בחודש אפריל נטל הציבור בישראל משכנתאות בהיקף של 10.48 מיליארד שקל. למי שמחפש סימנים להאטה בשוק הדיור - וראה נתונים על ירידה של 8% בכמות הרכישות בחודש הקודם וכן מתחילת השנה - ימצא גם את המספר הנוכחי כנחמה, שכן מדובר על ירידה של 22% לעומת החודש הקודם, אז נטל הציבור שיא של 13.43 מיליארד שקל.

אבל הרבה יותר מוקדם לקבוע כעת שמדובר כעת בשינוי מגמה בשוק הדיור. נכון, בנק ישראל העלה את הריבית בחודש הקודם ב-0.25%, והוא צפוי להמשיך להעלות את הריבית גם ביום שני הבא (23 במאי), אבל עדיין מדובר על רמות גבוהות מאוד של משכנתאות. נתוני חודש מאי יושפעו בעיקר מהעלאת הריבית הקודמת, ואילו העלאת הריבית בשבוע הבא צפויה להשתקף רק החל מנתוני חודש יוני. למעשה, מדובר עדיין בזינוק של 26% לעומת חודש אפריל בשנת 2021 אז נטל הציבור משכנתאות בהיקף של 8.3 מיליארד שקל - וגם אלה רמות מאוד גבוהות. רק לפני מספר שנים הממוצע החודשי עמד בכלל על 5 מיליארד שקלים.

מעבר לכך, כדאי להדגיש שבארבעת החודשים הראשונים של השנה הציבור לקח משכנתאות ב-45 מיליארד שקל - זינוק של 50% ביחס ל-30.65 מיליארד בתקופה המקבילה בשנה שעברה, שהייתה בעצמה שיא כל הזמנים (בשנה כולה נטל הציבור 116 מיליארד שקל).

עוד בנתונים, הנתח שלקח הציבור במסלולים צמודים למדד המחירים לצרכן (האינפלציה) יורד בהתמדה ועומד על 25% מכלל המשכנתאות, בעוד החלק שלווה הציבור בריבית שאינה צמודה למדד ממשיך לעלות ועומד על יותר מ-74% מהיקף המשכנתאות. מצד אחד: הציבור מקטין חשיפה לחלק שתלוי באינפלציה, מצד שני הוא מגביר את הסיכון של עליית הריבית. - מאחר שגובה המשכנתאות שהציבור נוטל רק הולך ועולה, והמשכנתא הממוצעת לחודש מרץ עמדה על שיא של 975 אלף שקל ומנגד ריבית בנק ישאל וגם האינפלציה בעליה - מדובר במלכוד 22 של הציבור ולא ברור שיש ברירה. איך נצא ממנו? סביר להניח שצורה זו או אחרת של משבר כלכלי. 

• גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
• הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7