אביחי שניר
צילום: באדיבות המצולם

להוריד מע"מ על דירות - האם זה רציני?

מחירי הדירות זינקו 13% בשנה והממשלה מנסה לטפל במשבר הדיור בדרכים יצירתיות; הורדת המע"מ היא פתרון בעייתי וגם - איך נלחמים באינפלציה?
דר' אביחי שניר | (5)

תהליך עליית המחירים שאנחנו חווים כבר כמעט שנה וחצי מביא אלינו גל של רעיונות יצירתיים. אני בטוח שמאחורי כל רעיון כזה יש כוונות טובות. הבעיה היא שהדרך לגיהנום שנקרא אינפלציה מלאה בכוונות טובות.

אחד הרעיונות היצירתיים שקראתי עליהם בימים האחרונים הוא שהממשלה תוריד את המע"מ. לכאורה, זה רעיון פשוט נפלא. ממילא לממשלה יש הכנסות גבוהות יותר מכפי שהיא צפתה, אז לא צריכה להיות לה בעיה להחזיר חלק מהעודף הזה לציבור. אני מניח שמי שהגה את הרעיון, חשב שזה פתרון מתבקש: בנק ישראל אמור לכוון ליעד אינפלציה של 2%, והאינפלציה כרגע, בחישוב שנתי, היא 3.5%. לכן, הורדה של אחוז במע"מ שתוביל לירידה של אחוז במחירים, יכולה לשים אותנו בקצב אינפלציה שקרוב מאוד אל היעד.

אבל יש שתי בעיות קטנות. הראשונה התגלתה במחקר של דורון סייג וסיגל ריבון מלפני כמה שנים. הם חקרו את שינויי המחירים שקרו אחרי שינויים במע"מ. בין היתר, הם גילו שכאשר המע"מ עולה, אז בממוצע, המחירים עולים בערך בשיעור המע"מ, או קצת יותר. כשהמע"מ יורד, אז המחירים דווקא לא. במחקר עדכני יותר שערכתי עם דורון סייג ועם אד נוטק, ניתחנו את התהליך קצת יותר לעומק וגילינו תופעה מעניינת. כאשר יש במשק אינפלציה, המשווקים לא מעוניינים להוריד מחירים בתגובה לירידה במע"מ, כי הם יודעים שבעוד זמן לא ארוך הם יצטרכו להעלות אותם שוב. אז הם לפעמים מחכים קצת יותר עם עליית המחירים הבאה, ולפעמים, הם מעלים מחירים כרגיל.

לכן, משרד האוצר צודק כשהוא טוען שהורדת ריבית לא תתגלגל לצרכנים. בתקופה של אינפלציה כפי שיש לנו היום, הורדת מע"מ מקסימום תאט במעט את קצב עליית המחירים. אבל היא די בוודאות לא תוביל לגל של ירידות מחירים.

הבעיה השנייה היא שהורדת המע"מ תוביל לירידה בהכנסות הממשלה. לא מעט מחקרים נעשו בניסיון להבין מה גורם לעליות מחירים כתוצאה מעלייה במחירים של חומרי גלם או זעזועים אחרים בשווקים להפוך לאינפלציה משמעותית – כלומר לתהליך שבו המחירים עולים באופן מהיר יחסית במשך תקופה ארוכה. התשובה הטובה ביותר שהתקבלה עד היום לשאלה הזאת היא שמה שקובע האם עליות מחירים יהפכו לאינפלציה אלו הציפיות של הציבור לגבי ההתנהגות של הממשלה. אם הציבור חושב שהממשלה תגיב לעליות המחירים בניסיון לעזור לציבור לצרוך יותר למרות שהמחירים עולים, אז האינפלציה מאיצה עוד.

אז לידיעת כל אלו שמחפשים פתרונות קלים: הדרך הקלה לייצר אינפלציה היא לנסות לעודד את הביקושים למרות ההתייקרות של חומרי הגלם. מי שחושב שאני טועה, שיסתכל מה קורה בשוק הדיור: הממשלה (ובנק ישראל) מנסים כבר 12 שנים לעזור למשקי בית לקנות דירות. הם עושים את זה באמצעות הורדה של הריבית, באמצעות תוכניות ייעודיות (מחיר למשתכן, מחיר מטרה ועוד), באמצעות ותמ"לים ובאמצעות מה לא. התוצאה: המחירים עלו בשנה שעברה ב- 13%.

אז יש לי בקשה קטנה לממשלה: אל תנסו לעצור את האינפלציה בעזרת חלוקת מתנות. אם אתם באמת רוצים להאט את האינפלציה, תעשו את מה שהיה צריך לעשות כבר מזמן: תבטלו את כל המגבלות על הייבוא, תאפשרו תחרות הוגנת, ואל תיבהלו כשיצרנים גדולים (שהם גם יבואנים גדולים) יתלוננו על כך שהייבוא יפגע בעובדים המקומיים. בחסכון שיתקבל מכך שכל אחד מאיתנו ישלם פחות, אפשר לשלם משכורות לעובדים שישבו בבית, ועוד יישאר די הרבה עודף.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אפשר להוריד מע"מ רק על קניית דירה ראשונה (ל"ת)
    רענן 26/04/2022 07:22
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    שולמן 30/03/2022 13:06
    הגב לתגובה זו
    בניגוד למקובל בעולם המחירין בישראל לא יורדים, ולראיה שער הדולר יורד כבר כעשור אולם המחירים בחנויות נשארים על כנם. יותר מזה, רק יש סימן קל לשינוי מגמגה וכבר המחירים עולים.
  • 3.
    עומרי 30/03/2022 09:17
    הגב לתגובה זו
    במקרה של הורדת מעמ , בכל שיעור שיהיה , הקבלנים/יזמים החזירים יעלו אוטומטית את המחיר (גם כך הם מעלים את המחיר בלי להניד עפעף). רק תכנית חירום לבניה ממשלתית , ללא יזמים !!! במיה ומכירה ישירות לאזרח !!! תביא לירידת מחירים. כל שאר התכניות זה לא ילתר מאקמול לחולה סופני.
  • 2.
    נכון מאד. ותפשירו בשנה מיליון דונם לבנייה מיידית. (ל"ת)
    מיכה 30/03/2022 09:08
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אברמזון 30/03/2022 09:05
    הגב לתגובה זו
    עלות בניית מ"ר כ 5000-8000 ש"ח (כולל מע"מ) דירות בת"א נמכרות בין 40-60 אלף ש"ח למ"ר מחירי הקרקע בעשר שנים עלו ב 150% על מרכיב הספקולטיבי לא לגבות מעמ
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה

הריבית המערכתית הממוצעת רשמה ירידה של 03% ב-3-4 חודשים; בנק מזרחי נותר היקר מכולם ואילו הבינלאומי ממשיך להציע תנאים טובים בעיקר בזכות פעילות מול משרד הביטחון
רן קידר |

בפיקדונות הריבית ירדה, במשכנתאות ובהלוואות היא יורדת, אבל בפחות. "התמסורת" של השוק עובדת לטובת הבנקים. כשהם בצד המשלם אז הורדת הריבית תהיה משמעותית, כשהם בצד המקבל היא תהיה צנועה. אבל הנתונים מלמדים על מגמה. ריבית המשכנתא בדרך לרדת, גם בשל הורדת ריבית בנק ישראל שצפויה בסוף החודש וגם כי מחירי אגרות החוב כבר ירדו דרמטית והן משמשים למקורות למימון המשכנתאות.  

למעשה, בשלושה חודשים ירדה ריבית המשכנתא בכ-0.3% בחודש ספטמבר הריבית ירדה ב-0.05%, ועל פי ההערכות היא ירדה כ-0.1%-0.15% באוקטובר.


בראש הטבלה של הריביות היקרות ממשיך לעמוד מזרחי טפחות, עם ריבית ממוצעת של 5.25%, בעוד הבינלאומי שומר על המקום שלו כזול במערכת עם 5.03% בלבד,אם כי להבינלאומי דרך בנק אוצר החייל יש פעילות משכנתאות מול משרד הביטחון בתנאים טובים ופעילות זו מורידה את הריבית הממוצעת לכולם.    

לאומי מציג ריבית של 5.21%, הפועלים 5.19%, ודיסקונט 5.14%. מרכנתיל עומד על 5.20%, ואילו בנק ירושלים ממשיך להיות חריג עם 7.55%, ואף הציג עלייה מאוגוסט והוא גבוה משמעותית מהממוצע הארצי. הנתונים האלה מראים השוק עכשיו עדיין בקיפאון כשהבנקים לוקחים צעד אחורה וממתינים שהנגיד יקח את היוזמה הבנקים מחכים לראות אם הנגיד אכן יכריז על הורדת ריבית ב־24 לחודש, ורק אז יחליטו אם להמשיך להוריד מחירים או לשמור על הסטטוס קוו. אנחנו עדיין רואים תחרות קשה בין הבנקים אבל היא לא מקבלת ביטוי בריביות אלא בעיקר בתנאים מיחזורים והקלות בעמלות.


            נתוני חודש ספטמבר. קרדיט: בנק ישראל

המגמה בשלושת החודשים האחרונים

בחודש יולי נרשם המפנה הראשון אחרי תקופה ארוכה של ריביות גבוהות. התחרות בין הבנקים התחממה, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו, והציפיות להפחתת ריבית בנק ישראל הלכו והתגברו. הבנקים החלו להוריד מחירים, לעיתים בצורה אגרסיבית, כדי למשוך לקוחות חדשים ולמחזר הלוואות קיימות. הריבית הממוצעת ירדה אז בכמעט 0.2% - ל־5.28%, אחרי חודשים של קיפאון.


נתוני יולי. קרדיט: בנק ישראל 

הירידה הזו באה אחרי חודש יוני, שבו נרשמו ריביות שיא של השנים האחרונות 5.44% בכלל המערכת, רמה שנחשבה אז כמעט חסרת תקדים. הבנקים שמרו אז על תמחור גבוה במיוחד, הציבור התקשה לעמוד בהחזרים, והמערכת כולה פעלה תחת תנאי אשראי נוקשים בהרבה.


הטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיותהטבה של חצי מיליון שקל. קרדיט: רשתות חברתיות

הקבלנים בלחץ: אזורים נותנת לרוכשי הדירות הנחה של 500,000 שקל בלי לקרוא לזה הנחה

הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים ללא ריבית והצמדה מגלמת חיסכון שנתי של כ-55-60 אלף שקל, בעשור זה כ-500 אלף שקל. מהלכי מימון יצירתיים של יזמים משנים את שוק המבצעים, מורידים את המחירים בפועל באופן דרמטי. 

צלי אהרון |

הקבלנים מתגלים כיצירתיים מאוד בכל הקשור למכירת דירות. היה 80/20, היה גם 90/10 זה עדיין קיים, אבל בנק ישראל הגביל את העסקאות האלו של שלם 10% עכשיו ו90% במסירה. אבל אל תדאגו - הקבלנים יצירתיים וראה שלאחרונה המבצעים כבר הגיעו לרף חדש - ועדיין, כל זה קורה בלי שאף אחד יקרא לזה בטעות "הנחה". או "ירידת מחיר". לקבלנים חשוב לבלבל את "האויב". הם לא מוכנים לקרוא לזה הנחה, הם רוצים שמחיר המחירון לא יירד - ככה הלמ"ס לא יתמחר את הירידה הזו וככה המחירים לא ירדו. זה עובר בין הקבלים באופן גורף, סוג של יד נעלמה עוברת בינהם ומיישרת אותם לכלל הזה - "אל תורידו מחיר. תתנו מבצע, הנחה, אבל בלי להוריד מחיר מחירון".

זה עובד. המחירים על פי הלמ"ס ירדו ב-2% בלבד, בפועל הם ירדו בין 5% ל-10%. 

בפועל ההטבות שמקבלים רוכשי דירות גדלו משמעותית. מה שנחשב בעבר למבצע נקודתי הפך לכלי תמחור מרכזי במכירות של הקבלנים, שבו הם מעניקים לקונים ערך כספי גבוה - לעיתים מאות אלפי שקלים. התוצאה היא “הנחות” שעומדות נכון לעת עתה בדרישות של הבנקים שהם אלו שאמורים לאשר הנחות לציבור (כשהם מאשרים הלוואה על פי טופס 4 הם מורים לקבלן שלא לעשות הנחות ללא אישורם). חשוב לציין - בפועל ההטבות מצמצמות את עלות הרכישה בצורה מהותית, בחישוב שערכנו ההנחה מגלמת כ-10% מערך הדירה שנכללת בהטבות השונות בממוצע.

הדוגמה הבולטת ביותר מגיעה כאמור מחברת אזורים אזורים -1.95%  , שהשיקה מהלך שבו הרוכש מקבל הלוואה של מיליון שקל ל-10 שנים, ללא ריבית, ללא הצמדה וללא החזר שוטף. המשמעות הכלכלית יחסית פשוטה: אם רוכש רגיל היה נוטל מיליון שקל מהבנק, הוא היה משלם ריבית של אזור ה-55-60 אלף שקל בשנה. על פני עשור. גם לאחר היוון של התזרים לערך נוכחי היום, מדובר בהטבה שמצטברת לכ-500 אלף שקל. מדובר למעשה במבצע שמגלם חצי מיליון שקל הנחה בפועל, רק בלי להשתמש במילים “הנחה” או “ירידת מחיר”. המחיר הרשמי נשאר קבוע, אבל עלות הרכישה האמיתית יורדת דרמטית.

כדי להבין את הסיבה לכך, ואת הגורמים לעובדה שהקבלנים יעשו הכל כדי לא לפגוע במחיר הרשמי, אפשר להכנס לכאן - מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים. באופן כללי - נראה שלא משנה עד כמה המכירות ייפגעו עבור הקבלנים והיזמים, הם פשוט לא יכולים להרשות לעצמם להוריד מחיר באופן רשמי, הסיבה האינטואיטיבית והברורה מכל היא הפחד מכדור שלג, דרך אגב: הם גם עושים את זה בשלל צורות. כך למשל כתבנו על ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם - כאן - מדובר על שיטה נוספת של הקבלנים ליצור שליטה במלאי הקיים כדי לא לגרום להצפה גדולה יותר כבר ממה שקיים כרגע. מלאי אדיר של מעל ל-82 אלף דירות כבר צף, ונראה שבשנתיים- שלוש האחרונים המזל כבר לא מאיר פנים עבור היזמים  - והוא גם לא נראה באופק.

5% תשואה על ההון העצמי

אזורים לא לבד, והמהלך שלה מצטרף לשורה של פתרונות דומים מצד יזמים אחרים, שמזהים קהל קונים שמחפש ודאות ומימון נוח יותר, ולאו דווקא ירידת מחיר רשמית. כך למשל, יובלים סיטי-בוי מציעה לרוכשי דירות בתל אביב תשואה שנתית  של 5% על ההון העצמי מהרגע שבו נחתם חוזה ועד האכלוס. ההטבה הזו הופכת את המקדמה, שבדרך כלל “שוכבת” ללא רווח - לנכס שמניב החזר שנתי קבוע שגדול מפיקדון בנקאי בכ-2%. עבור רוכשים שמחזיקים הון עצמי גבוה, הצבירה יכולה להגיע לעשרות ואף מאות אלפי שקלים בתקופת הבנייה, בהתאם לגובה המקדמה והזמן שנותר עד למסירה.