נשיא סין שי גינגפינג
צילום: Palacio do Planalto

סין קבעה יעד צמיחה של 5.5%, שמרמז על המשך מדיניות התמריצים

סין מציבה את יעד הצמיחה הנמוך ביותר מזה שלוש עשורים, אך עדיין בטווח העליון של הציפיות. כדי שתוכל לעמוד ביעד הזה אל מול האתגרים הכלכליים העצומים ידרש המשך מתן תמריצים משמעותיים לכלכלת המדינה מצד הממשלה והבנק המרכזי של המעצמה האסייתית
גיא טל |
נושאים בכתבה סין צמיחה תמג

סין הודיעה בשבת על יעד הצמיחה לשנת 2022 למדינת הענק, שיעמוד על 5.5%. צמיחה זו היא הנמוכה ביותר מזה שלושה עשורים, והיא נקבעה נוכח הקשיים העצומים וחוסר הוודאות בפניה עומדת הכלכלה העולמית בכלל, וזו הסינית בפרט.  בשנה האחרונה צמחה סין ב-8.1%, הרבה מעל תחזיות האנליסטים ותחזיותיה של סין עצמה שעמדו על צמיחה של 6%, כשהצמיחה החריגה נובעת מהתאוששות הכלכלה העולמית ממשבר הקורונה, כמו גם נקודת ייחוס נמוכה יחסית - שנת 2020 מוכת הקורונה, אך לכל הדעות הצמיחה החריגה לא תימשך בשנה הבאה. במסגרת הקשיים איתם מתמודדת הכלכלה הסינית ניתן למנות את המשבר בשוק הדיור שהביא לקריסת ענקית הבניה אוורגרנד, כמו גם מדיניות האפס קורונה שגרמה לעיכובים משמעותיים בייצור וביצוא, שבתורה הביאה למשבר גלובלי בשרשרת האספקה. כמו כן המשבר המתפתח בין רוסיה ואוקראינה מביא איתו אינפלציה עולמית וחששות כבדים לגבי המשך הצמיחה העולמית, ממנה כמובן מושפעת גם סין. לכך יש להוסיף את המאבק הסיני המתוקשר עם ענקיות הטכנולוגיה המקומיות, והמתח מול ארצות הברית, שאף עלול להביל למחיקה רבתי של חברות סיניות מהמסחר בארצות הברית. בנוסף יש לציין, שלמרות המאמצים הסיניים, הצריכה הביתית עדיין אינה מהווה גורם משמעותי בצמיחה, כפי שהיו רוצים מנהיגי המדינה כדי להתמודד עם הקשיים נקטה סין במדיניות משולבות של הדרגים השונים האחראים על הכלכלה המקומית. הבנק המרכזי הסיני ניסה להקל על הכלכלה בעזרת הורדת הריבית, בניגוד למגמה העולמית, הממשלות המקומיות של המחוזות הסינים הרחיבו את ההוצאות על תשתיות, ומשרד האוצר הסיני סייע מצידו בהורדת מיסים. בשבת הוצג בפרלמנט המדינה הקומניסטית לי קאקיאנג הדו"ח השנתי החשוב ביותר בשנה, זה העוסק במצב הכלכלי בסין ומציג את התקציב ואת ציפיות הצמיחה. במסגרת הצגת הדו"ח הכיר ראש הממשלה לי קצ'יאנג, כלכלן במקצועו,  בקשיים עימם מתמודדת הכלכלה הסינית: "ניתוח של הדינמקות המתפתחות בבית ובחוץ מראה שבשנה זו האתגרים והסיכונים להתפתחות עולים בצורה משמעותית, ואנו חייבים להמשיך לדחוף להתגברות עליהם" אמר. האנליסטים מסכימים עם הניתוח. איריס פאנג, כלכלנית ראשית בפירמת ING אמרה: "המדינה עדיין תחת מדיניות האפס קורונה, והצריכה חלשה, בעוד המדיניות המגבילה על שוק הנדל"ן וסקטור הטכנולוגיה ממשיכה. מחוץ לסין המתחים הגאופוליטיים גבוהים, בעוד ההפרעות בשרשרת האספקה והמחסור בשבבים נמשכות".  בנוסף, לי הדגיש את חשיבות היציבות הפיננסית בתור יעד ראשון במעלה לממשלה הסינית: "אנו חייבים להפוך את היציבות הפיננסית לעדיפות הראשונה שלנו. התאוששות הכלכלה העולמית חסרה תנופה, ומחירי הסחורות נשארים גבוהים והם נוטים לתנודתיות גבוהה. כל זה גורם לסביבה החיצונית שלנו להיות לא יציבה ולא וודאית".  עוד במסגרת הקשיים ניתן לציין שגם סין מתקשה בנושא אספקת התבואה לאזרחיה. הממשלה עושה מאמצים להבטיח יציבות בהיצע התבואה, אך לפי שר החלקאות מצב הגידולים הנוכחי הוא מהגרועים בהיסטוריה. לי אומר כי גם שמירה על צמיחה ביצוא נהיה יותר ויותר קשה, ואספקת האנרגיה וחומרי היסוד ממשיכה להיות לא מספקת. גורם נוסף שמכביד על הכלכלה הוא ניסיונה של הממשלה לשלוט ולמתן את שוק ההלוואות שהיה מנוע צמיחה מרכזי, אך התנפח לרמות שהעמידו בסיכון את יציבות הכלכלה הסינית.   משמעות היעד הגבוה יחסית העמדת יעד צמיחה גבוה יחסית, יש שיאמרו לא ריאלי אל מול הקשיים הלא פשוטים איתם צריכה להתמודד הכלכלה הסינית, מראה לכאורה על כוונה של הממשל להתערב באופן מאסיבי ולתמוך בכלכלה, שכן סין לא נוהגת לפספס את תחזיותיה. סונג ליאנג, חוקר בבנק אוף צ'ינה אמר בהקשר זה: "יהיה קצת קשה להגיע ליעד הזה, ואנו צרכים לנקוט בכמה אמצעים כדי להשיג אותו".  עוד בתקציב מעלה סין את תקציב הבטחון ב-7.1%, מעל צמיחה התמ"ג ויותר מ-6.8% בשנת 2021 ו-6.6% בשנת 2020. התקציב על הוצאות ציבוריות צפוי לגדול ב-14.3%, מה שמצביע שוב על כוונות הממשלה הסינית לתמוך בכלכלה ככל יכולתה לנוכח המשבר. "אנו נתקדם מהר יותר במודרניזציה של הלוגיסטיקה של הצבא ומערכת ניהול הנכסים שלה, ונבנה ארסנל נשק מודרי ומערכת ניהול ציוד" אמר לי קקיאנג במסגרת  הדו"ח השנתי לממשלה. עוד אמר כי "סין תמשיך להציג מדיניות עצמאית של רדיפת שלום".  בנוסף, ישנם סימנים ראשונים לכך שייתכן שסין תשנה את מדיניות האפס קורונה בהמשך, דבר שיסייע אף הוא להשיג את יעד הצמיחה השאפתני. המשמעות של צעד כזה, ושל המדיניות הסינית בכלל לכלכלה העולמית עצומה.   

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.