ערן יעקב
צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ

מס הכנסה שלילי יגדל ב-1,600 שקל בממוצע; סיוע לעסקים שנפגעו מגל האומיקרון של הקורונה

כך החליטו משרד האוצר ורשות המסים, התוספת המקסימאלית: 3,400 שקל - התשלום יוקדם לחודש יולי, לאחר שתושלם החקיקה. הוחלט גם על סיוע לעסקים הקטנים והבינוניים עד מאות אלפי שקלים על החודשים ינואר-פברואר; השאלה אם הם יצליחו להתמודד הפעם יותר טוב עם העסקים שרימו אותם בפעם הקודמת?
נתנאל אריאל | (7)

שר האוצר ליברמן ומנהל רשות המסים ערן יעקב החליטו להגדיל את מענק העבודה (מס הכנסה) לעובדים בשכר נמוך כך שהתוספת הממוצעת תעמוד על 1,600 שקל בשנה לעובד (במקום 800 שקל בשנה) ועד ל-3,400 שקל עבור אימהות חד הוריות לשלושה ילדים ומעלה.

 

מדובר על כ-300 אלף העובדים הזכאים למענק עבודה בשנת 2022 (מס הכנסה שלילי) והתוספת תהיה חד פעמית בגובה 40%. כדי להקל על הזכאים מבחינה תזרימית, ישולמו מקדמות בחודש יולי בגין המענק המשוער שהם צפויים לקבל. כדי לקדם את המהלך יצטרכו האוצר ורשות המסים לקדם תהליך חקיקה.

מענקי סיוע לעסקים הקטנים בעקבות האומיקרון: החל מ-8,100 שקל לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, ועד 600 אלף שקל לעסקים עם מחזור של עד 60 מיליון שקל

במקביל, החליטו השניים על מענק משולב לעסקים שמחזורם עד 60 מיליון שקל. המענק יעמוד על סכום של בין 3,000 ועד ל-600 אלף שקל לכל עסק, כאשר הוא יינתן לעסקים שנפגעו בגל האומיקרון באופן שהוביל לירידה במחזור בהיקף של מעל ל-35% בחודשים ינואר-פברואר 2022 לעומת ינואר-פברואר 2019. מי שהמחזור שלו עלה ביותר מ-10% לא יהיה זכאי למענק כלל.

נזכיר כי יותר מ--80% מהעסקים בישראל הם עסקים עם מחזור הכנסות שנתי עד 1.5 מיליון שקל, חלקם הגדול פחות מ-300 אלף בשנה.

 

לדוגמה:

אדם שההכנסה ירדה בינואר פברואר ב-50% ומחזור המכירות השנתי שלו הוא 260 אלף שקל בשנה יקבל מענק של 8100 שקל. אדם שיש לו מחזור מכירות של 1.5 מיליון שקל וירידה של 70% בהכנסות בחודשיים יזכה ב-35 אלף שקל , ומי שיש לו מחזור מכירות של 15 מיליון שקל וירידה של 90% יקבל 500 אלף שקל.

שר האוצר, אביגדור ליברמן אמר במסיבת העיתונאים: "אנחנו רוצים להגיע למצב שגם האזרח ירגיש את זה בכיס. אני מצטער שהכנסת לא מוצאת נכון לעשות את זה, הרי מדובר על דברים שהם בקונצנזוס. דיברנו על תוספת 20% של מענק עבודה. אז אנחנו מביאים תוספת משמעותית. כל זה מחייב חקיקה, אבל לצערי בכנסת דאגו למשוך את הדיונים ולא להביא את זה להצבעה"

קיראו עוד ב"בארץ"

ערן יעקב מנהל רשות המסים הוסיף כי "המטרה שלנו היא סיוע לעסקים ועצמאים חברות שהאומיקרון שיבש את שגרת יומם בינואר ופברואר, כתוצאה מהגבלת התקהלויות. החלטנו שזה צריך להינתן בצורה פשוטה ומהירה. ככל שהחקיקה תהיה דומה למתווה שלנו נוכל לתת בצורה מהירה יחסית. החלטנו גם על פישוט טפסים לציבור - לא צריך להיות מדען אטום כדי להבין איך מקבלים את הסיוע כך שהכסף יגיע מהר לאנשים".

האם אנשים גם הפעם יתחכמו ויורידו לעצמם את ההכנסות באופן מלאכותי כדי לקבל את המענק?

הבעיה עם התוכניות האלה, שלפחות בפעמים הקודמות - היו לא מעט עסקים שניצלו את הנושא, שיקרו למדינה וקיבלו מענקים שלא מגיעים להם בהיקף של יותר ממיליארד שקל. הרי המגבלה היא ירידה בהיקף ההכנסות, אז אנשים יכולים לשחק עם המספרים כדי לעמוד בדיוק בנתונים.

במענה לשאלת ביזפורטל אמר ליברמן כי הוא מקווה שזה לא יקרה ומסביר כי המדינה עשתה 'תרגיל' לעסקים כדי להתגבר על כך: "הודענו שניתן את המענק רק ב-28 בפברואר ולא באמצע החודש. לא במקרה חיכינו ומשכנו את הזמן" - אבל לא בטוח שלמרות דחיית ההודעה עסקים לא יוכלו לבצע תרגילים בכל זאת.

ערן יעקב, מנהל רשות המסים המשיך את הקו של ליברמן, הודה כי הם מודעים לכך אך הוסיף "הוכחנו שיש לנו ניסיון ויכולת להתמודד עם זה. לאלה שמתכננים לעשות את זה - אני מציע שיקחו צעד אחד אחורה".

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    שוקרי סייד 31/08/2023 23:52
    הגב לתגובה זו
    302779913
  • 6.
    אני 11/05/2022 08:12
    הגב לתגובה זו
    מישהו יכול להסביר את מחשבים את המענק ?
  • 5.
    ניסים 20/03/2022 06:35
    הגב לתגובה זו
    לא הבנתי מה הקשר בין מחזור שנתי לבין ירידה ב-35% אני כעסק עצמאי, יש לי מחזור של 400,000 ₪ בשנה בינואר פברואר זה השיא של המחזור שעומד על 80,000 ₪ על החודשיים אלו בלבד. וגם לפי 2019 זה מה שהיה. בגלל אומיקרון, יש לי ירידה של יותר מ 60 אחוז בחודשים ינואר פברואר 2022, זאת אומרת המחזור שלי הצטמצט ל 26000 ₪ מ80! הפסד של 54000 ₪. לפי החישוב שעשיתם בדוגמא, לקחתם מחזור שנתי, חילקתם ל 12 חודשים ואז החסרתם אחוז הירידה יוצא ממוצע לכל השנה, מה שבפועל לא נכון כי הרי למה אתם משווים אז ל - 2019 לינואר פברואר אם אתם לוקחים מחזור שנתי ואז מחלקים ל12. הרי הירידה היא בחודשים אלו ולא לשנה שלמה שצריך לזכות ולתת מענקים ולא לפי ממוצע כמה יוצא בשנה. אחרת, אז בואו ותעשו זיכוי לפי שנת המס ולא ירידה של חודשיים. מהשהו לא נכון בחישוב שלכם או שזה עבודה בעיניים
  • 4.
    אזרח ותיק 16/03/2022 16:01
    הגב לתגובה זו
    עד שרואים שקל מליברהמן הרשע שונא האדם אפשר להתפחלץ .
  • 3.
    אור 16/03/2022 14:52
    הגב לתגובה זו
    יש אחוז גבוהה של זכאים שלא נהנים ממענק עבודה בגלל הסירבול שבזה ,אם זה היה דרך ביטוח לאומי היו מגיעים לכל הזכאים כי כל הפרטים האישיים נימצאים במחשב של ביטוח לאומי
  • 2.
    מאיר 16/03/2022 05:11
    הגב לתגובה זו
    ינתנו דרכמות באופן איקלופורי, בהתחשב במשגור פרופורמה, המיושמת בשוקלינו מכלול נסיבות זה. לכן ההיתכנות למענק אקטיבי אכן משתמעת לשתי פנים, ואין לברך על המוגמר
  • 1.
    רק קצבאות זקנה לא זזות לשום מקום (ל"ת)
    אני 15/03/2022 15:57
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי