שטראוס: הסלמונלה עשויה להתברר כ"מכה קלה בכנף"
שטראוס 2.62% מפרסמת את דוחות הרבעון הראשון של שנת 2022 כשברקע משבר הסלמנולה במפעל בנוף הגליל. סך הכל נרשמה פגיעה של 119 מיליון שקל ברווח הנקי עקב אירוע הריקול במפעל הממתקים. הפגיעה היא באמצע הטווח של הצפי שפורסם מוקדם יותר. חוץ מזה עסקים כרגיל בשטראוס והאמת שאם הנהלת שטראוס אכן תתגבר על זה כפי שהיא מעריכה תוך רבעון-שניים, אז בסופו של דבר זו תהיה "מכה קלה בכנף".
על פי דוחות החברה המבוססים על נתונים ניהוליים (Non GAAP) ההכנסות הגיעו ל-2.272 מיליארד שקל, צמיחה של 10.2%. הרווח הגולמי נחתך ב-18.5% והסתכם ב-662 מיליון שקל. שיעור הרווח הגולמי היה 29.1% לעומת 39.4%. ה-EBITDA ירדה אף היא בשיעור של 48.2% והסתכמה ב-194 מיליון שקל. שיעור ה-EBITDA היה 8.5% לעומת 18.1% ברבעון המקביל.
הרווח התפעולי נחתך אף הוא והסתכם ב-102 מיליון שקל, ירידה של 64.7%. שיעור הרווח התפעולי היה 4.5% לעומת 14% ברבעון המקביל. בשורה התחתונה נרשם רווח נקי של 43 מיליון שקל לעומת 206 מיליון שקל ברבעון המקביל, ירידה של 79.2%. ברבעון נרשם תזרים שלילי של 124 מיליון שקל.
לקריאה נוספת:
>>>מניית שטראוס נפלה ב-10% - האם זו הזדמנות?
החברה מפרטת את השפעת האירוע במפעל בנוף הגליל: המכירות נפגעו ב-64 מיליון שקל. הרווח התפעולי נפגע ב-154 מיליון שקל והרווח הנקי ב-119 מיליון שקל. חישובים אלו כוללים אומדנים בגין זיכויים ללקוחות החברה, עלויות איסוף המוצרים מהרשתות ומהחנויות, אומדן היקף השמדת מלאי, עלויות פיצוי ועלויות נוספות וכן השפעות מס.
- קרנות ענפיות ייחודיות: זרקור אל הפינות הנסתרות של שוק ההון
- 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד מעדכנת החברה כי עד כה הוגשו 8 בקשות לאישור תובענות ייצוגיות, כמו כן התקבלו 6 בקשות לגילוי ועיון במסמכים לצרוך בחינת האפשרות להגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד נושאי משרה ובעלי תפקידים.
פעילות הקפה של החברה ממשיכה להוביל את הצמיחה, במיוחד מגזר הבנלאומי, עם צמיחה כוללת של 32.6%, למרות פגיעה בפעילות ברוסיה ואוקראינה, וצמיחה מתונה בישראל.
לעומת זאת, חברת סברה הפעילה בתחום הסלטים המצוננים סובלת מירידה חדה במכירות של 32.4% והפסד תפעולי של 15 מיליון שקל בשם שיבושים במערך הייצור הנובעים מתוכנית ההתאמות של המפעל. נתח השוק של החברה, המובילה את שוק החומוס בארצות הברית, ירד מ-61.7% ל-45.8%. בשבועות האחרונים חזרה החברה לייצור ולמכירות בהיקף חלקי. החברה מעריכה כי המפעל יחזור לכושר ייצור מלא במהלך המחצית השנייה של שנת 2022, וצופה כי הרבעון השני יסתיים בהפסד תפעולי בטווח של בין 15 ל-17 מיליון דולר.
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- אהרון פרנקל מגדיל שוב את אחזקתו בתמר פטרוליום – נותר ללא מתחרים בקרב על השליטה אחרי שרק אתמול ר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המדדים ירדו 2% במחזור של 4.2 מיליארד שקל - ת"א סימנה את...
במהלך הרבעון הראשון של שנת 2022, הושלם סבב גיוס בשתיים מחברות חממת הפודטק "The Kitchen". כתוצאה מסבבי הגיוס הכירה הקבוצה ברווח של כ- 20 מיליוני ש"ח. נכון ליום ה- 31 במרס 2022, השווי ההוגן של ההשקעות בחברות החממה עומד על כ- 412 מיליוני ש"ח לעומת כ- 149 מיליוני ש"ח ביום ה- 31 למרס 2021.
גיורא בר-דעה מנכ"ל קבוצת שטראוס: "לצד צמיחה בפעילות הקפה הבינלאומית לרבות התאוששות בפעילות באוקראינה, המשך צמיחה בפעילות חברת המים בישראל ובסין וצמיחה בכלל הפעילות בישראל, מתמודדת הקבוצה עם אתגר מורכב בסברה ובפעילות הממתקים בישראל. שטראוס קבוצה חזקה שידעה כבר תקופות ואירועים משבריים מורכבים. החוסן שלה אפשר לה מאז ומעולם לא רק לצאת מהמשבר באופן מוצלח, אלא אף לצמוח מתוכו ולהפוך לחברה טובה יותר. האתגר הוא תפעולי, פיננסי ושיווקי, אני משוכנע כי החוסן המותגי, הפיננסי והאנושי יאפשר לנו שיקום מוצלח וחזרה לפעילות ולצמיחה בטווח זמן לא ארוך.
"תהליך החזרת המפעל בנוף הגליל לפעילות נמצא בעיצומו, אנו עושים את כל המאמצים על מנת להשלים את התהליך עוד לפני פקיעת המועד שנקבע על ידי משרד הבריאות במטרה לחזור ולייצר את מותגי הממתקים האהובים בהקדם האפשרי.
"במקביל, החברה ממשיכה במימוש תוכניות העבודה ובקידום המיקודים האסטרטגים, תוך דגש על עולמות החדשנות בפעילות הפודטק המתבצעת דרך חממת ""The Kitchen. בהמשך לאסטרטגיה ולזכייה במכרז החממות - אנו משיקים בימים אלו את חממת "The Kitchen Hub 2" עם שותפים בינלאומיים. נכון למועד הדו"ח עומד השווי ההוגן של אחזקות הקבוצה בחברות החממה על כ- 412 מיליון ש"ח לעומת כ- 149 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד".

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?
המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל
המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף
את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.
בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה,
כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.
מי הוביל את המכירות?
מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו.
מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21% , בנק הפועלים פועלים 0.66% , אל על אל על 2.32% , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54% והפניקס הפניקס 2.11% , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.
- הכסף ה'טיפש' מתגלה כחכם: המשקיעים הפרטיים גברו על וול סטריט במשבר האחרון
- פיימנט תעניק לקרן הפנסיה הותיקה עמיתים אופציות בפרמיה של 28%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?