קידוח נפט גז דלק
צילום: Pixabay

הנפט מזנק לאור מתיחות בסעודיה ודיון על סנקציות אירופאיות על רוסיה

האיחוד האירופי טרם הגיע להסכמה על החרמת האנרגיה הרוסית עקב התנגדות גרמניה, יחד עם זאת עצם הדיונים כמו גם המתיחות בסעודיה וגורמים נוספים מביאים את הנפט לעליה חדה כשמחיר חבית מסוג ברנט הגיע ל-117 דולר וחבית מסוג WTI ל-113 דולר
גיא טל | (1)

מחירי הנפט חזרו לטפס בימים האחרונים. עם התפרצות הקונפליקט באוקראינה זינקו מחירי הנפט, ונגעו כבר ב-140 דולר לחבית מסוג ברנט. לאחר מכן חלה רגיעה ומחיר הנפט צנח אל מתחת לרף 100 הדולרים לחבית, אך בימים האחרונים הוא שב לטפס, וכעת שוב נוגע בשיאים, כשחבית נפט מסוג ברנט נסחרת תמורת 117 דולר לחבית וחבית מסוג WTI נסחרת במחיר של 113 דולר לחבית. 

מספר גורמים מהווים את הקטליזטור של העליות האחרונות. פורום שרי החוץ של האיחוד האירופי החל לדון בהצטרפות לסנקציות האמריקאיות על הנפט הרוסי אך לא הצליח הגיע להסכמות. המתנגדת העיקרית היא שוב גרמניה הטוענת שהאיחוד תלוי מידי באנרגיה הרוסית, וזאת למרות הצטברות עדויות על פשעי מלחמה רוסיים, והלחץ הציבורי להגברת הסנקציות. 

גורם נוסף הוא ההתקפות אותןן ספוגת בימים האחרונים ערב הסעודית מידי המורדים החות'ים מתימן, שפוגעים בין השאר בתשתיות הנפט במדינה. ענקית האנרגיה הסעודית ארמאקו אף נאלצה להוריד את כמות הנפט המיוצרת באופן זמני עקב אותן התקפות. 

ערב הסעודית סרבה לבקשת בריטניה וארצות הברית להעלות את תפוקת הנפט, כשנראה שהיא יותר מרומזת לחוסר שביעות הרצון שלה מהעמדה האמריקאית הסלחנית כלפי ארגוני הטרור מהשכנה הדרומית, וההסכם המסתמן עם אירן, כמו גם הכוונה להוציא את ארגון משמרות המהפכה האיראני מרשימת ארגוני הטרור של ארצות הברית. דובר מטעם הממלכה מסר כי "היא לא תהיה אחראית למחסור גלובלי בנפט לאחר ההתקפות האלו". נראה כי סעודיה מנסה למנף את קלף ייצור הנפט על מנת להגיע להישגים בשדה הדיפלומטי לאור המתיחות מול אירן וכל אירגוני הפרוקסי שלה הזורעים אי שקט במזרח התיכון. 

כמו כן, הדו"ח האחרון מחברות קרטל אופ"ק+ מראה כי כמה מחברות הקרטל עדיין לא מצליחות לספק את הכמות המוסכמת שעליהן לספק. סך הכל אופק+ ייצרה 1.05 מיליון חביות ביום פחות מהיעד לפברואר בהמשך לפספוס של 0.97 מיליון חביות ביום בינואר. אופק+ מחויבת מאז אוגוסט למתווה של הגברת הייצור ב-400 אלף חבילות ליום מדי חודש, אך לא עומדת ביעד הזה. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לילי 23/03/2022 08:44
    הגב לתגובה זו
    המערב לא יכל ליתן הכרה מדינית באירגוני טרור ולבקש מסעודיה לייצר נפט מעבר לכמות שהיא מחויבת בו באופק
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.