השקעה משקיע
צילום: John Schnobrich on Unsplash
בדיקה

מחירי האג"ח בירידה - התשואות בעלייה; אג"ח שקלי ל-9.5 שנים ב-2.12%

כצפוי מחירי האג"ח יורדים והתשואות עולות; אגרות חוב הפכו בזמן האחרון למכשיר מסוכן - רציתם תשואה של 1.3% הפסדתם 8%  ?הכתובת כאמור היתה על הקיר - חשבתם שאיגרות החוב הן השקעה סולידית? תחשבו שוב
נתנאל אריאל | (6)

הכתובת היתה על הקיר - כבר חצי שנה שכיוון הריבית בארץ למעלה ולהבדיל משוק המניות שמקבל את הבשורות ומפנים אותן באופן מיידי, שוק האג"ח מתקשה להתרגל למצב החדש. אגרות החוב יורדות לאיטן כשהתשואה במקביל עולה. מדובר בירידה איטית, אך כואבת, ככל שמח"מ האג"ח ארוך יותר כך הירידה דרמטית יותר. אגרות החוב לטווח של 9.5 שנים ומעלה כבר ירדו 8% ועד 15%. זה המון לאגרות חוב. הכתובת כאמור היתה על הקיר - חשבתם שאיגרות החוב הן השקעה סולידית? תחשבו שוב

זה הפסד ענק במיוחד בהינתן שחושבים שאג"ח הוא מוצר בטוח וזה המון ביחס לאפסייד - הפסדתם 8% כאשר ציפיתם לתשואה של 1.3%.  מי שרכש אג"ח ממשלתי שקלי לפני כשלושה חודשים ציפה לתשואה סולידית של 1.3% בשנה, בפועל הוא הפסיד 8% בשלושה חודשים.

הירידות באגרות החוב הן לאורך כל סוגי האג"ח ולכל המח"מים, אך המח"מ הקצר הכי פחות סובל. אגרות חוב שקליות עד שנה שהיו בתשואה שלילית הגיעו ל-0.58% זה המון ביחס לעבר, אבל מכיוון שהמח"מ קצר, מדובר בפועל על ירידה במחיר של כ-1%. למעשה, הירידות בשערי האג"ח העלו את כל אגרות החוב השקליות בריבית קבועה למעל האפס. אין כבר תשואות שליליות.  אגב חיוביות במובן הנומינלי, במובן הריאלי בהינתן אינפלציה צפויה של 2.3%-2.8% מדובר בתשואה ריאלית שלילית.  

הנה הירידות היום והתשואות הצפויות באגרות החוב הממשלתיות השקליות:

אגרות החוב ממשלתיות שקליות בסכומים של מאות מיליארדים נסחרות בבורסה כשהגופים העיקריים שמחזיקים בהן הם קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות נאמנות. המכשיר הזה, כפי שכתבנו בעבר מספר פעמים, הפך להיות במקרים מסוימים מסוכן. הריבית בדרך למעלה וזה יעלה את התשואות האפקטיביות - המשמעות, ירידה צפויה באגרות החוב האלו. אם כי, הירידות האחרונות כבר מבטאות העלאת ריבית בקרוב, השאלה מה יהיה בהמשך השנה.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    מניות לא, אגח לא, מה כן ??? (ל"ת)
    בן 14/03/2022 23:02
    הגב לתגובה זו
  • אדם תמים מאוד וישר 02/04/2022 14:36
    הגב לתגובה זו
    זו דעתי האישית, איני ממליץ ואני פועל לפיה. מניות - רק במדדים רחבים ומגוונים עם פיזור גאוגרפי. ארה"ב לבדה זה לא מספיק. אלמלא היתה שוקעת, לא היתה צריכה לייצא את המהפכה (הדמוקרטית) שלה. מדד עם מכפיל רווח גבוה מעל 20 - לא. מדד עם מכפיל נמוך מ-15 - כן. אפשר לנצל משברים גלובליים חולפים. אג"ח - תמיד טוב שיש בתיק. אג"ח קונצרני - סיכון חדלות פרעון ופיצוי ריבית קטן לטעמי. אג"ח מדינה - בהחלט. אג"ח צמוד - עדיין מתומחר ביוקר. אג"ח מדינה "שחר" במח"מ ארוך - סיכון להפסדי הון גדולים. אג"ח במח"מ בינוני (7 שנים~) - סיכון להפסדי הון נומינליים זמניים באזור ה 15% (בהנחה לא מבוססת שהריבית תנסוק ל-2% לכל היותר). אני בוחר באג"ח מדינה "שחר" במח"מ בינוני. להשאיר חלק נאה, 25%, במזומן. ~~~~~~~~~~~~~ יש לבצע את ההשקעה במנות קצובות. לא הכל ביחד, גם אם זה מפתה. כך אתה יכול להבין לאן הולכת הריבית. זה מתאים לאנשים כמוני שיש להם אורך רוח של 10 שנים (אם אחיה עוד 10 שנים. אם לא, אז צאצאי ימשיכו היכן שאפסיק). אם אתה צריך את הכסף באופן מיידי או בטווח של עד 7 שנים, התיק שלי הוא בעייתי.
  • 3.
    תמים 14/03/2022 21:44
    הגב לתגובה זו
    מה נחשב סולידי היום בשוק הבורסה?? לא מניות ולא איגרות חוב. רק לקנות דירה.
  • 2.
    למי שמחזיק עד הפדיון לא אכפת מהתנודות (ל"ת)
    גילה 14/03/2022 21:08
    הגב לתגובה זו
  • בני גור 29/03/2022 02:22
    הגב לתגובה זו
    אם לא היה משקיע בסך היה מקבל יותר
  • 1.
    אלון 14/03/2022 18:36
    הגב לתגובה זו
    שנה מדבר על אג"ח ארה"ב ואיך זה משפיע על השווקים..
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?