יזהר שי
צילום: רועי בר

שר המדע לשעבר יזהר שי פועל לקראת הנפקת ספאק של 200 מיליון דולר

למרות ירידת קרנם של הנפקות ספאק בתקופה האחרונה החליטו יזהר שי זיו אלול ועוד יזמי טכנולוגיה לפעול באפיק הזה, ויחפשו לאחר מכן למזג חברה ישראלית בשווי 800 מיליון עד 1.5 מיליארד דולר במגוון תחומים טכנלוגים
גיא טל |

חברה הרשומה באיי קיימן ומובלת על ידי הישראלים יזהר שי, שר המדע לשעבר מטעם מפלגת למשך מעט יותר מחצי שנה, ולפני כן יזם היי טק, יחד עם זיו אלול, מנכ"ל חברת Fyber לשעבר פועלים לקראת הנפקת ספאק בוול סטריט, שנועדה לגיוס כספים להשקעה יותר מאוחר בחברה ישראלית מתחום הטכנולוגיה. עוד מכהנים בדירקטוריון של חברת Israel Acquisitions Corp רועי זיסאפל מנכ"ל רדוור ודניאל רקנאטי מייסד ומנהל קרן השקעות רודיום. חתם ההנפקה הוא בנק BTIG ולצידו חתמי המשנה Exos Securities ו-JonesTrading.

הנפקת ספאק היא גיוס כספים ללא מטרה מוגדרת וללא פעילות של החברה המנפיקה, שנועדה למזג אליה מאוחר יותר חברה כלשהי שתיצוק לתוכה פעילות, בתוך זמן מוגבל. התחום נהנה מגאות בשנים קודמות, אך לאחרונה הוא דעך והביקוש אליו ירד בחדות עקב ביצועים מפוקפקים של החברות שגייסו כספים בצורה כזו והאכזבה שהן הנחילו למשקיעים. 

חברת הספאק החדשה מתעתדת לגייס 200 מיליון דולר מתוך רצון למזג אליה מאוחר יותר חברת טכנולוגיה ישראלית. היא מצטרפת לחברות אחרות שכבר גיייסו כספים בסכומים שנעים בין 100 מיליון ל-300 מיליון דולר על מנת להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות אך טרם עשו זאת. 

בתשקיף ההנפקה נקבע כי סקטור הטכנולוגיה בישראל מהווה מקור לערך עצום עם מספר רב של חברות שצומחות במהירות ועם 10% מהיוניוקורנים בעולם (יוניקורן - חברה פרטית ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר). החברה תחפש חברות בשווי שבין 800 מיליון דולר ל-1.5 מיליארד דולר, בעלות צבר הזמנות משמעותי וצמיחה חזקה. החברה מעריכה שישנן מאות חברות ישראליות שיכולות להיות יעד לרכישה, במגוון תחומים טכנולוגים וביניהם מחשוב ענן, סייבר, פינטק, גיימינג ועוד. הם מעריכים כי לצוות הספאק יש ניסיון רב בזיהוי חברות צומחות ובביצוע השקעות וכן ביצירת ערך לאחר מכן. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבאלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות משיקה שלוש תכניות דגל בהיקף של 180 מיליון שקל

שלושת המאגדים החדשים בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, מציבים את ישראל בלב זירת המחקר והפיתוח העולמית בתחומי איכות הסביבה, טכנולוגיות חישה וחומרה מתקדמת. מדובר ביוזמות רחבות-היקף שיחברו בין תעשייה, ממשלה ואקדמיה - ובהן חברות ענק כמו אנבידיה, רפאל, אלביט והתעשייה האווירית, לצד מכון ויצמן, מכון וולקני והאוניברסיטה העברית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות הודיעה על השקת שלוש תכניות דגל בהיקף כולל של כ-180 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות, במסגרת מאגדי מחקר יישומי שנועדו להעניק לתעשייה הישראלית יתרון תחרותי וליצור אימפקט כלכלי וסביבתי משמעותי. שלושת המאגדים - Green Soil, DiamondSEMI IL ו-NDT - ממוקדים בליבת החדשנות הישראלית: טכנולוגיות סביבתיות, רכיבי חומרה מתקדמים ומדע החומרים.

ד"ר אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, מסביר כי "שלושת מאגדי הדגל החדשים שאישרנו הם ביטוי עוצמתי ליכולת של ישראל לקחת את המדע והידע המצטבר באקדמיה ולהפוך אותו למנועי צמיחה כלכליים ותעשייתיים אמיתיים. הם מדגימים את העומק והבשלות של החדשנות הישראלית: מההתמודדות עם אתגרי הסביבה והאקלים דרך פיתוח רכיבים מבוססי יהלום שיכולים לשנות את תעשיית המוליכים למחצה ועד טכנולוגיות חישה ובדיקה מתקדמות שמציבות את ישראל בלב המהפכה התעשייתית הבאה".

"המאגדים האלה מראים איך השקעה ממשלתית חכמה, ממוקדת וארוכת טווח יכולה להצמיח ידע חדש, ליצור יתרון טכנולוגי ולבנות תשתיות של מצוינות שישרתו את הכלכלה הישראלית לשנים רבות קדימה. זהו בדיוק השילוב הייחודי של מדע, תעשייה וחזון שמבדיל את ישראל משאר העולם ומאפשר לה להיות לא רק מעצמת סטארט-אפים, אלא מעצמת עומק טכנולוגי גלובלית".

"האתגר האמיתי שלנו כיום הוא להמשיך לייצר חדשנות שמבוססת על ערך אמיתי - על מדע, על תעשייה ועל יכולת יישומית. זהו השלב בהתפתחות של ההייטק הישראלי - המעבר מהמהירות אל העומק, מהמוצר הבודד אל תשתיות שמעצבות את העתיד".

שלושת מאגדי הדגל: טיהור קרקעות, רכיבי מוליכים למחצה מבוססי יהלומים וטכנולוגיות בדיקה

Green Soil היא תכנית לפיתוח טכנולוגיות ביולוגיות לטיהור קרקעות ומי תהום מזיהומים קשים, בהם PFAS (תרכובות כימיות עמידות), חומרי נפץ ודלקים. הפיתוח מבוסס על שימוש בחיידקים ובמרכיבים ביולוגיים מותאמים לפירוק מזהמים בשטח עצמו ובעומק הקרקע, תוך שילוב שיטות החדרה וניטור מתקדמות. התכנית מאגדת 10 חברות ו-16 קבוצות מחקר ובהן אלביט, נטפים, בז"ן, נצר השרון ומכון וולקני, וצפויה לפתוח לשוק הישראלי והעולמי הזדמנויות בהיקפים של מאות מיליארדי דולרים.