תשואות אגרות החוב מטפסות - אולי הסיכון הגדול ביותר לשוק המניות
תשואות אגרות החוב בארצות הברית מטפסות באופן עקבי זה תקופה. הן עדיין לא גבוהות במיוחד בהשוואה היסטורית - אמש עלו תשואות אגרות החוב לעשר שנים בארצות הברית ל-2.55% - אך מדובר בשינוי מגמה ושיעורים גבוהים יחסית למה שחווינו בשנים האחרונות.
גם בארץ המגמה דומה. בתחילת דצמבר נגעה תשואת אגרות החוב של ממשלת ישראל ל-10 שנים בשפל של 0.857% ומאז היא מטפסת בהדרגתיות והגיעה לשיא של 2.4% בסוף מרץ. לאחר מכן היא ירדה מעט, וכעת היא עומדת על 2.174%. אגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית ובעולם מהוות כמובן נקודת ייחוס לעלות החוב בסקטור הפרטי והציבורי, שגם בהן נרשמת עליית תשואות לכל אורך הדרך.
נזכיר שכשתשואת אגרת החוב עולה מחיר האיגרת יורד, ומי שמחזיק בה מפסיד מירידת הערך (אלא אם כן יחזיק באיגרת עד סוף חיי האיגרת), ולהיפך. כך שעליית התשואות וירידת מחירי אגרות החוב משפיעות גם באלו שהשקיעו בהן ישירות, ולא רק בשוק המניות. להלן ביצועי חלק מאגרות החוב הממשלתיות השקליות בריביות קבועה:
| מח"מ | תשואה ברוטו | שינוי מתחילת שנה |
| 17.18 | 2.99 | 11.31- |
| 13.68 | 2.765 | 10.28- |
| 13.32 | 2.683 | 10.21- |
| 9.41 | 2.2 | 7.82- |
| 7.7 | 2.043 | 7.13- |
| 6.05 | 1.975 | 6.79- |
| 4.79 | 1.892 | 5.84- |
- סיטי: השבתה ממושכת בממשל האמריקאי עשויה להרים את שערי אגרות החוב הממשלתיות
- המבחן של בריטניה: תשואות האג"ח בבריטניה מזנקות לשיא מאז 1998
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה של 2.5% ואפילו 3% אולי לא נשמע כמו משהו מאד אטרקטיבי אך ההשפעה של תשואה כזאת על שוק המניות, ובמיוחד אם תימשך המגמה של עליית התשואות, יכולה להיות קריטית מאד. יש הרואים במגמת עליית התשואות את הסיכון העיקרי לשוק המניות בטווח הזמן הקצר-בינוני, אפילו יותר מהמלחמה באוקראינה או מהאינפלציה הגוברת (אם כי היא קשורה כמובן לשניהם). אתמול פרסם דויטשה בנק תחזית לפיה הפד לא יצליח ללהטט בין המלחמה באינפלציה באמצעות העלאת הריבית לבין הימנעות ממיתון, ושלכן ארצות הברית תיכנס למיתון בשנת 2023. כמו כן צופה הבנק ירידה של 20% בשוק המניות עד הקיץ. איך, אם כן, מתרחשים יחסי הגומלין בין תשואת אגרות החוב לשוק המניות?
ההשפעה עובדת בשני אופנים בסיסיים: השפעה ישירה על ביצועי החברות, והשפעה עקיפה על תמחור המניות כהשקעה אלטרנטיבית.
השפעה ישירה על ביצועי החברות
כאשר שיעורי הריבית עולים עלות גיוס הכסף בו משתמשות החברות עולה, וממילא הרווחים שלהן יורדים. ניקח דוגמה תיאורטית ומאד פשטנית של חברת נדל"ן מניב שלווה כסף ב-2% ומשכירה נכסים ב-7%, אם כן הרווח שלה הוא באופן בסיסי 5%. אם הריבית עולה ל-3% הרי שאוטמטית הרווח הצטמצם. החברה יכולה לנסות לגלגל את העלויות על השוכרים, אבל ישנם כבר חוזים חתומים, וכן אין וודאות שהיא תצליח למצוא שוכרים שיסכימו לשלם יותר, כך שלפחות חלק מהעליות בעלויות ישארו אצלה. באופן דומה ניתן להסיק לגבי סקטורים ועסקים אחרים, כל אחד לפי מודלי הפעילות הורווח שלו, בסופו של דבר מושפע משיעורי הריבית, באופן שמשפיע על הרווחיות שמצטמצמת בהכרח.
עוד השפעה כמעט ישירה על ביצועי החברות שנובעת מעליית הריבית היא עלות האשראי לצרכנים שמשפיעה על הצריכה. חלק גדול מהקניות המשמעותיות ביותר של כל אדם ממומנות באמצעות אשראי. אם זה רכישת דירה שכמעט תמיד מתבצעת באמצעות משכנתא, דרך רכישת רכב שלעיתים קרובות ממומנת באשראי בדרך כזו או אחרת ועד הלוואות צרכניות שונות שמוצעות ללקוחות הבנקים וחברות האשראי. עליה בעלויות האשראי תאפשר לפחות צרכנים לקחת את ההלוואות הללו, ובמקרים שהם בכל זאת יקחו אותן, ישאר פחות כסף בכיס לקנות דברים אחרים. יש לציין שעד כה לא נרשמה ירידה משמעותית בצריכה, ובמקומות מסויימים אף יש עליה בצריכה, אך בסופו של דבר יש גם גבול למה שיכולים הצרכנים לספוג בתקופה של עליות מחירים שמלווה בעליית שיעורי הריבית, והביקוש בהכרח צפוי להיפגע מתישהו, וממילא החברות ירוויחו פחות כסף, מה שיפגע בתמחור שלהן, וייתכן שיבוא לידי ביטוי בירידות בשוק המניות.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
השקעה אטלרטיבית ובאנצ'מארק לסיכון
מניות נחשבות באופן כללי כנכסי סיכון. כלומר המשקיע לוקח בחשבון שהחברה בה הוא משקיע יכולה להיקלע לפשיטת רגל, להפסיד כסף או סתם לא לעמוד בציפיות השוק וממילא ערכה ירד והוא יפסיד הרבה כסף. מנגד יש לו אפשרות לקבל תשואה קבועה כמעט חסרת סיכון אם ישקיע באגרות חוב ממשלתיות (אם כי גם ממשלות יכולות לפשוט רגל, מכל מקום הסיכון קטן בהרבה). מדוע, אם כן, שיבחר לסכן את כספו בהשקעה במניות ולא באגרות חוב הממשלתיות הבטוחות? התשובה כמובן היא שהוא מצפה לתמורה בדמות תשואה עודפת - "פרמיית הסיכון". ככל שהסיכון גבוה יותר, הוא יצפה לתמורה גבוהה יותר. מצד שני, ככל שהתמורה חסרת הסיכון נמוכה יותר, יהיה קל יותר "לשכנע" אותו לקחת סיכון בהשקעה בשוק המניות. ממילא כאשר התשואה חסרת הסיכון עולה הפיתוי לסכן את הכסף בשוק המניות יורד. המשמעות היא שפחות כסף יוזרם לשוק המניות או שהמשקיעים יצפו למחירים זולים יותר של המניות שיצדיקו את הסיכון שהם לוקחים לאור האלטרנטיבה שהופכת להיות יותר אטרקטיבית. לכן עלייה משמעותית בתשואת אגרות החוב תניע יותר ויותר משקיעים לקחת את האופציה הבטוחה יותר ולהזרים יותר כספים לשוק אגרות החוב על חשבון שוק המניות, ועם הירידה ביקוש למניות תגענה גם ירידות המחיר.
- 7.חד וברור. יפה. (ל"ת)הקורא 07/04/2022 05:10הגב לתגובה זו
- 6.אדם 06/04/2022 13:48הגב לתגובה זומחיר האג"חים הארוכים הם הבסיס לרבית המשכנתאות.ירידות חדות אג"חים מייקרים משמעותית את המשכנתאות !!
- 5.אלעע 06/04/2022 12:51הגב לתגובה זולקנות בירידות ולא לפחד מכתבה בביזפורטל
- 4.לרון 06/04/2022 12:06הגב לתגובה זוכשהריבית בתוכניות חיסכון בנקאיות תעלה לבערך 3%,הרי ה"כיסוי" נעשה ע"י קניית אג"ח
- 3.כתבה ממצא וברורה, אהבתי. (ל"ת)יוסי 06/04/2022 11:37הגב לתגובה זו
- 2.בטח 06/04/2022 11:19הגב לתגובה זואם שוק המניות ירד ב20 אחוז עד הקיץ אולי באמת שווה להתחיל לקרוא כתבות כאן ולחפש במה להשקיע אבל נדמה לי שאתם סתם משגעים אנשים
- 1.מה זה תשואה 3 אחוז, עדיף מניות (ל"ת)אסולין 06/04/2022 11:13הגב לתגובה זו
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.

2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
