10% בחמישה ימים - הנאסד"ק חוזר לזנק; האם זה מעיד על ההמשך?
הנאסד"ק בתיקון מדהים - 10% בחמישה ימים, משפל של 12,555 נקודות ל-13,900 נקודות. הסיבה הרשמית - הצהרה של הנגיד ג'רום פאואל שכלכלת ארה"ב חזקה ויציבה וצומחת וכן ההערכות שסין מתרחקת מרוסיה ושהמגעים בין רוסיה לאוקראינה יביאו לסיום הלחימה. אולי זה נכון, אבל האם המלחמה היא לא האיום המדומה? האם הבעיה הגדולה של השווקים היא לא דווקא האינפלציה והריבית? נחזור כמה חודשים לאחור. לפני כחמישה חודשים החלו החששות להתגבר. עד אז הנאסד"ק שבר שיאים כמעט מדי חודש ותיקוני שערים שצצו התחלפו תוך כמה ימים לעליות חדות. השאלה האם המניות לא יקרות מדי היתה בשנה האחרונה באוויר, אלא שהתשובה היתה שגם אם כן, זה בעיקר במגזר הטכנולוגי, במדד הנאסד"ק. וגם אם כן, אז מה? אנחנו הרי בעיצומה של מהפכה טכנולוגית. אלא שאז כבר הפנים השוק שהאינפלציה כאן כדי להישאר ושהריבית הולכת לעלות. ריבית היא אויב גדול לשוק המניות כי ברגע שהריבית עולה ובהתאמה גם התשואות על אגרות החוב, ההשקעה באגרות חוב הופכת להיות יותר אטרקטיבית. כאשר אגרות החוב הופכות להיות אטרקטיביות יתר זה בא על חשבון מניות - הן הופכות לפחות אטרקטיביות. זה לא מדע מדויק, כלכלה היא לא מדע מדויק ושוק ההון רחוק מזה. זה גם תלוי כמובן בגובה הריבית. אם הריבית תעלה ב-1% בשנה, אולי זה לא ישנה את כללי המשחק בוול סטריט, כי ההשקעה במניות אמורה (לאורך זמן) להשיג תשואה גבוה משמעותית. אבל אם הריבית תעלה ל-2.5% ובהתאמה התשואות על אגרות החוב יעלו ל-3%-4%, זה כבר יסיט כסף מאוד גדול לשוק האג"ח. אי אפשר לדעת איך השוק יתנהג, צריך לזכור שאנחנו בניסוי מעבדה גדול וארוך - אף פעם לא היתה ריבית אפסית בשווקים במשך זמם ממושך. ספרי הכלכלה לא נותנים תשובות למצבים האלו, גם הנגידים של הבנקים המרכזיים בעולם לא יודעים מה יקרה ומה יהיה. הם יודעים שככה אי אפשר להמשיך, הם יודעים שחייבים להילחם באינפלציה ששוחקת נכסים ושוחקת את השכר של הציבור. הדרך לעשות זאת, היא להעלות ריבית ולהקטין ביקושים, אבל גם צמיחה. הקטנת צמיחה לא טובה לחברות, היא לא טובה לשוק המניות - זו מכה מכיוון אחר למניות. העלאת ריבת גם תגדיל את הוצאות המימון. אז לענקיות וול סטריט זה לא ישנה, ההיפך זה יעזור כי הן מלאות מזומנים והן יקבלו תשואה טובה יותר על ההשקעות, אבל רוב החברות עדיין ממומנות. החששות שהתחילו כאמור בסוף השנה הורידו את הנאסד"ק, ואז הגיעו החששות ממצב גיאופוליטי מורכב בעקבות האיומים של רוסיה ואז החלה המלחמה נגד אוקראינה. זה הוריד את השווקים ויותר מכל זה שינה את השיח - זה העביר את האיום הגדול לשווקים מהריבית לפוטין. אז עכשיו כשהחחש מפוטין יורד, השוק מזנק. אבל אל תטעו. מה שיקבע את כיוון השוק הוא "קצת" פוטין והרבה "ריבית ואינפלציה". וכל זה בהינתן שרמת המחירים בנאסד"ק עדיין גבוהה. המדדים המובילים: דאו ג'ונס 0.16% נאסד"ק -0.21% S&P 500 0.13% BITCOIN -0.03% .
- 16.Bull Trap (ל"ת)ויטלי 21/03/2022 17:16הגב לתגובה זו
- 15.באפט 21/03/2022 10:11הגב לתגובה זוהשוק העולמי בדרך למיתון בסגנון שנות השלושים כל המדדים מראים את זה
- 14.רפול 20/03/2022 19:25הגב לתגובה זולא ידעתי שיש לנו כל כך הרבה נביאים בעיקר נביאי זעם.לכו לשתות מים קרים. לציבור יש המון כסף שמחפש תשואה.כל השאר בלה בלה בלה.
- 13.שחר 20/03/2022 17:23הגב לתגובה זוכשתירגע המלחמה נקבל ירידות אמיתיות.
- 12.שגיא 20/03/2022 10:47הגב לתגובה זודיפלציה בפתח ..מי שעיוור יחטוף.
- 11.מלכודת דבש (ל"ת)דובלה 20/03/2022 08:42הגב לתגובה זו
- 10.שלמה 19/03/2022 19:05הגב לתגובה זושהמוסדות והבנקים הגדולים משחקים במגרש הזה אין לפרשנים ולמשקיעים הקטנים כל השפעה הפחידו שהעלאת הריבית תפיל את הבורסות . תמיד קורה הפוך
- יריב 21/03/2022 08:29הגב לתגובה זולא סתם בית הספר לכלכלה הוא בפקולטה למדעי החברה.
- עד שאתה לומד את.זה אתה מפסיד 300 אלף (ל"ת)י 20/03/2022 20:38הגב לתגובה זו
- 9.למה לא עולה 10 אחוז? (ל"ת)תל אביב 19/03/2022 18:51הגב לתגובה זו
- 8.יעלה גם יעלה, שוק המניות הוא המשחק הכי טוב בעיר (ל"ת)משקיע חכם 19/03/2022 18:25הגב לתגובה זו
- 7.לא הכתב הנכבד ולא איש יכול לצפות את השוק (ל"ת)ליאור המנומנם 19/03/2022 17:58הגב לתגובה זו
- 6.שמוקשולר שחם 19/03/2022 17:42הגב לתגובה זוכמובן שהשוק יעלה אומר שמוקשולר הדפוק, רוצו להשקיע עכשיו......
- 5.כתבה טובה, כרגיל... (ל"ת)יוסי אלקין 19/03/2022 14:19הגב לתגובה זו
- 4.בן 19/03/2022 12:04הגב לתגובה זופוטין, ריבית, לא מעניין אחכ יש מפולת והפראיירים משלמים
- 3.מחר המעוף יטוס 3 אחוז (ל"ת)אסולין 19/03/2022 11:24הגב לתגובה זו
- בוריס 19/03/2022 20:07הגב לתגובה זוהמצב הוא אילוזיה רגעית לפני ....
- 2.תיקון למגמה היורדת ובקרוב המשך ירידות (ל"ת)רואה חשבון 19/03/2022 10:38הגב לתגובה זו
- חושחש 19/03/2022 20:08הגב לתגובה זומלכודת דבש מהסרטים עשו כאן
- 1.זה ככה כל הזמן 19/03/2022 09:22הגב לתגובה זוכבשים רואים כותרות נכנסים לפאניקה - ככה תמיד יקרה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
