הלל בש
צילום: באדיבות המצולם

במקום לחפש מניות בודדות - קנו את כל השוק, המחיר כשהשווקים נופלים לא משקף את שווי החברות

האם מחיר שווה לערך, מהו הסיכון המערכתי, האם יש הזדמנויות בשוק ההון הנוכחי, מדוע משקיעים רבים מתעקשים לנסות לבחור מניות בודדות ולא משקיעים בעיקר במדדי שוק מרכזיים?
הלל בש | (26)

מאז תחילת השנה אנו עומדים בפני תמורות כלכליות מעניינות במיוחד; לחצים אינפלציוניים, המעבר למדיניות מוניטארית מצמצמת, והעלאות הריבית בעולם - הובילו משקיעים רבים לשקוע בדכדוך ולמכור אחזקות מהותיות. התהליך כואב, אבל לא בהכרח שלילי.

 

כסף זול (2008 עד 2021)

כבר תקופה ארוכה מדי (מאז 2008 ובצורה מוגברת מאז 2020) הבנקים המרכזיים מזרימים נזילות מוגברת לשווקים, מורידים ריבית באגרסיביות ושומרים בקנאות על מחירי הון נמוכים ומלאכותיים. המדיניות הכללית של הבנקים המרכזיים הייתה בתקופה זו - הדפסת כסף! התוצאה הייתה צפויה: שווקי ההון בארצות הברית ובעולם עלו מאוד. בתקופה זו, לחצים אינפלציוניים צמחו, ואף נוצרו בועות פיננסיות (ואולי גם ריאליות) באזורים מסוימים בשוק ההון. האוויר החם (הכסף הזול) "ניפח" ענפים כמו תחום הטכנולוגיה העילית בארצות הברית, שהגיע לרמות מחירים המגלמות רווחיות עתידית מופלאה ודמיונית. באופן כללי, זו הייתה תקופה טובה כמעט לכל נכסי ההשקעה בעולם, ומשקיעים רבים היו בטוחים שהם גאונים פיננסים, כי כל מניה שהם בחרו - רק עלתה ועלתה.

 

הבועות מתפוצצות

כעת, עם ההבנה שהמדיניות של "הכסף הקל" הסתיימה, השווקים נכנסו למגמת ירידה. האוויר החם שניפח בועות פיננסיות מפחידות, יוצא מהשוק בקצב מוגבר ואף מאיים להכניס אותנו לטריטוריה של "שוק דובי" (מילת קוד שנועדה בעיקר להפחיד). למשקיעים זה ממש לא נעים, אבל זה תהליך טבעי וטוב של חזרה למחירים שפויים יותר, התואמים לערך המהותי של החברות.

 

מחיר לא בהכרח מבטא ערך

טעות נפוצה של הרבה משקיעים היא לחשוב שיש התאמה מלאה בין הערך של חברה מסוימת (או נכס פיננסי מסוים), לבין מחיר השוק של הנכס בשווקי ההון והחוב. ולא היא! אין שום הכרח לקשר אמיתי וישיר בין המחיר לבין הערך. גם אם מדובר על שוק מפותח וגדול, עם הרבה מאוד משקיעים וכסף, הפער בין המחיר לערך עלול להיות גדול ואף מתמשך - כפי שראינו כאמור בשנתיים האחרונות.

 

מחיר שוק לטווח קצר

באופן כללי, אנו יודעים כי שוק ההון נע ונד באופן אקראי בטווח הקצר. כך, שבהחלט ייתכן שהמחיר של נכס פיננסי כלשהו יסטה מאוד מהערך המהותי (האמיתי) שלו. ישנן השפעות חיצוניות כמו: פסיכולוגיה של משקיעים, חדשות כלכליות (שאין להם השפעה אסטרטגית לטווח ארוך), ריבוי הדעות והערכות העתיד. כל אלו יוצרים את ההיצע והביקוש לנכס הפיננסי ומשנים את המחיר שלו משעה לשעה ומיום ליום. המשמעות היא, ששוק ההון עלול גם להמשיך ולרדת או אולי לעלות. אף אחד לא באמת יודע, ואף אחד לא באמת יכול לתת הערכה מלומדת ומוסמכת לטווח קצר.

 

שווי מהותי לטווח ארוך

אולם, בטווח הארוך יותר, המחיר צפוי להתכנס לקרבת הערך. ברמה האסטרטגית, המשקיעים מכירים בכך שהנתונים המהותיים של הנכס הפיננסי הם קריטיים. מידע אודות: המודל העסקי, היתרון התחרותי, חברי ההנהלה, הדוחות הכספיים, המכירות והרווחים – משפיעים ברמה המהותית הרבה יותר מה- "רעש" של הטווח הקצר. היינו, לתקופה מסוימת - בהחלט ייתכן פער גדול בין מחיר לערך. אבל אם הפער הינו אמיתי (הנובע מערך הנגזר מהנתונים ולא מהגחמות), הוא צפוי להצטמצם. ניתוח מהותי של החברה או הנכס הפיננסי ובחינה של הנתונים הכלכליים והמגמות לטווח ארוך, יכולים לתת לנו כלי תחזית טובים יותר אודות השווי המהותי והערך האמיתי. האתגר הינו בחינה עמוקה ומלאה של הנתונים, ולא הסתפקות בעקרונות רדודים, ובהבנה מועטה.

 

גאות ושפל באוקיינוס ההשקעות

השנים האחרונות, והירידות מאז תחילת השנה - רק מחזקות את הרעיון. בתקופת גאות בשוק ההון, כמעט כל המניות נהנות מהרוח הגבית, ועולים מעלה מעלה. כך ארע בצורה קיצונית מאז מרץ 2020 ועד סוף 2021, בעקבות המדיניות המאוד מרחיבה של הבנקים המרכזיים, ובראשם הפד האמריקאי. משל למה הדבר דומה? לגאות באוקיינוס. בזמן הגאות בים, כל הספינות עולות מעלה מעלה. גם ספינת הדייגים הרעועה וגם נושאת המטוסים הענקית. גובה פני הים מתרומם ומרים עימו את כל הספינות. יש כמה חריגים של ספינות שאינן צפות בים, אבל הבעיות שלהם בולטות ומוכרות והן שוקעות בלי קשר לגובה פני הים. הנמשל הינו שבתקופות גאות כלכלית, הנתמכות על ידי כסף זול וקל - רוב המניות צפויות לעלות.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

אחרי העלייה באה הירידה

אבל כדרכו של עולם, אחרי הגאות - תבוא השפל. המשבר הפיננסי הבא בא יבוא, ורק העיתוי לוט בערפל (ואולי אנו כבר בעיצומו של המשבר; אף אחד לא באמת יודע). אם נמשיך את המשל שלנו, אז ירידת גובה פני הים בתקופת השפל באוקיינוס, תוביל לירידה של כל כלי השיט. הגדולות, הקטנות, החזקות, החלשות, הטובות יותר והטובות פחות. אף ספינה לא יכולה להישאר למעלה באוויר כשגובה פני יורדים לשפל חדש. כך גם בהשקעות; כשיש אווירה של ירידות שערים (מימוש הסיכון המערכתי) - הכל קורס. דוגמא טובה לכך היא הקריסה של מניות הטכנולוגיה במהלך משבר הסאב-פריים (2008) או קריסת מניות התעשייה הקלאסית במשבר הדוט קום (2000).

 

הזדמנויות!

אז אם מחיר השוק של המניה לא בהכרח מבטא את הערך של החברה, ואם בתקופות של שפל המחיר של כלל המניות (גם הטובות) יורד משמעותית, ייתכן ומשקיעים חכמים יכולים לזהות בשוק ההון הזדמנויות מאוד מעניינות. בתקופה של מגמת ירידה, ישנם חברות טובות ומוצלחות שמחיר השוק שלהם נמוך מאוד מהשווי המהותי שלהם. רכישה של מניות שכאלה, גם נוכח הסיכון של עוד ירידות משמעותיות בטווח הקצר (הנובעות מהשפל הכולל בשוק; הסיכון המערכתי) - עשוי להניב רווחיות רבה. משקיעים שיכולים לזהות פער בין מחיר השוק של המניה לבין הערך המהותי של החברה - יכולים להרוויח על ידי רכישת המניה במחיר המוזל היום, והמתנה להתכנסות המחיר לערך בטווח האסטרטגי.

 

ניתוח ערך של מניה בודדת

כאמור, בחינה מעמיקה של מניה דורשת זמן, ניסיון ומקצועיות. חשוב לנתח חברות בצורה ממצה; עיון במודל העסקי, זיהוי היתרונות היחסיים והתחרותיים, הכרת ההנהלה ויכולתה הן לנתב אסטרטגיה אפקטיבית והן להתמודד עם מצבי משבר מאתגרים, ניתוח הדוחות הכספיים, ובחינת נתח השוק, המכירות והרווחיות המתמשכת של המיזם העסקי. זיהוי המגמות, התמורות, האיומים וההזדמנויות העומדות בפני החברה – יכולים להוביל להערכה אודות יכולתה ליצור רווחיות בעתיד וכתוצאה - השווי שלה בעתיד. אם השווי הזה שונה מאוד ממחיר השוק של המניה כיום, ייתכן ומדובר על הזדמנות. בתקופה הנוכחית יש הרבה הזדמנויות שכאלה.

 

שאלה של הסתברות

למרות כל האמור לעיל, ראוי להזהיר ולהבהיר; הרבה יותר קל להשיג תשואה עודפת ועקבית בהשקעה פאסיבית (במדדי שוק מרכזיים), מאשר בהשקעה אקטיבית (לחפש הזדמנויות במניות). הנתונים ההיסטוריים מראים שוב ושוב כי רוב מוחלט של המשקיעים האקטיביים משיגים פחות תשואה מתמשכת מהשקעה פאסיבית מקבילה במדדי שוק. בחירת מניות מובילה לרוב לפחות תשואה ולהרבה יותר סיכון! אז למה כל כך הרבה אנשים עוסקים בכך? בעיקר כי "יצר לב האדם רע מנעוריו", ומשקיעים מחפשים את האקשן, הדרמה ונהנים מהתהליך המסוכן של השקעה בחברה בודדת ותנודתית. בדומה לסיבה שרובנו רוכשים כרטיס לוטו (עם סיכויי זכייה מזעריים ותוחלת רווח שלילית) או הולכים להמר בקזינו (הבית תמיד מנצח; ככל שנישאר שם יותר זמן ונהמר יותר, הסיכוי לרווח הולך ופוחת). רובנו נהנים מהסיכון שבתהליך, ומוכנים לשלם את מחיר התשואה הנחותה (או ההפסד). אז אם אתם מחליטים לחפש הזדמנויות בשוק הנוכחי, קחו בחשבון שבטווח של שנים, כנראה השקעה במדד השוק - תיתן תשואה עודפת.

 

 

בעקבות לחצי האינפלציה, הבנקים המרכזיים שינו מסלול ועברו לצמצום מוניטארי והעלאת ריבית. תגובת המשקיעים לא אחרה, ושוק ההון נמצא כעת במגמת ירידה. האוויר החם (והמלאכותי) יוצא מהשוק ובועות פיננסיות גדולות בענפים מסוימים מתפוצצות. ישנן עדיין חברות עם מחיר שוק מאוד גבוה ביחס לערך המהותי שלהם, וייתכן ויש לנו עוד כברת דרך עד נקודת התחתית. מחיר שוק של מניה אינו בהכרח מבטא את השווי האמיתי של המיזם העסקי. ולכן, בתקופות שפל כלכלי (סיכון מערכתי) נראה ירידה כוללת בשוק ללא תלות לאיכות החברות. במצב שכזה ייתכנו הזדמנויות השקעה מאוד מעניינות, למי שיזהה את הערך של החברה שגבוהה משמעותית ממחיר השוק שלה. זוהי הזדמנות מאוד מסוכנת, שכן שאופן כללי משקיעים אקטיביים שכאלו, לרוב לא מצליחים להשיג תשואה עודפת ביחס להשקעה פאסיבית מקבילה. רוב המשקיעים בטוחים שהם פיצחו את השיטה, והם יגרפו רווחים עצומים מההשקעה האקטיבית במניות בודדות. הם "חיים את החלום" ולכל הפחות ייהנו מהתהליך אם לא בהכרח מהתוצאה.

 

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.

תגובות לכתבה(26):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    דגן 31/05/2022 13:19
    הגב לתגובה זו
    .
  • 11.
    כתבה מעניינת ובהחלט מתארת את התקופה הנוכחית בצורה טובה (ל"ת)
    27/05/2022 20:45
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אחיתופל השלישי 26/05/2022 19:36
    הגב לתגובה זו
    מי שהשקיע במניות ספציפיות הפסיד הרבה פחות עובדה
  • דני54 27/05/2022 11:27
    הגב לתגובה זו
    אם השקעת במאנדיי או לימונייד הפסדת 80 אחוז
  • צודק 27/05/2022 11:26
    הגב לתגובה זו
    התעודות היו בתקופת מחירים גבוהה מאד, כאשר עכשיו מתבצע התיקון יקח להם נצח רק לצאת מהאזור האדום
  • ראיתי סטוק פיקרס שירדו60% ויותר. (ל"ת)
    ברי 27/05/2022 09:26
    הגב לתגובה זו
  • תראה מה קרה למניות בודדות (ל"ת)
    שני 27/05/2022 09:07
    הגב לתגובה זו
  • יוסי 27/05/2022 09:02
    הגב לתגובה זו
    לכן הן מסוכנות הרבה יותר
  • 9.
    הלך הכסף דוד.לאן הלך ? הפסדתי אותו בסנוקר (ל"ת)
    ח 26/05/2022 15:41
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    לא יכולתי לכתוב טוב יותר. מסכים לכל מילה. (ל"ת)
    gnux 26/05/2022 15:39
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    איך משקיעים במדדי שוק איפה זה מופיע (ל"ת)
    יצחק 26/05/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
  • דגן 31/05/2022 13:20
    הגב לתגובה זו
    .
  • יש לך כתובת מייל בסוף הכתבה, הם ישקיעו בשבילך (ל"ת)
    צפונית 28/05/2022 12:36
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    י 26/05/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
    בקרוב....
  • אם אתה באמת מאמין בזה, קנה שורטים, תעשה הון (ל"ת)
    Life is Short 28/05/2022 23:22
    הגב לתגובה זו
  • דני54 27/05/2022 11:28
    הגב לתגובה זו
    שוק המניות עולה ויורד. אם האופק שלך מעבר לחמש שנים מניות זו הדרך להשקיע.
  • 5.
    לרון 26/05/2022 14:55
    הגב לתגובה זו
    ייתכן ומנהל הקרן קונה על חשבונך מסטיק לצורך הנאתו ....עלק כמו שאומרים החבר'ה
  • 4.
    תש 26/05/2022 14:09
    הגב לתגובה זו
    המתכון הקטלני לקטסטרופה בשווקים : מחירי הנכסים והסחורות בשמיים נכסי חלומות (ביטקויין) ברקיע השביעי אינפלציה ריבית עולה כמעט אין ורוד באזור
  • דגן 31/05/2022 13:22
    הגב לתגובה זו
    ת , או סלים שמחזיקים מניות ערך.
  • 3.
    יובל 26/05/2022 14:04
    הגב לתגובה זו
    רק אתה לא מזכיר שהבנקים משתמשים להעלאת הריבית רק עבור ההלוואות שהם נותנים אבל למפקידים אצלהם את הכסף אין העלאת ריבית זו הבדיחה הקיימת וטוב להם עם זה
  • תפקיד את הכסף בריבית משתנה פריים -X, תקבל ריבית עולה (ל"ת)
    צפונית 28/05/2022 12:39
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    א 26/05/2022 13:42
    הגב לתגובה זו
    כשקונים מדדים, לא מקבלים את הדיבנדים שמקבלים כשקונים מניה. אם זוכרים שערך המניה יורד ביום חלוקת הדיבידנד באותו שיעור, הרי שלא רק שלא מרוויחים, מפסידים את אותה מניה שנמצאת בקרן
  • דגן 31/05/2022 13:23
    הגב לתגובה זו
    VNQ, SPHD, VGK אצלי בתיק, כולן מחלקות דיב' של מעל 3%. ויש עוד כמה קרנות סל מצוינות שמחלקות. לא דיב' גבוה במיוחד, אבל אפשר גם אפשר לנהל אסטרטגיית טווח ארוך ככה.
  • יוסי 27/05/2022 09:06
    הגב לתגובה זו
    תסתכל למשל על vgt
  • לרון 26/05/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
    דוגמת קרנות נאמנות כולם מוסיפים אצ הדיבידנדים לערך המוצר או מחלקים דיבידנד תקופתי,אינך מפסיד דבר
  • 1.
    לרון 26/05/2022 13:22
    הגב לתגובה זו
    אך עד הלום ירדו "סלי הקניות" יופי טופי
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.