבת ישראל בדרך להפרטה: האם 5,000 עובדים בסכנה?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים -...
הריבית הזו נקבעת על ידי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל שהנגיד עומד בראשה והיא מוכרזת לרוב לקראת סוף החודש. כיום ריבית בנק ישראל עומדת על 0.75% לאחר שבנק ישראל העלה אותה בשתי פגישותיו האחרונות.
4. מהי ריבית פריים?
על גבי היסוד של ריבית בנק ישראל ממשיך להיבנות מגדל הריבית במשק. המושג הבא החשוב לקביעת הריביות השונות הוא ריבית הפריים. ריבית הפריים היא ריבית בנק ישראל ועוד תוספת מסויימת שכל בנק קובע לעצמו, שמשקפת את העלויות התפעלויות הנוספות של הבנק. למרות שכל בנק רשאי לקבוע לעצמו את ריבית הפריים, בישראל בדרך כלל המרווח שווה אצל כל הבנקים ועומד על 1.5% מעל ריבית בנק ישראל. למידע על ריבית הפריים המעודכנת
על סמך ריבית הפריים נקבע מחירם של הלוואות השונות. כשאדם מפקיד כסף בבנק הוא בעצם מלווה כסף לבנק ולכן הוא מקבל על כך ריבית. הריבית אותה ישלם הבנק לרוב תהיה ריבית פריים פחות אחוז מסוים. כאשר אדם לוקח הלוואה מהבנק הבנק יגבה ממנו ריבית פריים ועוד ריבית נוספת שתייצר לבנק את הרווח. כך הלוואות רבות במגזר הפרטי כגון הלוואה לרכישת רכב או לקניית דירה (משכנתא) משתמשות בריבית הפריים כבסיס שעל פיו נבנית שיעור הריבית על הלוואה.
5. איך נקבעת ריבית המשכנתאות
אחת ההשקעות הגדולות ביותר בחייו של אדם ממוצע הוא קניית בית. לרוב אין ברשותו מספיק כסף נזיל לקנות בית והוא נאלץ לפנות אל הבנק לקבלת משכנתא. הבנק יציע ללווה מספר אפשרויות: החלוקה הבסיסית תהיה בין ריבית קבועה למשך כל חיי ההלוואה לבין ריבית משתנה בהתאם לשינויים במשק. בנוסף לזה תיתכן ריבית צמודה למדד (לאינפלציה) או לא, וכן מרכיב הקרוי משכנתא בריבית פריים שנקבע על פי ריבית הפריים, וישנם עוד מסלולים נוספים. חישוב הריביות לפי המסלולים השונים מורכב מאד ותלוי בגורמים רבים כמו גובה ריבית הפריים לאורך השנים, גובה האינפלציה החזוי ועוד. לכן, לרוב כדאי להתייעץ עם מומחים בנוגע למסלול המשכנתא שיתאים ללקוח לפי מאפייניו הייחודיים.
יש לציין שהריבית על המשכנתאות לא תלויה באופן מוחלט בריבית הכללית במשק ומושפעת מאד גם מכמות הכסף הזמינה להלוואות לצורך דיור שנמצאת בידי הבנקים. על הבנקים מוטלות מגבלות על כמות ההלוואות שהם יכולים לתת לכל סקטור, וכאשר הבנק מתקרב למגבלות הללו הרי שהוא יעלה את מחיר ההלוואה - כלומר ידרוש ריבית גבוהה יותר (כפי שאמרנו מקודם - הנזילות משפיעה על גובה הריבית). כמו כן, גובה הריבית מושפע גם מהביקוש, לכן ביקוש גבוה יעלה את הריבית שהבנק מרשה לעצמו לגבות. לכן, קרה כבר בעבר שלמרות שהריבית במשק ירדה ריבית המשכנתאות דווקא עלתה. בסופו של דבר מדובר בשוק שעובד לפי כללי התמחור המשתקפים מכוחות הביקוש וההיצע במשק.
6. איך משפיעה הריבית על האינפלציה?
האינפלציה היא קצב עליית המחירים במשק. המחירים נקבעים כאמור על ידי ביקוש והיצע בכל תחום. היצע נמוך (לדוגמה, בגלל בעיות שרשראות האספקה כמו שחווינו לאחרונה) יגרמו לעליית מחירים, ביקוש גבוה יגרום גם הוא לעליית מחירים. ולהיפך: היצע גבוה אמור לגרום לירידת מחירים וביקוש חלש יגרום אף הוא לירידת מחירים. סך כל ההשפעות הללו קובע את קצב עליית (או ירידה במקרים נדירים) של המחירים במשק.
הריבית קשורה למנגנון המחירים דרך צד הביקוש. כאשר ישנה ריבית גבוהה ישנו פחות כסף זמין בשוק, ולכן הביקוש נפגע, מה שאמור למתן את האינפלציה. כאשר ישנה ריבית נמוכה יותר גדל היצע הכסף, שכן זול יותר להשיג כסף (מחיר הכסף יורד) וממילא המחירים עולים בקצב מהיר יותר.
7. איך משפיעה הריבית על הצמיחה?
השפעה הפוכה יש לריבית על הצמיחה. כאשר הכסף זול יחסית ניתן לצרוך יותר, כמו גם להשקיע בבניית מפעלים חדשים, קניית מכונות יצור, השקעה במחקר ופיתוח וכדו'. כאשר הכסף יקר יותר העלות של כל אלו גבוהה יותר ולכן הם יפחתו. כאשר צורכים ומשקיעים נרשמת צמיחה והכלכלה מתרחבת, כאשר עושים זאת פחות הצמיחה מאטה.
8. איך משתמשים הבנקים המרכזיים בכלי הריבית בוויסות הצמיחה והאינפלציה?
המצב האידיאלי אליו שואפים הבנקים המרכזיים והממשלות הוא של צמיחה בקצב בריא תוך כדי עליית מחירים מתונה. כאשר הצמיחה נעשית בקצב מהיר מדי עלולה להיווצר עליית מחירים גבוהה עקב עליה חזקה בביקוש. כאשר הצמיחה חלשה מדי הרי שנפגעת הרווחה הכלכלית של הציבור.
ישנם מספר כלים באמצעותם מנסים הבנקים המרכזיים לווסת את היחס בין צמיחה ואינפלציה בצורה אידאלית, אך הכלי המרכזי הוא כלי הריבית. כאשר הכלכלה חלשה מדי ולא נרשמת צמיחה משביעת רצון, ינסו הבנקים המרכזיים להוריד את הריבית ובכך להגדיל את היצע הכסף באופן שיעודד צמיחה. כאשר נרשמת צמיחה מהירה שמתחילה לגרום לאינפלציה לצאת משליטה יעלו הבנקים המרכזיים את הריבית כדי לצנן את הביקושים ולגרום לירידה במחירים.
זהו אומנם תיאור פשטני במקצת והמציאות עצמה כמובן מורכבת הרבה יותר. מלבד האינפלציה בפועל ישנם גם ציפיות לאינפלציה. מלבד צד הביקוש יש גם את צד ההיצע וכו'. המינון המדויק בו הריבית תסייע בצמיחה אך לא תעודד אינפלציה הוא מורכב מאד ונושא לדיונים בין בכירי הכלכלנים בין השאר בוועדות המוניטריות השונות ברחבי העולם.
9. איך משפיעה הריבית על שוק המניות?
שוק המניות ושוק אגרות החוב הם תאומים סיאמיים הקשורים בטבורם זה בזה, ומשפיעים זה על זה. ניתן לומר שגובה הריבית משפיע על התנודות בשוק המניות בשני אופנים מרכזיים:
הראשון הוא בכך ששוק אגרות החוב מהווה השקעה אלטרנטיבית לשוק המניות. כיון שהחוב משקף אפשרות רווח ושוק המניות גם כן נועד לאפשר השתתפות ברווחי החברות, הרי ששתי האפשרויות באות זו על חשבון זו. אם יש לי סכום פנוי להשקעה עלי להחליט אם אני משקיע אותו בשוק המניות, בשוק אגרות החוב או מחלק אותו בצורה כלשהי בין שניהם או באלטרנטיבה אחרת כמו דיור. לכן, בהכרח, אחד בא על חשבון השני במובן מסוים.
מובן מאליו שככל שהריבית גבוהה יותר הרי שאגרות החוב מהוות אלטרנטיבה אטרקטיבית יותר עבור המשקיעים ויותר כספים יוסטו משוק המניות לשוק אגרות החוב. לכן בזמנים של ריביות עולות שוק המניות יפגע מהוצאת כספים שיגרמו לירידה בערך המניות. בזמן של ריביות יורדות לעומת זאת, המשקיעים ימצאו את שוק אגרות החוב כפחות ופחות אטרקטיבי ויסיטו כספים משוק זה לשוק המניות ובכך יתרמו לעליית מחירי המניות. הריבית הנמוכה במיוחד ששררה בעולם לאורך תקופה ארוכה היא אחת מהגורמים המרכזיים לרצף העליות חסר התקדים שעבר על שוק המניות בשנים האחרונות. כעת, אחת הסיבות המרכזיות לירידות בשווקי המניות היא תהליך העלאת הריבית שהחל ברחבי העולם.
האופן השני שבו משפיעה הריבית על שוק המניות הוא דרך השפעתה על ביצועי החברות עצמן. מחירי המניות אמורים לשקף את השווי הכלכלי של פעילות החברה על פי הערכת השוק. במידה ופעילות החברה צומחת ופורחת הרי שהשווי יעלה, ולהיפך, בתקופה של פגיעה בעסקי החברה מחירה ירד. הריבית משפיעה מאד על הפעילות הראלית של החברות בכמה אופנים:
כמעט לכל החברות בשוק ההון יש חוב ברמה מסוימת, וככל שהריבית גבוהה יותר עלותו לחברות גבוהה יותר מה שיפגע ברווחים, ולהיפך. בנוסף, כיון שהריבית משפיעה על הצמיחה ועל האינפלציה כפי שראינו בסעיפים הקודמים, עליית הריבית תפגע במכירות החברות השונות וממילא אילו יציגו רווחים נמוכים יותר, ובתקופה של ריבית נמוכה תהיה נזילות גבוהה יותר והלקוחות יצרכו יותר, מה שיעלה את מחירי המניות.
- 6.השווקים כבר לא ירדו הכל מגולם רק יעלה (ל"ת)עליזה מואל 31/10/2022 01:03הגב לתגובה זו
- 5.מדריך מצויין (ל"ת)מנחם 21/06/2022 18:35הגב לתגובה זו
- 4.כתבה עם הסברים מעולים. כן ירבו! תודה! (ל"ת)Goldy 30/05/2022 10:13הגב לתגובה זו
- 3.לרון 30/05/2022 07:34הגב לתגובה זוכל הכבוד!
- 2.בשלוש שנים הקרובות יהיה רעב קטלני בעולם (ל"ת)רעב המוני 30/05/2022 05:18הגב לתגובה זו
- מה זה שייך להרצאה על מושג הריבית ? (ל"ת)כלכלן 27/10/2022 15:50הגב לתגובה זו
- אז נאכל אותך...בתיאבון (ל"ת)אשר 24/06/2022 22:39הגב לתגובה זו
- 1.אביב 29/05/2022 22:34הגב לתגובה זוכתבת תוכן מעולה כל הכבוד לכם באמת שירבו כתבות כאלה זה חסר מאוד בארץ

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
מדד המחירים לצרכן CPIהאם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
ביום שישי יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר, והציפיות בשוק מצביעות על עלייה של כ-0.5%; אחרי שהמדד הקודם הפתיע בירידה חדה של 0.6% והוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5%, השוק מעריך כי גם הפעם נראה נתון שיחזק את ההסתברות
להורדת ריבית כבר בהחלטה הקרובה
אחרי חודשים של אי ודאות, נראה שהמשק הישראלי חוזר לשגרה. הפסקת האש שנכנסה לתוקף מוקדם מהצפוי והחזיקה מעמד למרות החששות, מסירה בהדרגה את אחד המשתנים המרכזיים שעיכבו את בנק ישראל מלהתחיל בתהליך הורדת הריבית. במקביל, השקל ממשיך להתחזק, ונכון לבוקר זה נסחר
סביב 3.25 שקלים לדולר, הרמות הנמוכות שנראה לאחרונה באוגוסט 2022, בעוד הדולר בעולם ממשיך להיחלש. גם בשוק האג"ח הממשלתי נרשמת ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל, לאחר שחברת S&P העלתה את תחזית הדירוג מ"שלילית" ל"יציבה", בהמשך להחלטה דומה של פיץ'. התשואות הקצרות עלו
מתחילת נובמבר, והמרווחים באג"ח הדולריות הצטמצמו לרמות שמזכירות את התקופה שלפני המלחמה.
ברקע הדברים, הציפיות למדד אוקטובר מתכנסות סביב עלייה של 0.5%, שתשמור את האינפלציה השנתית קרוב ל-2.5%, בתוך טווח היעד של בנק ישראל.
מה צופים האנליסטים?
הקונצנזוס בשוק עומד על עלייה של 0.5%, כאשר בהראל מעריכים עלייה של 0.5%, במזרחי טפחות 0.4%, ובמיטב 0.6%. לאחר שהמדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, שעמדו על ירידה של 0.3% בלבד. מדובר בקצב שמתאים לסביבה אינפלציונית יציבה יחסית.
מודי שפריר, האסטרטג הראשי בפועלים, מציין כי “הייסוף המתמשך בשקל והתמתנות מגבלת הביקוש לעובדים צפויים למתן את האינפלציה גם במהלך 2026, בעוד עליית השכר הממוצע נראית מתונה ביחס לעבר”. לדבריו, השוק מתמחר כעת הורדת ריבית בהסתברות של כ-75%, והמדד הקרוב עשוי לקבוע אם היא תתממש כבר בהחלטה הקרובה ב-24 בנובמבר.
במזרחי טפחות מעריכים כי ההתמתנות במדדי מחירי הטיסות והחגים, יחד עם התחזקות השקל, צפויים להוביל למדד מתון יחסית. לפי הסקירה של הבנק, מדד אוקטובר צפוי לעלות בכ-0.4% בלבד, מה שיוביל את האינפלציה השנתית ל־2.4%. “בהינתן סביבת שער החליפין החזקה והירידה במחירי הסחורות בעולם, קשה לראות כרגע לחץ אינפלציוני משמעותי נוסף”, נכתב.
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- בנק ישראל פיתח כלי חדש לחיזוי אינפלציה: "מנהלי החברות יודעים יותר טוב מהמודלים הסטטיסטיים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלידר שוקי הון מציינים כי “הגידול בצריכה בחודשים האחרונים
נבע ברובו מהשלמת רכישות שנדחו במהלך המלחמה, אך נתוני אוקטובר מצביעים על יציבות ולא על גל ביקושים חדש”. לדבריהם, הלחצים האינפלציוניים נשארים מתונים, והם צופים עלייה מצטברת של 0.1% בלבד בשלושת החודשים הקרובים, לצד הורדת ריבית אחת בתקופה זו.
