לדימיר פוטין דימטרי מדבדב
צילום: Getty images Israel

פוטין ינסה לנקום באירופאים ועל הדרך לשקם את הרובל; ספק אם יצליח

נשיא רוסיה הודיע שהחל ממחר גורמים זרים שירצו לרכוש גז רוסי יצטרכו לשלם ברובל, במהלך שנועד בראש ובראשונה להפעיל מנוף לחץ על מדינות אירופה, אך גם כדי לחזק את הכלכלה המקומית שניצבת בפני אחד מהמשברים הכלכליים החמורים שידעה
איתן גרסטנפלד | (5)

מוקדם יותר היום הודיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, כי חתם על צו הקובע כי החל מחודש אפריל קונים זרים יחויבו לשלם  עבור גז רוסי ברובלים. זאת, כחלק מהתגובה הרוסית לסנקציות הקשות שהוטלו על המדינה, בעיקר מצד ארה"ב ומדינות אירופה, אשר חלקן תלויות בגז הרוסי. אך גם כחלק ממהלך נרחב יותר, שנועד לאושש את הכלכלה הרוסית שניצבת בפני אחד המשברים הגדולים ביותר שידעה.

בהצהרה שנשא לאומה הרוסית אמר פוטין, כי "כדי לרכוש גז טבעי רוסי, עליהם (הרוכשים הזרים) לפתוח חשבונות בבנקים רוסיים. מהחשבונות הללו ישולמו תשלומים עבור גז שנמסר החל ממחר. אם לא יתבצעו תשלומים, אנו רואים בכך ברירת מחדל של הקונים, עם כל ההשלכות הנובעות מכך. אף אחד לא מוכר לנו שום דבר בחינם, וגם אנחנו לא מתכוונים לעשות צדקה".

מנגד, חברות ומדינות רבות במערב דחו את הדרישה של פוטין והודיעו כי לא ירכשו גז רוסי באמצעות רובלים. שר הכלכלה של צרפת, אמר תגובה לדברים כי מדינתו וגרמניה מתכוננות לתרחיש אפשרי לפיו זרימת הגז הרוסי תיעצר - דבר שיכניס את אירופה למשבר אנרגיה מלא. קאנצלר גרמניה אולף שולץ אמר כי מדינתו ערוכה לכל התרחישים, כולל הפסקת זרימת הגז הרוסי לאירופה. זאת, לאחר שאתמול הפעילה המדינה נוהל חירום לפיקוח על יבוא גז ויכולת אחסון, ודחקה בצרכנים וביצרנים להפחית את הצריכה לקראת האפשרות שהזרמת הגז הרוסי תופסק.

על פי רשת בלומברג, במטרה להתמודד עם הפגיעה בביקושים כתוצאה מהמהלך הציעה רוסיה להודו הנחות גבוהות על מכירה ישירה של נפט. יבואנית הנפט השניה בגודלה אסיה היא בין קומץ מדינות שהכפילו את כמות הנפט הגולמי הרוסי, בניגוד ללחץ ולסנקציות הבינלאומיות. בזמן שחביות רוסיות זרמו לאסיה בהיקפים גדולים יותר, בהובלת הודו וסין, בזמן שהקונים ברחבי אירופה וארה"ב נמנעו מכך ​​בעקבות הפלישה לאוקראינה.

לפי המקורות שצוטטו בדיווח, רוסיה הציעה להודים הנחות של עד 35 דולר לחבית על המחירים לפני המלחמה כדי לפתות את הודו להקדים ולרכוש ממנה חביות במחיר מוזל. בנוסף, הציעה רוסה גם תשלומים הנקובים ברופי-רובל באמצעות המערכת להעברת הודעות פיננסיות הרוסית (SPFS), מה שעשוי להפוך את המסחר לאטרקטיבי יותר עבור הודו, נכתב.

מנוף לחץ אבל גם חבל הצלה לרובל

רוסיה מספקת כשליש מהגז של אירופה, כך שהאנרגיה היא המנוף המשמעותי ביותר שעומד לרשותו של פוטין, בניסיונו לפגוע בסנקציות המערביות הגורפות על פלישתו לאוקראינה. המהלך גם נועד לסייע למטבע הרוסי, שירד לשפל היסטורי לאחר הפלישה ב-24 בפברואר, אך מאז התאושש וחזר לרמות בהן נסחר בטרם הפלישה. 

מטח הסנקציות שהטיל המערב בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה הפיל את הרובל. הסנקציות מצאו את פוטין ורוסיה לא מוכנים, לאחר שצברו רזרבות מט"ח משמעותיות לאורך השנים, מהן נותקו במהרה על ידי המערב. בתגובה, הבנק המרכזי של רוסיה נקט בשבועות האחרונים שורה של צעדים דרמטיים להתערבות בשוק, תוך יישום מדיניות למנוע ממשקיעים וחברות למכור את המטבע וצעדים נוספים המאלצים אותם לקנות אותו. בין הצעדים, הכפיל הבנק המרכזי את הריבית ל-20%, במטרה לעודד את החוסכים הרוסים לשמור את כספם במטבע מקומי. כמו כן הוא כפה על יצואנים להחליף 80% מהכנסותיהם במטבע חוץ ברובל, ואסר על ברוקרים רוסים למכור ניירות ערך שבידי זרים.

קיראו עוד ב"גלובל"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 01/04/2022 14:23
    הגב לתגובה זו
    יהיה שמח.אני ממשיך לאסוף כל פעם שיש ירידות במניות לוויתן אני לוקח עוד מנה...וחכו למקדח של שברון לנפט מתחת אז בכלל יהיה פה שיגעון
  • 4.
    יריב 01/04/2022 11:47
    הגב לתגובה זו
    האירופים לא יחזרו לעולם להסתמך על גז ונפט מרוסיה. יהיה קצת לא נח, אבל הם יסתדרו מהר מאד בלי הגז הרוסי ולא יחזרו להסתמך עליו לעולם. גם כיום, בלי 500-600 מיליון יורו ליום רוסיה שוקעת מהר. מישהו צריך לממן את הצבא הגוסס באוקראינה ולהאכיל את תושבי רוסיה לפני שיצאו לרחובות. האמריקאים לא לחצו עד עכשיו על הודו העניה להתנתק מרוסיה והם אולי לא יעשו זאת. אבל ייצוא נפט להודו בהנחות ענק ובכמויות מוגבלות (אין צינור בין המדינות וזה רק במיכליות ובאחוזים בודדים מהצריכה ההודית, היה 2% עכשיו קצת עולה) לא יצילו את כלכלת רוסיה. עכשיו גם ברור שסין לא תציל את רוסיה, לא בנשק ולא בייבוא. אם כבר, הסינים ישמחו להשתלט על כלכלת רוסיה ומשאבי הטבע שלה במחירי סוף עונה.
  • 3.
    א-ב 01/04/2022 08:37
    הגב לתגובה זו
    המערב תלוי באופן מחלט באנרגיה ותבואות מרוסיה בייצור סיני ובהודו. המערב דוחף את רוסיה וסין לשלב כוחות ואם ימשיך לשגות הודו תצטרף. רוסיה +סין + הודו והמערב מחוק נופל שדוד לפינוקים ולעצלנות שלו. כדאי למנהיגי המערב להתעשת. אנחנו בישראל צריכים להיות עירניים. השייכות למערב מעניקה לנו בעיקר "כאפות" אירופאיות. גם האמריקאים אינם משענת איתנה. מזון להביא מרוסיה, לממן פיתוחים טכנולוגיים בכסף סיני ולדאוג לבטחון שלנו בעצמנו. נראה לי שזה המתווה אליו אנחנו צועדים.
  • 2.
    שמוליק 31/03/2022 22:56
    הגב לתגובה זו
    הם מייצאים הרבה יותר מהיבוא, ורוב היצוא זה גז, נםט וסחורות. אין איך לא להצליח פה במיוחד שסין תעזור להיפטר מהדולר ואירו.
  • 1.
    אלי 31/03/2022 22:41
    הגב לתגובה זו
    "What is actually happening, what has already happened? We have supplied European consumers with our resources, in this case gas. They received it, paid us in euros, which they then froze themselves. In this regard, there is every reason to believe that we delivered part of the gas provided to Europe practically free of charge," he said. תקראו, האם מישהו מאיתנו היה עובד בחינם? לא. אז למה שהם יספקו משאבים בחינם? אפשר לשנוא אותו אבל פה 2000% צודק.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.