שלומי ויוסי אמיר פרשמרקט
צילום: מורג ביטן

האחים אמיר רוצים לרכוש 25% משופרסל ב-2.5 מיליארד, לפי השווי בבורסה - הם כנראה יצטרכו להעלות את המחיר

אחרי ששלטו בפרשמרקט האחים אמיר מעוניינים בהשקעה גדולה בשופרסל לצד החזקתם בחברת פז, שווי החברה המשתקף מההצעה אחר הכסף עומד על 10 מיליארד שקל; ההצעה משקפת אפסייד של 4% בלבד על מחיר המניה; עקב הסכם אי תחרות עם פז, האחים נזקקים לאישור של החברה לכניסה לשופרסל, שלא סביר שיתקבל
נתנאל אריאל | (1)

האחים אמיר בעלי השליטה לשעבר בפרשמרקט מוצאים ייעוד לאקזיט שעשו - כזכור הם מכרו את פרשמרקט בעסקת מזומן ומניות לפז פז נפט . בכך, הם הפכו לבעלי מניות דומיננטיים בפז ונשארו עם מזומנים בשווי של כמיליארד שקל. עכשיו מסתבר שהם לא רוצים באמת לצאת משוק הקמעונאות, אלא להשקיע בשופרסל 0.03% , במקביל לאחזקתם בפרשמרקט בעקיפין דרך פז.

האחים אמיר רוצים לרכוש 25% משופרסל ב-2.5 מיליארד, לפי שווי של 7.5 מיליארד שקל לפני הכסף, שווי של 10 מיליארד שקל אחרי הכסף. השניים הגישו הצעה לחברה, אותה כינו הצעה אסטרטגית. במכתב הם מבקשים שבסמוך להזרמת הכספים תחלק החברה דיבידנד של 1.2 מיליארד שקל.

ההצעה הזו מגיעה אחרי שמניית שופרסל זינקה לפני כשבועיים באופן מפתיע ב-7%-8% ביום אחד. לא היו לכך הסברים, והנה ההסבר מתקבל כעת. אבל השאלה היא למה שהנהלת שופרסל תסכים לקבל את האחים אמיר כבעלי מניות דומיננטיים אחרי הכל, הנהלת שופרסל היא בפועל השולטת בחברה כשאין בנמצא בעל שליטה. במידה ותתקבל ההצעה יהפכו האחים לבעלי המניות הגדולים בחברה ולמעשה יוכלו להשפיע באופן מהותי על התנהלותה, כששאר המחזיקים הגדולים הם המוסדיים (קופות הגמל של אלטשולר שחם עם כ-10% פוליסת הביטוח המשתתפות ברווחים ב-9.6%, הראל קופות גמל ב-9.2% ומנורה קופות גמל ב-9%). 

ומכאן שכדי שההצעה תבשיל, אם בכלל, לעסקה מחייבת, האחים אמיר צריכים להעלות את המחיר. המחיר הנוכחי מבטא פרמיה של 4% על השוק, זה ככל הנראה לא יספק את הנהלת חברת שופרסל ולא את בעלי מניותיה. 

מכשול נוסף שעומד בפני החברה הוא הסכם אי תחרות עליו חתמו האחים אמיר ל-3 שנים מול חברת פז, מה שככל הנראה יחייב את האחים לקבל את אישור פז לכניסה למתחרה שופרסל - אבל סביר שפז תתנגד לכך. 

במסגרת עסקת מכירת פרשמרקט לפז קיבלו האחים 6.64% ממניות פז. כמו כן קיבלו האחים מיליארד שקל במזומן. פז נסחרת כעת לפי שווי של 4.96 מיליארד שקל. בשעת העסקה שוויה הגיע ל-3.7 מיליארד שקל. 

בדוחותיה לרבעון השלישי דיווחה פז על זינוק בהכנסות ל-3 מיליארד שקל לעומת 1.9 מיליארד ברבעון המקביל, ורווח מתואם של 43 מיליון שקל. הדוחות הללו עדיין לא משקפים את המיזוג עם פרשמרקט. בנוסף הודיעה החברה לפני חודש כי פנתה לבהמ"ש כדי לקבל אישור לחלק את בתי הזיקוק כדיבידנד בעין. הערך של בתי הזיקוק לפי הדוחות של הרבעון השלישי עומד על 1.34 מיליארד שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ויש לה סיבה התחרות החדשה שמגיעה עם רשת מצרפת (ל"ת)
    שופרסל תסכים 14/03/2022 19:14
    הגב לתגובה זו
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?