הנשיא ביידן
צילום: דיוויד לינמן

ביידן מתכנן העלאת מס הגדולה בהיסטוריה ותקציב של 5.8 טריליון ד'

התקציב של הנשיא כולל צמצום גרעון, העלאת מיסים על עשירים ועל חברות והצעות פחות רדיקליות בצד ההוצאות, אך עדיין צפוי להתקל בהתנגדויות גם מצד דמוקרטים מסוימים, מלבד ההתנגדות הצפויה של הרפובליקאים
גיא טל | (2)

ביידן ממשיך לעמול על קידום העברת התקציב שלו הכולל את העלאת המיסים הגדולה בהיסטוריה, כולל "מס מיליארדרים" והעלאת מס החברות ל-28% משיעור של 21% כיום. 

העלאת המיסים נועדה לממן את התקציב בגובה 5.8 טריליון דולר לשנה הפיסקלית 2023 (שמתחילה באוקטובר). על פי ההערכות צוות הנשיא, העלאת המיסים תתרום 2.5 טריליון דולר בעשר השנים הבאות ותהיה הגדולה ביותר בהיסטוריה במונחים דולריים. הגרעון יעמוד על 1.15 טריליון דולר. 

"אנו מורידים את הגרעון של טראמפ ומחזירים את הבית הפיזיקלי שלנו לסדר" אמר ביידן, והוסיף כי התקציב "יהווה השקעה זהירה בצמיחה כלכלית, כלכלה שיוויונית יותר ותוודא שחברות והאנשים העשירים מאד יתרמו את חלקם ההוגן". על פי התוכנית הגרעון יצטמצם ביותר מטריליון דולר לאחר שהגיע כבר ל-2.8 טריליון דולר, והחוב הלאומי האמריקאי התנפח ל-30 טריליון דולר. 

תוכנית המיסים כוללת כאמור מס מינימום של 20% על משקי בית ששווים מעל 100 מיליון דולר. המס הזה צפוי להכניס לפי תוכניות הממשל 361 מיליארד דולר בעשר השנים הבאות, והוא מופנה ל-0.01% מהאוכלוסיה, כ-20 אלף אמריקאים. 

ג'ו מאנצ'ין, הסנאטור הדמוקרטי שסיכל את הצעת העלאת המיסים הקודמת של הנשיא ביידן, כינה תוכנית דומה של "מס מיליארדרים" כ"מפותלת", אך אמר שייתכן שיתמוך ביוזמה אחרת ממין זה, שכן העלאת מס על העשירים ביותר היא חלק מהאג'נדה שהוא מקדם. הצעדים שנוקט הנשיא באופן כללי מתאימים לאג'נדה של מנצ'ין שכן הם כוללים גם צמצום גרעון וגם העלאת מיסים על העשירים. מנצ'ין סיכל את התוכנית הקודמת של הנשיא בגובה 2 טרליון דולר שכן טען שהיא תתדלק את האינפלציה ותגדיל את הגרעון.  

החלק השני של העלאת המיסים תופס פחות כותרות אך עלול להיות דרמטי הרבה יותר מבחינת המשמעות הכלכלית שלו למדינה שנאבקת במחירים עולים וסיכון מפני סטגפלציה, והוא העלאת מיסי חברות. כיום מיסי החברות עומדים על 21%, ולפי התוכנית שיעור המס על חברות עלול לעלות ל-28%. קריסטן סינמה, סנטורית דמוקרטית מאריזונה אמרה שלא תתמוך בצעד כזה. הדוברת שלה מסרה כי "יש להתמקד בהעלמות מס ולוודא שחברות משלמות מיסים, אך לא להעלות את העלויות של העסקים הקטנים או אמריקאים מהשורה". 

בצד ההוצאות התקציב קצת פחות רדיקלי לעומת הצעות קודמות של הנשיא. הוא כולל, לדוגמה, 795 מליארד דולר בהוצאות ביטחון, כולל העלאת תקציב הפנטגון והגדלת גיוס חיילים ושוטרים ושיפור האימונים. "התשובה היא לא להוריד את המימון של המשטרה" אמר ביידן בהתייחסו לקריאות הפרוגרסיביות הרדיקליות של "defund the police" שבאו בעקבות המקרים של הרג אזרחים אפרו אמריקאים על ידי שוטרים. 

קיראו עוד ב"גלובל"

הרפובליקאים כמובן דוחים את הצעת התקציב. מנהיג המיעוט בסנאט מיטצ' מקונל אמר שתקציב ההגנה של הנשיא אינו מספק בגלל האינפלציה, ושהגדלת התקציבים בתחום הגנת הסביבה אינם אלא "שטויות ליברליות". את תוכנית העלאת המס הוא כינה "פצצה של העלאת מיסים". 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חיים 29/03/2022 19:57
    הגב לתגובה זו
    העלאת מסים פראית תבריח מפעלים וחברות מחוץ לארה"ב וסה"כ המס בפועל ירד.
  • 1.
    מבין2 29/03/2022 18:03
    הגב לתגובה זו
    בועה רצינית מאוד, אין שום קשר לכלכלה
הואנג וליפ בו טאןהואנג וליפ בו טאן

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית

מניית אינטל מזנקת ב-33% אחרי הודעה על השקעת ענק של אנבידיה שרוכשת נתח באינטל ותקים יחד איתה תשתיות לשבבים לתעשיית ה-AI; המהלך מגיע בדחיפת הממשל האמריקאי שכבר השקיע 9 מיליארד באינטל
מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.  


אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים

מניית אינטל מזנקת 33%  לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20% 

במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.

מהות העסקה

אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.

במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

צארלי מאנגר
צילום: יוטיוב
דבר הגורו

צ'רלי מאנגר - הפילוסוף העסקי

מאוד השותף של וורן באפט הכיר אותו בשנות החמישים. הוא למד משפטים ועסק בעריכת דין עד שהכיר את האורקל מאומהה, שם גדל גם הוא. מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". לדבריו, "הכי טוב לזכור שרק בגלל שאחרים מסכימים או לא מסכימים איתך לא הופך אותך לצודק או טועה"

אדיר בן עמי |

צ'ארלס תומאס מאנגר נולד ב-1 בינואר 1924 באומהה, נברסקה הוא גדל במשפחה משכילה - אביו היה עורך דין וסבו שימש שופט פדרלי. מאנגר נפטר ב-28 בנובמבר 2023 בגיל 99, כחודש לפני יום הולדתו ה-100. בילדותו הוא עבד במכולת של סבו של וורן באפט, אם כי השניים לא נפגשו עד שנות החמישים. מאנגר למד מתמטיקה באוניברסיטת מישיגן, אך לימודיו הופסקו כשהתגייס לחיל האוויר במלחמת העולם השנייה, שם שירת כמטאורולוג.

אחרי המלחמה, מאנגר התקבל להרווארד למשפטים אף שהוא לא סיים תואר ראשון - הישג נדיר. הוא סיים בהצטיינות ועבר לקליפורניה, שם הקים משרד עורכי דין מצליח. אבל עולם המשפט לא סיפק אותו. "הבנתי שאני מוכר את השעות הכי טובות שלי לעצמי", הוא אמר. ב-1965 הוא עזב את עריכת הדין והקים שותפות השקעות.

הטרגדיה האישית הגדולה בחייו היתה מות בנו טדי מלוקמיה בגיל 9 ב-1955. מאנגר, שהתגרש מאשתו הראשונה באותה תקופה, היה הרוס. הוא בילה לילות בבית החולים ליד מיטת בנו הגוסס, כשהוא חסר אונים. "זה לימד אותי שיש דברים בחיים שאי אפשר לשלוט בהם, ושצריך להתמקד במה שכן אפשר", הוא סיפר. מאנגר התחתן בשנית עם ננסי בארי ב-1956, וביחד הם גידלו שמונה ילדים.

המפגש עם וורן באפט ב-1959 שינה את חייו. השניים גילו מיד כימיה אינטלקטואלית יוצאת דופן. באפט תיאר את השיחות שלהם כ"אהבה ממבט ראשון - אינטלקטואלית". מאנגר הצטרף לברקשייר האת'וויי ב-1978 כסגן יו"ר, ונהפך לשותף המחשבתי של באפט. הוא השפיע על באפט לעבור מסיגרבאטס (חברות זולות באיכות נמוכה) לחברות איכותיות במחיר הוגן.

מאנגר היה ידוע בכנות הברוטלית שלו ובחוסר הסובלנות לשטויות. בפגישת בעלי מניות הוא ענה פעם למישהו: "אני חושב שאתה מבלבל בין חשיבה למחשבות אקראיות". הוא היה קורא אובססיבי, ולדבריו, "אני עדיין לא פגשתי אדם חכם שלא קורא כל הזמן," אמר. בגיל 90 הוא עדיין קרא שלושה-ארבעה ספרים בשבוע.