1.

כבודו, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: דוח הביקורת על מערכת הביטחון שפרסמת בשבוע שעבר בדק את הרכישות, המיזוגים וההרחבות של החברות הביטחוניות הממשלתיות רפאל, תעשיה אווירית והחברה הבת אלתא. התוצאות לא מלבבות. ככה זה כבר די הרבה שנים. רכישות כושלות שעלו לבעלי המניות – אזרחי ישראל – מאות מיליוני שקלים לאורך השנים. המסקנה של המבקר: הממשלה, משרד הביטחון ורשות החברות, עמוסי בירוקרטיה וסחבת, וזה מסרבל את הפעילות הזו ומקשה על יכולת התחרות שלהן. זה נובע, לעמדתו, מהעובדה שכל הקמת חברה, מיזוג או השקעה חייבים לקבל אישור פרטני מהממשלה. אלא שזה, מוצא המבקר, לוקח חודשים ארוכים מדי. שאלה למבקר: אם ההשקעות שבוצעו אחרי דיונים מחוץ לחברה, כולל הסרבול, הרגולציה והבירוקרטיה המופרזים, לא ממש הביאו להשבחת הרכישות ולרווחיות, תאר לעצמך מה היה קורה אילו יכלו החברות הממשלתיות המתלהבות הללו להשתחרר מהעול הממשלתי. כמה אז היו קונים, ממזגים ומקימים? ואולי גם כמה אז היו מפסידים? - ומי לדעתך ולידיעתך יצטרך לממן הפסדים דרמטיים שעלולים להיגרם מהשקעות לא מוצלחות של מנהלים וועדי עובדים שירצו מאוד לגדול ולהתרחב? תשובה: הציבור. הקופה הציבורית. אף מנהל ובטח לא אף ועד עובדים ייקח אחריות. וגם לא יפחית את שכרו.  רוצים לעשות מה בראש שלכם? תתנתקו. לטוב ולרע.

2.

כבודו, שר האוצר אביגדור ליברמן: השבוע התגאית, בצדק, בהרחבת "מס הכנסה שלילי" (שפוליטיקאים עם נטייה למניפולציות יחצ"ניות החליפו עם השנים לשם "מענק עבודה" – כאילו הם מעניקים ברוב טובם מתנה, אות הוקרה והערכה ממלכתית למי שמקבל שכר נמוך במיוחד). מדובר בתוספת לשכירים ועצמאיים מגיל 23 ומעלה הורים לילדים, או מי שמעל 55 ללא ילדים, שהכנסתם נמוכה במיוחד, ובתנאי (כמובן!) שהיא "תואמת את הקריטריונים". נחמד, מועיל, אלא ש... 

----

רעיון מס הכנסה שלילי עלה לארץ ב-1972 (יבוא מבריטניה שלאחר מלחמת העולם וספרו של מילטון פרידמן "קפיטליזם וחירות"). לקח הרבה שנים עד שוועדות סיימו "לשבת", פקידים מיצו את המוקשים, ואנשי מס הכנסה נאלצו לאשר את ההעברות הכספיות. התשלום בפועל, צנוע מאוד, הועבר לראשונה על פי נתוני הכנסה של 2007. כלומר, כבר 15 שנים שמדינת ישראל נותנת תוספת כספית למי שעובד, מתאמץ אבל לא מצליח להגיע לשכר שמאפשר פרנסה סבירה. בעשור הראשון לתוכנית נהנו ממנה בקושי 20%-30% מקהל היעד. בשנים האחרונות, לאחר ביקורת ציבורית, מתנהל מאמץ ברשות המסים להגדיל את אחוז המימוש. לאט-לאט הוא אכן עלה. בשנה האחרונה, שנת הקורונה, הגיע, כך נמסר לנו השבוע מרשות המסים, ל-73%. איך קורה ששליש מהאנשים שהממשלה רוצה לתת להם כסף לא באים לקחת אותו? הבעיה האמיתית: הבירוקרטיה, הסרבול, הדרישות והמגבלות, שאנשים שלא מצליחים להגיע לשכר סביר לא מצליחים לחצות. בזה לא ליברמן ובטח לא ערן יעקב מנהל רשות המסים רוצים לטפל (למה להם? בכותרות הם כבר זכו). נכון שרשות המסים מדגישה ש"השירות ניתן ללא עלות", אבל זו הפרוצדורה שנשארת כבדה ובעייתית. ובעיקר - מיותרת. האוצר יודע לדווח שמדובר על כ-300,000 עובדים זכאים למענקי עבודה. שכירים/ות הרי מקבלים תלושי שכר שרשות המסים יודעת את פרטיהם, העצמאים/אות הרי מעבירים מע"מ, מס הכנסה ומקדמות – שפרטיהם במחשבי הרשות. ולביטוח הלאומי יש את פרטי ההכנסה והמצב הנדרשים. למה לא מעבירים אוטומטית את התוספת? למה אתם מטרטרים? ליברמן, לטיפולך.

-----

3.

חקלאים יקרים: בין כל המספרים בדוח הוועדה לבדיקת פערי התיווך בפירות וירקות (שאתם כמובן כופרים בממצאיה) יש משפט אחד קריטי: היקף הייצור החקלאי נשאר קבוע בכל 20 השנים האחרונות. ב-2020 וב-2000 ייצרה ישראל תפוקה חקלאית של 3,250 טונות. רק שבינתיים גדלנו, נולדו ילדים, עלו עולים, רמת החיים עלתה – אבל החקלאים בשלהם. איך קורה דבר כזה? "הממשלה לא עזרה לנו", הסביר איזשהו מוביל בלובי החקלאי. הממשלה צריכה לעזור – זה הרי האינטרס שלכם, לא? ובכן, יש אפשרות, דמיונית כמובן, שהאינטרס הוא לצמצם תפוקות, לייצר איזשהו חסר ובכך לשמר מחירים גבוהים.

• השם של אביגדור ליברמן נפגע - כמה הוא שווה?
• ליברמן קורא למוסדיים להשקיע בהייטק הישראלי: האם זה מהלך נכון?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

----

4.

המערב הגביר השבוע את הטיפול האישי בוולדימיר פוטין. "מקורות מודיעיניים בכירים" לחשו, אנשי תקשורת צמודים, אמריקאים, בריטים, אוקראינים וישראלים, דיווחו. פה וגם שם חזר הפתיח: כשפוטין מסתכל על עצמו בראי בבוקר הוא רואה... מעניין מי קם איתו בבוקר וראה. פעמים רבות  הופיעו כותרות שאבחנו, במינוחים מדויקים, את "אובדן שפיותו", כלומר מצבו הנפשי המתערער של תוקפן המלחמה הסובייטי. רופאים בעלי שם לא היססו לנתח "פנים וצוואר נפוחים" שמישהו ראה, או נדמה לו שראה. מומחי מדיצינה שקלו וקבעו אבחנות מפרקינסון, סרטן, אירוע מוחי ועד מחלה סופנית. גנרלים במיל' יודעים לספר בדיוק מה היו תוכניות הקרב של פוטין ואז לנתח את הסיבות לכישלונותיו. פסיכיאטרים ופסיכולוגים ניתחו את ילדותו "האומללה", הורים עניים, אחים שנפטרו בילדותם, "הילד היה חוזר לבית ריק רעב ובודד, ישב בבית קטן ואפל, חסר מעש וחסר שמחה עד אשר ישובו ההורים וייתנו מעט אוכל לפיו". וזה קורה 23 שנים אחרי שהיה למנהיג רוסיה שהאמריקאים לא אוהבים.

ואז הגיע ולודימיר זלנסקי, נשיא אוקראינה, והצהיר פומבית כי מתנהל משא ומתן, כי ארצו חייבת להכיר בכך שלא תצטרף בעתיד לברית נאט"ו (מה שפוטין רצה מלכתחילה), ורק האמריקאים ממשיכים. מרחוק. הנשיא ביידן נמוך הרייטינג,רץ לכנות את פוטין "פושע מלחמה" – יש לזה משמעויות פליליות של העמדה לדין בבית משפט בינלאומי – ולא מחכה לסיום הכתישה של אזרחי אוקראינה והמוני ההרוגים משני הצבאות.

5.

יש לו גם דירה בתל אביב! (ידעת את זה?!... התריסו קולות כועסים בטלפון!) כן, נכון. ברחוב פינסקר מספר 17. חדר וחצי. פוטין רכש אותה ב-2005 עבור מינה יודיצקיה ברלינר, המורה שלו לגרמנית בתיכון 281 בסנט פטרסבורג (אז לנינגרד). לימים, כשהיה איש הקגב במזרח גרמניה, ידע להתנהל בגרמנית. היא עלתה לישראל ב-1973, התגוררה בדירת דמי מפתח בקומה גבוהה. כשזיהתה אותו בטלוויזיה ושמעה שמגיע לביקור, ב-2005, פנתה לקונסוליה הרוסית. הוא זכר אותה, הם נפגשו דיברו, העלו זיכרונות. כמה שבועות אחרי הגיע דיפלומט רוסי ונתן לה שעון חתום במתנה ודירה קטנה בקומה נמוכה שנרשמה על שם ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין. כשנפטרה בסוף 2017, הורתה להחזיר את הדירה לשגרירות ולפוטין. מאז הדירה ריקה, השגרירות משתמשת בחניה שלה, לעתים מאכסנת אנשיה, ותמיד משלמת דמי ועד בית שנה מראש.    

• הבובות הפופולריות מסוכנות לילדים: משרד הכלכלה מזהיר משימוש בבובות LABUBU
• ביטוח לאומי דיגיטלי: לנצח את הבירוקרטיה מהספה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

6.

אוליגרכים בלחץ ובציפייה. עשרות מיליארדים נשחקו משוויים מאז נפתחה המלחמה באוקראינה והסנקציות הכלכליות שהטיל המערב. אחרי שהעולם, גם אנחנו, השתחווה, התחנן והתבטל בפני האוליגרכים, עברו הכל לתחביב חדש: בוא נראה אותם מפחדים, מוכרים בתי פאר בחצי מחיר, נפטרים מעסקים גדולים, מבריחים מטוסים, מחביאים יאכטות ענק, מוכרים אג"ח מערבי ומחביאים/ סוגרים חשבונות בשוויץ, אנגליה, קפריסין, לוקסמבורג ועוד. העיתונות העולמית מצטטת "מקורות בכירים".הדיילי מייל מספר על נדל"ן בלפחות מיליארד דולר בניו יורק. גלובל וויטנס אומר שבמקלטי מס ובנקים שמרנים יש מינימום 2 טריליון דולר (2,000,000,000,000). קבוצת האוליגרכים מתנגדי פוטין שומרים, למרות לחץ כבד מהאמריקאים, על שקט בינתיים (בראשם מיכאיל חודורקובסקי, ליאוניד נבזלין), ופחות נפגעו.

ההפסדים הכבדים מתמקדים באוליגרכים תומכי פוטין (ביניהם גנאדי טימצ'נקו, ליאוניד מיקלסון, אלקסי מורדשיה, ולדימיר ליסין, מיכאיל פרוקהוב, רומן אברמוביץ', סולימן קרימוב). הם מתחפרים (חלקם כאן איתנו) וממתינים.

יש גם אוליגרכים אוקראינים (לפי פורבס 2021, מדובר ברינאט אחמטוב, ויקטור פינצ'וק, קונסטנטין ז'וואגו, איגורקולומויסקי, גנאדי בוגולובוב ועוד), ביניהם תומכי זלנסקי, והם צפויים להצטרף וכמובן להתעשר עוד יותר עם סיום המלחמה והבניין המחודש של אוקראינה, צבא, תשתיות, תעשייה, יצוא, פיננסים, חקלאות ותקווה לתיירות-שלום אינטנסיבית.

הסנקציות והלחץ של המערב מכוונים לתומכי פוטין. כמה יש כאלה? זה התחיל ב-10-15 בולטים, עלה לעשרות וכבר הגיע לכמה מאות. שלטונות המס בארה"ב ובאנגליה חוגגים את הכספים שעוד יתקרבו אליהם וימלאו את הקופות הריקות. בוושינגטון כבר נרשמו הצעות חוק המבקשות לבטל את האפשרות לרישום נכסים בשם חברות, בעיקר לא אלה הרשומות במקלטי מס או בבנקים שלא קלים במסירת השמות. הצעה שנייה מדברת על חובת רכישה בשמות מלאים.

7. 

את האוליגרכים של פוטין מחלקים ברוסיה לשלוש קבוצות. ראשונה: חברי ילדות שלו מסנט פטרסבורג, לשעבר לנינגרד, שהיו לאנשי עסקים מקבלי הטבות מהקרמלין. שנייה: "הסילוביקי", יוצאי מנגנוני הביטחון של ברית המועצות שתפסו עמדות עוד לפני ההתפרקות ובעיקר אחריה. חלק מהסילוביקי (סילוביק ביחיד) גדלו עם פוטין בימי הקגב, חלקם בעלי כוח בקרמלין היום, עברם הביטחוני היה המקור להון הכבד שצברו. קבוצה שלישית: פקידים ממונים, בכירים וזוטרים, שהועסקו בחברות הממשלתיות הכבדות של ברית המועצות, ניצלו במהירות את הליכי הפירוק המהירים של 1990 בתחילת ימי בוריס ילצין, והשתלטו על חברות הענק. לימים הם היו מספיק חזקים ומתוחכמים לשרוד את פעילות פוטין, בתחילת שנות ה-2000, להשתלט מחדש על הנכסים הללו. יש אומרים שעשו זאת דרך שיתופו של פוטין ואנשיו בעסקים הגדולים ובהון הכבד שצברו ויצברו.