מיכאל ביטון
צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ

הבריונות של ביטון: חובת התקנת מערכת שכחת ילדים ברכב- עדיין בתוקף

יו"ר ועדת הכלכלה הסכים אמנם לקיים דיון על ביטול חובת התקנת המערכת ברכבים, אבל לבסוף סירב להצביע על ביטול התקנות, למרות בקשת משרד התחבורה. התוצאה: ההורים ימשיכו להיות עבריינים - למרות שהמערכות לא הוכחו כיעילות בהצלת חיים, אין להן תקינה בינלאומית, ומנוגדות להוראות יצרני כסאות הבטיחות לתינוקות
נתנאל אריאל | (2)

כבר שבוע שכל ההורים בישראל עבריינים ועלולים לשלם קנס של 250 שקל ולצבור 4 נקודות. הסיבה? יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ מיכאל ביטון ממשיך להתעקש לא לבטל את התקנות שמחייבות להתקין מערכת נגד שכחת ילדים ברכב, בכל כסא של ילד עד גיל 4. משרד התחבורה דחף בעבר לחייב את כל ההורים בהתקנת המערכות בכל רכב בישראל, אבל כאשר הבין את הטעות ובהובלתה של שרת התחבורה החדשה מרב מיכאלי הוא החליט לבסוף לחזור בו ולבטל את התקנות - ביטון מסרב.

הסיבה לסיבוב הפרסה של משרד התחבורה היא ההבנה שמדובר במערכות שלא הוכחו כיעילות במניעת שכחת ילדים, אין להן תקינה בינלאומית מאושרת וכי היצרנים אוסרים על הוספת אביזרים לכסאות הבטיחות. אם אסור על פי התקנות להושיב ילד בכסא אפילו עם מעיל, מחשש שיעילות הכסאות תרד במקרה של תאונה - ברור שמערכות כאלה שמפרידות בין הילד ובין הכסא הן בטוחות עוד פחות.

אבל היגיון לחוד והחלטות של יו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון לחוד. הוא ממשיך לחשוב שהוא כמובן יודע יותר טוב מכולם מה נכון. וכך - אחרי שסירב במשך תקופה ארוכה לקיים דיון בוועדה בנושא, היום (ראשון) התקיים סוף סוף דיון, אבל למרות בקשות משרד התחבורה - הוא לבסוף נעל את הדיון תוך שהוא מונע את העלאת הנושא להצבעה של חברי הכנסת.

התקנות היו אמורות להתבטל כבר בחודש אוגוסט 2021, אבל ועדת הכלכלה דחתה באופן זמני את כניסת התקנה לתוקף לאחד במרץ 2022, במקום לבטל אותה. ביטון הסביר כי ביקש ממשרד התחבורה לסייע באופן פעיל למציאת פתרון לבעיה "אמרנו שנבטל במידה ונראה מהלך ממשלתי משמעותי בנושא הזה של הצלת ילדים שנשכחים ברכב. אחרי זה הממשלה עשתה מעשה לא יעשה, וקיבלה החלטת ממשלה לבטל את התקנה. זה לא בסמכותה ואין לזה שום תוקף. זה כמו שהממשלה תודיע על ביטול חוק, היא יכולה להודיע אבל הסמכות היא של הכנסת".

ביטון ביקש לדעת מדוע ניתנת הטבת מס להתקנת המערכת ברכב חדש, ואמר כי הוצעה הצעת פשרה לקחת כמה מיליונים בודדים להסרה ולרכישת מערכות. סמנכ"ל משרד התחבורה, אבנר פלור, אמר כי המערכות שמותקנות ברכבים חדשים הן עם בשלות טכנולוגית. ביטון הקשה: "אתם אמרתם לחברי כנסת שיש מערכות ויש יבואנים ואפשר להציל תינוקות". פלור השיב: "מאז השתנו הדברים. אמרנו גם שמדובר במערכת שאין לה תקינה בינלאומית ושלא ניתן לומר שהוכחה האפקטיביות שלהן".

ביטון חזר על טענתו שנדחתה כבר בשבוע שעבר על ידי מרב מיכאלי וטען כי משרד התחבורה היה "הראשון בעולם שסבסד את מובילאיי ולא חיכית שיראו לך 20 מדינות שהתקינו ומחקר" ופלור חזר על תשובתה של מיכאלי: "נכון, אבל מדובר במערכת שהוכחה טכנולוגית ומתבססת על דירקטיבה אירופית".

פלור אמר כי מדי שנה בחודשים מאי-ספטמבר משקיעה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים 250 אלף שקל בהסברה, וכעת יושקעו מיליון שקלים וחצי והמשרד יגיע גם לאוכלוסיות שלא הגיע אליהן עד היום - אך זה כמובן לא סיפק את ביטון.

קיראו עוד ב"רכב ותחבורה"

סגן השר אביר קארה אמר כי אין אף מדינה בעולם שמחייבת התקנה, למעט איטליה, וגורמי המקצוע במשרד התחבורה מעולם לא עמדו מאחורי הדבר הזה. לטענתו, מתוך 34 מקרים 18 ילדים נכנסו לבד לרכב והתקנת המערכת לא הייתה עוזרת להם. הוא הוסיף כי יש חלופות, אך התקנה מטילה נטל רגולטורי שהוא לא מצליח להבין אותו, ואף עלול להחמיר את המצב. קארה הביע תמיכה בהצעת משרד התחבורה להעלאת תקציב ההסברה.

פרופ' יצחק בירק הציג פתרון בדמות תליון שענד, שאותו מניחים על כסא התינוק וכשמכניסים ילד למכונית עונדים אותו על צוואר הנהג, כך שאם הוא יצא מהרכב כשהתליון עליון או שהוא יבחין בכך מיד או שעובר אורח יסב את תשומת ליבו לכך ששכח ילד ברכב. עם זאת הוא ציין כי צריך לחייב את השימוש בתליון. מנכ"לית בטרם, אורלי סילבינגר, אמרה כי אסור לתת לציבור תחושה שמערכת פאסיבית תעזור לו לשמור על הילדים, אך הוסיפה כי צריך לתת הקלה במס וסבסוד בדומה למה שנעשה עם מערכות מובילאיי.

מנכ"לית רווח נקי, נילי אבן חן, טענה כי התקנות לא היו צריכות לבוא לעולם, ואמרה כי הציבור לא מוכן לחקיקה ולא יענה לה כי איבד אמון באופן מוחלט ממה שקרה. היא הוסיפה כי מחיר חיי אדם, למיטב ידיעתה, זה 9 מיליון שקל, כאשר כאן מציעים להציל חיים בעלות של פי 3 או 4.

לבסוף כאמור, ביטון לא הסכים להעלות את הנושא להצבעה של חברי הכנסת לאחר שסמנכ"ל משרד התחבורה אמר כי רכישה של המערכות "לא על הפרק". ביטון נהג בביריונות כאשר הודיע כי התקנה בתוקף ונעל את הדיון ללא הצבעה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מי שיחד את ביטן ??? (ל"ת)
    דב 15/06/2022 23:02
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    רון 06/03/2022 20:56
    הגב לתגובה זו
    במקרים כאלה , חפשו איפה הכסף , מי מושך בחוטים של חברי הכנסת ?מי החברות עם הלוביסטים? בשבילם זה כמו בובה על חוט
הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסהביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולס

ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות

208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום. 

יואב פולס |

ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.

מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.

את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.

תקופה ראשונה

תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.


שנהכמות
2011        5
2012        45
2013        60
2014        19
2015        0
2016        5



הביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולסהביאה את החשמל להמונים BYD Atto 3. צילום יואב פולס

ניתוח - מעל 200,000 חשמליות נמכרו בישראל. BYD וטסלה מובילות

208,810 מכוניות חשמליות נמכרו בישראל מאז שנת 2011. עד שנת 2019 ההנעה החשמלית היתה קוריוז זניח. שנת 2020 בישרה ש'קורה משהו בשוק', ובשנת 2021 נפרץ הסכר. BYD, טסלה, ג'ילי, MG ויונדאי מובילות במספרים המוחלטים. מרצדס מובילה בפרימיום. 

יואב פולס |

ענף הרכב המקומי התנהל על מי מנוחות לאורך שנים רבות עם מנועי בנזין ודיזל, ואי שם גם היברידיות. בתחילת העשור השני של שנות ה – 2000 הגיחו לשוק המקומי מכוניות מוזרות ללא מנוע בעירה פנימית ונפתח עידן החשמליות בשוק המקומי.

מאז ועד עתה למעלה מ 200,000 כלי רכב חשמליים עלו על כבישי ישראל. המספר אמנם לא מרשים מול כ 4.0 מיליון כלי רכב בישראל, אולם בשנים האחרונות כלי הרכב החשמליים הלכו ותפסו נפח משמעותי מכלל מכירות כלי הרכב החדשים, אירוע שגרם לנו לפנות לידיד המדור מר צבי תמרי ולבקש ממנו נתונים מתוך מאגרי המידע של משרד התחבורה.

את ההיסטוריה המודרנית של כלי הרכב החשמליים בישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות עיקריות.

תקופה ראשונה

תקופה ראשונה בין השנים 2011-2016 לה ניתן לקרוא 'בטר פלייס וחברים' שלצד דגמי הרנו פלואנס ZE נרשמו בארץ מכוניות חשמליות בודדות והמספרים היו בספרה אחת או שתי ספרות, ולא קרוב ל 100.


שנהכמות
2011        5
2012        45
2013        60
2014        19
2015        0
2016        5