קובי שגב
קובי שגב
בין השורות

איזו מניה ירדה ב-35% למרות שלא נפגעה, ומדוע היא מעניינת

ש.ב.א היא דוגמה למונופול שההכנסות שלה לא נפגעו ולא צפויות להיפגע בטווח הנראה לעין. המניה נפלה יחד עם כל השוק, האם כעת היא מציאה?

קובי שגב | (25)

הימים הטרופים האחרונים, בשוק ההון הישראלי והאמריקאי מתאפיינים בשינוי תחזיות או בשמן המאיים – "אזהרות רווח". ירידות חדות במחירי המניות המזהירות, במקרים רבים, דוחף גם לירידתן של חברות נוספות בשל מכירות רוחביות שמבצעים פעילים בשוק.

 

בזמן שמשקיעים פרטיים רבים שואלים את עצמם האם כדאי להצטרף למוכרים, המשקיעים הנבונים מחפשים הזדמנויות. הזדמנויות כאלו יכולות להופיע בדמותן של חברות עם עסקים יציבים, אשר פעילותן לא צפויה להשתנות, אך מחירי מניותיהן ירדו.

 

אחת המניות שעונות לדעתנו לקריטריון זה היא ש.ב.א, שירותי בנק אוטומטיים שירותי בנק אוטו 0.68% , שנסחרת בבורסה בתל אביב בשווי של 727 מיליון שקל ומנייתה צנחה בלא פחות מ 35% מתחילת השנה. ספוילר - עסקיה צומחים בקצב משביע רצון ואף צפויים לעשות כן בשנים הבאות.

 

כולם מכירים את ש.ב.א, למרות ששם החברה לא בדיוק מוכר. החברה עוסקת בתחום הסליקה, היא מתפעלת מערכת תקשורת, התומכת בעסקאות בכרטיסי אשראי, בעת ביצוע עסקה בבית עסק. בשורה התחתונה, תפקידה של המערכת של ש.ב.א, לאשר עסקת אשראי בזמן אמת. רבים נתקלים בה בעת "גיהוץ" של כרטיס אשראי, אז לרוב יופיע על המסוף המשפט "מתקשר לש.ב.א.", לצורך אישור העסקה, כמובן.  בנוסף, מבצעת החברה גם תקשורת במכשירי הכספומטים בישראל, כדי שלקוח של בנק א', יוכל למשוך כסף בכספומט של בנק ב', יש צורך במערכת שתאשר את המשיכה.

 

השימוש בשירות שש.ב.א מביאה, הוא חלק אינטגרלי במערכת סליקת כרטיסי אשראי של כל בית עסק. המערכת יודעת לתקשר תוך שניות, ובכך, מערכת הסליקה של בית העסק, מקבלת אישור ומבטיחה לעצמה את התשלום מחברת כרטיסי האשראי.

שוק כרטיסי האשראי

שוק כרטיסי האשראי הוא תחום די סבוך. הוא כולל שחקנים המשמשים בשני כובעים, פעם כסולק ופעם כמנפיק. היחסים בין השחקנים כוללים התחשבנויות פנימיות, מי מחזיר למי כסף ועל מה, כמו עמלה צולבת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ש.ב.א. היא מונופול בתחומה. בעבר הייתה שייכת לבנקים, עד הנפקתה בבורסה בת"א, במאי 2019. עד היום, בנקים וגורמים נוספים מתחום הסליקה, מחזיקים יחד כ-60% ממנה.

 

מדוע ש.ב.א מעניינת?

מה שאנחנו אוהבים בש.ב.א, זה שהיא מאוד פשוטה להבנה. ההכנסות החברה הן אגורות בודדות לכל עסקה לפי הפירוט הבא: כל עסקה שמבוצעת באשראי משלמת לש.ב.א עמלה צנועה של 1.2 אגורות על האישור. עמלה נוספת של אגורה בודדת בעבור הסליקה ולסיום, כ 0.7 אגורות עבור איסוף העסקאות. בנוסף, כל בתי העסק בישראל עובדים עם ש.ב.א. כל בית עסק משלם 15 שקל בחודש עבור כל מסוף אשראי שמוצב בתחומו. בנוסף, נגבים עוד 4 שקלים בחודש, עבור כל PINPAD (להקשת הקוד הסודי). זה נשמע מעט, ממש מעט, עד שמסתכלים על מספר המסופים בבתי העסק בארץ ועל מספר הגיהוצים - התנועות בכרטיס אשראי בישראל.

כאשר מסתכלים על השחקנים בתחום הסליקה, לדעתנו ש.ב.א. היא אי של שקט. מנפיקי הכרטיסים, לוקחים על עצמם את הסיכון שהלקוח לא ישלם. הם צריכים להשקיע מיליונים במיתוג הכרטיס ולהסביר לנו למה ההטבות שלהם עדיפות על המתחרים. חברות הסליקה צריכות להתחרות בינן ובין עצמן על לב בית העסק, שיבחר בהם ולא בחברת סליקה מתחרה וכל זה בשביל אחוז מהמחזור, שחלקו מועבר בעמלה צולבת ישירות לכיס של המתחרה. ש.ב.א. לעומתן, לא משקיעה בפרסום, היא מונופול בתחומה עם היתר לפעול מרשות התחרות (רשות ההגבלים העסקיים לשעבר), ש.ב.א. חפה מסיכוני אשראי של לקוחות והכנסותיה נגזרות ממספר העסקאות באשראי בניגוד לחברות כרטיסי האשראי שהכנסותיהן נשענות על היקף המחזור הכספי בכרטיסי האשראי.

 

אנחנו רואים הזדמנות עבור ש.ב.א, בשל הכניסה של אפל פיי, גוגל פיי, וכל תחום הקונטקטלס, אלו מאופיינים בגידול במספר העסקאות, שכן מקובל שכל עסקה גם בשקלים בודדים תתבצע בהצמדת הטלפון או השעון החכם,  גם בעסקאות אלו ש.ב.א נכנסת לפעולה וגובה את האגורות שלה, בכל עסקה. ככל שיותר ויותר אנשים, יסתובבו ללא ארנק, נצפה שכמות העסקאות הקטנות תגדל, פשוט כי אנשים יטו לוותר על המזומן שבכיס.

 

רגולטורית, המדינה שנלחמת בהון השחור, מעוניינת להגביל ואף להעלים את השימוש במזומן. חוק לצמצום השימוש במזומן עבר בישראל כבר ב-2018. אמנם אנחנו לא רואים באמת באופק את ביטול המזומן, אבל בהחלט מזהים תהליך בו אנשים מתוך בחירה ונוחות, משאירים את הארנק בבית.

 

כל חברה צריכה להתמודד עם סיכונים עסקיים. בש.ב.א ניתן להגיד, שמערכת תשלומים כמו פייבוקס יכולה להוות אלטרנטיבה לתשלום שלא מצריך את שירותיה. בנוסף, ככל שיהיו בעתיד תשלומים באמצעות קריפטו, זה יבוא כמובן על חשבון תשלום בכרטיס אשראי.

 

לסיכום, נאמר שכיום, עבור בתי עסק, עסקה בכרטיס אשראי שמאושרת באמצעות ש.ב.א. היא הדרך הבטוחה ביותר לקבלת תשלומים, ניתן לראות זאת בעיקר בחו"ל שם עסקים רבים, בעיקר בתחום הקמעונאות, מאמצים מודל הנקרא cashless , עסק שלא מקבל מזומנים, הסיבות הן רבות, ועיקרן, הגנה מפני ניסיונות שוד והפסקת ההתעסקות עם מזומנים ועודף.

 

מנוף תפעולי

הכנסות החברה כאמור פשוטות, אך כך גם הרכב ההוצאות שלה. ש.ב.א. מעסיקה כ 100 עובדים והיא לא צריכה להתרחב כדי למכור יותר. כאמור, מעט בתי עסק יפתחו את שעריהם, ללא אפשרות לכבד כרטיסי אשראי ולכן חבילת השירותים של ש.ב.א הכרחית. מדינת ישראל צומחת ולכן אנו צופים המשך גידול של מספר המסופים, שהוצבו בבתי עסק וכמובן, המשך גידול במספר העסקאות. סך הוצאות השכר כ 35-40 מיליון שקל בשנה, צפויות להתאים גם לכמות מסופים ועסקאות מוגדלת הצפויה בשנים הבאות.

 

מודל ניתוח החברה מאוד פשוט גם הוא. כדי לאמוד את ההכנסות ממסופים, פשוט מכפילים את מספר המסופים ב 15 שקל בחודש ועוד 4 שקל לPINPAD. ההכנסות מתנועות הן כ 2-3 אגורות לכל תנועה ואילו בכספומטים, להערכתנו, לא יחול שינוי בהיקף ההכנסות.

החברה אינה ממונפת, להפך, היא מחזיקה מזומנים בהיקף של כ-140 מיליון בקופתה אחרי שחילקה באפריל דיבידנד של 22 מיליון שקל.

 

בשורה התחתונה

ש.ב.א היא דוגמא לחברה שעסקיה לא נפגעו וגם לא צפויים להיפגע בטווח הנראה לעין. גל הירידות שפקד אותנו בשבועות האחרונים, מאפשר למשקיעים שפספסו את החברה להיכנס מחדש ב-35% הנחה. מאחר שאנחנו צופים שאוכלוסיית ישראל תגדל, יחד עם הכלכלה כולה, הרי שש.ב.א תהיה שם כדי ליהנות מהתהליך. מאחר שהחברה היא מונופול, היא לא יכולה, לדוגמא, ליקר את העמלה מ-3 אגורות ל-5 אגורות, למרות שאיש מאיתנו לא ירגיש בשינוי. מצד שני, כשחברה מרוויחה כל כך מעט ופרוסה כל-כך טוב, קשה לראות מתחרים נכנסים לעסק הזה.

קובי שגב, שותף מנהל, אקורד בית השקעות

תגובות לכתבה(25):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 25.
    ודיבידנד כל רבעון והם ימשיכו להרויח רק מניף רק מניף רק (ל"ת)
    רק מניף רק מניף 15/08/2022 07:34
    הגב לתגובה זו
  • 24.
    ברבור שחור 26/07/2022 10:57
    הגב לתגובה זו
    יש מדדי אג"ח בבורסה שמבטיחים תשואה גבוה יותר מהמחיר של החברה... בהחלט חברה מעניינת המחיר עדיין גבוה (למרות שבהשוואה למחיר הבורסה לניירות ערך זה זול)
  • 23.
    ש.ק. 07/07/2022 00:53
    הגב לתגובה זו
    אתה לא מכיר את עובדים והנהלה הם יעשו הכל לשדוד את הכסף כך שלכתבה שלך אין ערך
  • 22.
    גיל 03/07/2022 07:26
    הגב לתגובה זו
    המנטרות לא יעזרו לעצור את מה שמתקרב . NOTHING CAN STOP WHATS COMMING Q
  • 21.
    משקיע קטן 02/06/2022 19:18
    הגב לתגובה זו
    סעיף 8.5. שינויים טכנולוגיים בתחום הפעילות בחודש נובמבר 2017 ,פרסם בנק ישראל "קול קורא לקבלת מידע בנושא הקמת תשתית לסליקת תשלומים מידיים בישראל". מהלך זה עשוי לפגוע בהיקף פעילות שוק כרטיסי החיוב, שכן, מערכת הסליקה החדשה עשויה לאפשר לבצע תשלומים שלא באמצעות חברות כרטיסי האשראי )כסף שיוכל לעבור באופן מידי מחשבון הבנק של הצרכן לחשבון בית העסק דרך מערכת תשלומים שתחבר את החשבונות הללו ישירות אלה עם אלה(. בהמשך, חיבור כאמור עשוי לאפשר לחבר לא רק חשבונות בנק, אלא גם חשבונות אצל ספקי תשלומים אחרים )למשל חשבון ב-PayPal .)גם פיתוחים עתידיים של תשלומים באמצעות יישומון )אפליקציה( ישירות מחשבון הבנק ולא באמצעות כרטיס חיוב, עשויים להשפיע על החברה. שינוי כזה עלול להקטין את מספר העסקאות בכרטיסי חיוב וכתוצאה מכך להקטין את הכנסות ורווחי החברה. לפרטים נוספים ראו סעיף 9.8 להלן. יצוין כי נכון למועד הדוח, אין באפשרות החברה להעריך את היקף ההשפעה על היקף פעילות שוק כרטיסי החיוב. החברה מעניקה ללקוחותיה שהינם בין היתר הבנקים וחברות כרטיסי החיוב, תשתית שעל בסיסה מתבצעות פעולות הלקוחות, כאשר התשתיו
  • 20.
    יריב 02/06/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
    1. הפרידה ממ.ס.ב. = העלאת ההוצאות הדרמאטית. 2. ביט ופייבוקס מתחילות להשתחרר ממגבלות רגולטוריות ויכו בכרטיסי האשראי חזק. מאחוריהן עומדים הבנקים - לא פחות. 3. מעפיל מעל 20 - לא זול!
  • 19.
    טולי 01/06/2022 19:44
    הגב לתגובה זו
    מדפסת מזומנים משומנת! תרנגולת שמטילה ביצי זהב! מי שלא משקיע פה כנראה לא ישקיע בשום מקום :)
  • 18.
    אקורד סיום 30/05/2022 14:56
    הגב לתגובה זו
    מסוג הכתבות שמפמפמות מניות ואחרי זה הן מתרסקות.
  • 17.
    אני אחרון קונה 29/05/2022 20:01
    הגב לתגובה זו
    מי יקנה אחרי?
  • 16.
    [email protected] 29/05/2022 19:00
    הגב לתגובה זו
    זהירות
  • 15.
    עדיף מניף (ל"ת)
    מניף 29/05/2022 18:20
    הגב לתגובה זו
  • 14.
    אזהרה 29/05/2022 18:00
    הגב לתגובה זו
    שער מתואם לדיבידנדים 480 במרץ 2020! כן, עליית שער פי 4 !ומכאן אני תוהה מדוע לא מסופר שהמניה טסה כך עד לפני ירידות מתחילת השנה ואחרי ההיפרדות ממס"ב ?! איך מפרסמים כתבה כזו ?!
  • 13.
    גידי מלון 29/05/2022 17:19
    הגב לתגובה זו
    אז יהא גידול במספר העסקאות, כמה זה יעלה את שווי החברה? האם סליקה ישירה אל מול חברות האשראי תצמח? תצמח. חברה של 100 עובדים יש גבול לערך שהיא יכולה לייצר.
  • 12.
    טירוף 29/05/2022 16:09
    הגב לתגובה זו
    היכן בכתבה הגורם לירידות במניה (כולל עליות מטורפות לפני ההיפרדות ממס"ב): פירוק מונופול מערכות התשלומים בישראל: היפרדות מלאה של שב"א ומס"ב. גם באתר זה, לפני שלושה חודשים, היה דיווח על התפתחות דרמטית זו! אינני יודיע מהו השווי המומלץ לחברה זו, אך ראוי לדווח על התפתחות קריטית זו !
  • 11.
    משקיע חסר ערך 29/05/2022 15:24
    הגב לתגובה זו
    שכחת לקחת בחשבון את ההפרדה ממ.ס.ב שתגדיל את ההוצאות פי 2 בערך. כיום הם חולקים תשתיות ועובדים.
  • 10.
    סתם אחד 29/05/2022 14:59
    הגב לתגובה זו
    מוכר לך? "שוק האבטחה בישראל צומח - G1 תהנה מזה; המניה אטרקטיבית" לא נעים לספר כמה הרווחים של החברה צללו ויחד עם המניה שלה מאז. אני לא רואה גם איך מכפיל הרווח של שבא למרות הירידות הוא אטרקטיבי, בטח לא על סף אפשרות למיתון
  • 9.
    צבי 29/05/2022 14:20
    הגב לתגובה זו
    זאת מאחר, שיש סינכרון בין שעת פרסום הכתבה לבין נסיקתה הפתאומית והמטאורית. זאת לאחר שהייתה היום ב-מינוס 8 אחוז.......ואז הופיעה הכתבה. נכון לרגע זה היא ב+.
  • 8.
    תומר 29/05/2022 14:06
    הגב לתגובה זו
    המכפיל שלהם עלה מ 18 ל 25 בין 2020 ל 2021.
  • 7.
    חי 29/05/2022 13:57
    הגב לתגובה זו
    שכח לציין את ההיפרדות הקרבה ממס"ב!
  • 6.
    מאז שגדעון מילויצקי פרש מכס המנכ"ל, איני משקיע בה.... (ל"ת)
    שירי 29/05/2022 13:54
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    כנראה שהשוק לא מסכים עם המאמר.... (ל"ת)
    המניה יורדת גם היום. 29/05/2022 13:50
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    גיל 29/05/2022 13:47
    הגב לתגובה זו
    יכול קבל עוד 5% היום. רעיון השקעה מעולה
  • 3.
    ש.ק. 29/05/2022 13:44
    הגב לתגובה זו
    הבעיה בחברה הזאת ובבורסה לניע שאין בעל בית העובדים חוגגים ובעלי המניות מקבלים פרורים.
  • 2.
    אנונימי 29/05/2022 13:38
    הגב לתגובה זו
    מאחר והנתון הבסיסי - הסכום ששבא גובה על כל מסוף שגוי. למעשה סכום החיוב החודשי על כל מסוף עומד על שקלים בודדים בלבד.
  • 1.
    רק מגהצים פה במדינה, איך לא תרוויח (ל"ת)
    יוסי 29/05/2022 13:34
    הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףחיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסף

ג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%

ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה

תמיר חכמוף |

ג’י סיטי ג'י סיטי 0.65%  , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה,  פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.

בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO"עם השפעה זניחה על המינוףג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.

מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.

מה המספרים מספרים

מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch)  עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.

כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.

יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי

ה"תכנית אסטרטגית" של אוגווינד נחשפת: הנפקה בדיסקאונט למנהלים

אחרי זינוק ביותר מ-50% בעקבות ההבטחות והראיון על "פרק חדש" אוגווינד מודיעה על הנפקה פרטית בדיסקאונט של 30% ובדילול של 42% בהון - המשקיעים הקטנים נשארים בחוץ, וההנהלה "מביעה אמון בחברה" במחיר מבצע; אישור הגיוס תלוי בבעלי המניות - אל תהיו פרייארים!

נושאים בכתבה אוגווינד

מתחילת נובמבר אוגווינד זינקה יותר כ-57%, בעקבות הבאזז סביב ה“תוכנית האסטרטגית” וגם ההבטחות שהיו"ר יפתח רון-טל והמנכ"ל טל רז נתנו לנו שעכשיו זו כבר לא חברת מו״פ, אלא “שחקן אנרגיה יזמי באירופה”. אבל היום מתברר מה באמת מסתתר מאחורי כל ההצהרות האחרונות, דבר שעצוב לומר היה כתוב על הקיר לכל אורך הדרך - גיוס הון בדיסקאונט למקורבים ולבעלי עניין, כשהציבור נשאר בחוץ. כשפורסמה התכנית ניתחנו אותה - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד? כבר בחודש הקודם כתבנו לכם שהחברה לא באמת מתקדמת לשלב מסחרי, אלא מכינה את הקרקע לגיוס הון נוסף. כבר אז כתבנו שאוגווינד מנסה לצייר חזון על התרחבות לאירופה, אבל בפועל זה איתות לשוק שהיא צריכה כסף כדי לשרוד. והנה זה הגיע.

אוגווינד הודיעה כי ועדת הביקורת אישרה הנפקה פרטית של 14.3 מיליון מניות במחיר של 3.5 שקלים למניה יחד עם 14.3 מיליון אופציות במחיר מימוש של 5 שקלים עד סוף 2028. אם לוקחים בחשבון את כל האופציות, זה משקף דילול של כמעט 42% מההון. בשוק המניה נסחרת סביב 4.96 שקלים, כך שהמשתתפים בהנפקה יקבלו את המניות בכ-30% הנחה למחיר המניה בשוק ערב ההנפקה, ובחישוב אפקטיבי קרוב ל-2 שקלים למניה, כלומר דיסקאונט של יותר מ-50%.

בזמן שהמשקיעים הקטנים רכשו מניות בשערים גבוהים, בזמן שהמשקיעים הסכימו לתת לאוגווינד שאכזבה לא פעם ולא פעמיים - צ'אנס נוסף. אוגווינד חוזרת על הדפוס, ההנהלה תקבל אופציות ומניות במחירי רצפה. ואם זה לא מספיק, החברה גם מודיעה על כוונה לגייס עד 30 מיליון שקל נוספים ממוסדיים באותם תנאים שפירטנו.

לפי ההודעה לבורסה זה עדיין לא סופי ותלוי באישור האסיפה הכללית של בעלי המניות. לכאורה זה בקשה מוגזמת מהמשקיעים שקנו מניות במחיר מלא. להנהלה לא מגיעה כזאת מתנה לפני שיש בכלל הכנסות משמעותיות שלא לדבר על רווחים, כשכל מה שנראה הוא שהתכנית האסטרטגית בסופו של דבר מדללת את המשקיעים בחיר נמוך. 

מה שהובטח ומה שבאמת קרה

כשדיברנו עם ההנהלה בתחילת החודש, גם אנחנו רצינו להאמין. רצינו לחשוב שאולי הפעם באמת יש שינוי אמיתי, שאוגווינד עברה שלב. הם דיברו על “פרק חדש באירופה”, על פרויקטים של מאות מיליוני אירו, על מימון מוסדי חכם ועל שלב מסחרי שמתחיל סוף-סוף לקרום עור וגידים - יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”