סוחרים בשוק המניות בורסה וול סטריט ירידות עליות
צילום: Istock

בעקבות הפלישה הרוסית: ה-SEC יחייב את החברות לדווח על פריצות סייבר

הרשות צפויה להתכנס היום ולהצביע בנוגע לשני חוקים חדשים אותם תעביר, כאשר הראשון נועד לחייב את החברות לדווח לבורסה במידה ופריצות כאלו מתרחשות אצלם, והשני נועד לחייב את אותן חברות לדווח כיצד יתמודדו עם פריצות כאלו בעתיד
תומר אמן |

הרשות האמריקאית לניירות ערך (ה-SEC) תצביע היום על הצעה של סדרת הנחיות חדשות בתחום הסייבר כאשר במידה ויכנסו לתוקף אותן החלטות, תחייב הרשות את החברות הנסחרות בבורסה האמריקאית על כל מקרה בו החברות חוות פריצה כל שהיא וכיצד אותן חברות מפועלות למיגור תופעות של פריצות סייבר. 

במידה ותבציע הרשות על החוקים החדשים, תינתן תקופה בה יוכל הציבור הרחב להגיב לחוקים החדשים כאשר תקופה זו תעמוד על כחודש ימים במידה ותפורסם כחלק מהרישום הפדרלי הקרוב, או כחודשיים לאחר שהופקה, הארוך מביניהם. 

החוק הראשון נוגע לדיווח בנוגע לאירועי פריצות או חריגות סייבר בחברות, במסגרת יחוייבו האחרונות לדווח על האירוע בטופס ה-8K תוך 4 ימי עסקים. על אף כי הרשות ניסתה להעביר חוק דומה מאז 2011, זאת קבעה לא פעם כי מספר התקיפות הללו אינו עקבי, ולכן לא הצביעה בעדו או נגדו עד כה. 

במסגרת החוק השני יחוייבו החברות לדווח מה הוא פרוטוקול ההתמודדות שלהן עם תקיפות הסייבר, כומו כן לדווח כיצד טיפלו בתקיפות מדווחות מסוג זה בעבר. 

צעדים אלו הם חלק ממגמה הולכת וגוברת ב-SEC במסגרתן עומלת הרשות להתמודדות עם תקיפות הסייבר ההולכות וגוברות בקרב חברות נסחרות בארה"ב. בהיבט זה, ב-9 בפברואר כבר הציעה הרשות סדרה של מדיניויות חדשות עבור עולם יועצי ההשקעות והקרנות הרשומות, כאשר תקופת התגובה עבור הצעות אלו עדיין פתוחה כעת. 

כעת איפוא פונים הרגולטורים אל החברות הנסחרות.

"הרבה מאותן חברות כבר דיווחו למשקיעים בנוגע לפריצות סייבר כאלו ואחרות", אמר יו"ר ה-SEC, גארי גנסלר, שהוסיף כי "אנו מאמינים שערך יוסף גם לחברות וגם למשקיעים במידה ונחייב את אותן חברות לדווח באופן עקבי וכזה שניתן להשיא ממנו תועלת."

דובר מצד ה-SEC דיווח כי החלטות אלו נמצאו היו תחת הזכוכית המגדלת של הרשות כבר תקופה ארוכה, אם כי הלחימה במזרח אירופה בין אוקראינה לרוסיה "הגבירה את חשיבותן באופן משמעותי."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.