גיימסטופ
צילום: Google Street View

סוף המשחק? ה-SEC יחייב בדיווח מקיף על עסקאות שורט כדי למנוע את הגיימסטופ הבאה

בחברות קטנות הדיווח יהיה על יתרת שורט של חצי מיליון דולר, בחברות גדולות - דיווח על שורט של 10 מיליון דולר או 2.5% מהון המניות של החברה; החוק נועד לאפשר לרשות לעקוב בצורה טובה יותר אחרי השורטיסטים
תומר אמן | (2)

הרשות האמריקאית לניירות ערך (ה-SEC) נערכת לחוקק תקנה לפיה חברות יאלצו לספק דיווחים נרחבים יותר אודות פוזיציית ה-Short Sale עליהן. לדברי ה-SEC, מטרת החוק היא להצליח להבין בצורה טובה יותר מצבי שוק שונים, ובייחוד את זה שאירע בתחילת השנה הקודמת בו מניות 'מם' רבות נסקו מאות ואלפי אחוזים בטווח זמן קצר, לרבות גיימסטופ  GAMESTOP CORP (סימול: GME),  AMC ENTERTAINMENT HOLDINGS INC (סימול: AMC) ו- KOSS CORP (סימול: KOSS).

כמו כן מדווחת הרשות כי הצעתה נועדה לאזן את רצון המשקיעים "להצביע" נגד מניה מסוימת על ידי שורט עליה. במסגרת החוק, גופי השקעות ומנהלי כספים יצטרכו לדווח ל-SEC בסוף יום המסחר על כל פוזיציית שורט שחצתה את רף ה-10 מיליון דולר, או לחילופין על כל עסקה נזילה שעוקפת את רף ה-2.5% משווי מספר המניות הצפות של החברה. את הדוחות יצטרכו מנהלי הכספים להגיש ל-SEC שבועיים לאחר תומו של החודש בו אירעו המקרים. 

עבור מניות קטנות תקבע הרשות רף נמוך יותר עבור הדיווח, 500 אלף דולר גולמי על כל פוזיציית שורט של המשקיע. ההצעה עברה פה אחד את כלל נציגי ה-SEC, ובעקבותיה מסר יו"ר הרשות, גארי גנסלר כי לראייתו, "במידה והחוק יאומץ, הדבר יחזק באופן משמעותי את שקיפות השוק בתחום השורטים, דבר שיתרום להליך קבלת החלטות טוב יותר בהקשר זה".

הרשות תאמץ את החוק לאחר תקופה של חודשיים בה יוכל הציבור להגיב עליו. אחד מנדבכיו של החוק מציע כי הברוקרים בבתי ההשקעות יצטרכו לציין במידה ופעולת רכישה מסוימת נועדה לכאורה לכסות או לסגור פוזיציית שורט. מלבד רצון ה-SEC לקבל תמונת מצב טובה יותר על רוכשי השורט, החוק המדובר נועד גם לבצע מעקב אחר שורטיסטים אקטיביים מאוד, כאשר נגדם קיים חשש כיום כי הם סוגרים את הפוזיציות במחירים גבוהים בהרבה ממחיר היעד אותו הגדירו בדיווח השורט הראשוני שלהם. ה-SEC למעשה מנסה להילחם בשורטיסטים שכזכור היו ככל הנראה הטריגר לזינוקים של אלפי אחוזים במניית גיימסטופ וכל חבורת ה'מם' בשנה האחרונה. השורטיסיטים התלבשו על ניירות חלשי כשמולם נוצרה קבוצה גדולה של שחקנים שרצתה "לחסל" אותם ורכשה את המניות בכל מחיר כדי לייצר לשורטיסטים הבנה שהם צריכים לצאת מהנייר (כלומר לקנות) אחרת יפסידו יותר. הקניות של השורטיסטים רק חיזקו את העלייה במניות האלו. 

ה-SEC עושה חצי עבודה. הוא מטפל בשורטיסטים, אבל הבעיה החלה בריצת אמוק מטורפת לכיוון המניות האלו בהמשך להודעות בפורומים שונים. שם הכל התחיל והרשות עדיין לא יודעת איך להתייחס למגמה הזו שבעצם הופכת קבוצות של פורומים, טלגרם ורשתות חברתיות לכוח שמזיז מניות.  

קרנות הגידור ואיגוד הקרנות המנוהלות האמריקאי לא היו מרוצים במיוחד מהצעת ה-SEC. במכתב אותו כתב נשיא האיגוד, בריאן קורבט מסר האחרון כי החוקים החדשים יהוו עול תזרימי על הקרנות, ומנגד יחשפו את מנהלי הכספים "לתגמול" מצד נוכלים תאגידיים. 

אם וכאשר יעבור החוק, יהפוך ה-SEC את הדוח בשלב ראשון לאנונימי ולאחר מכן יפרסם אותו באופן פומבי, על מנת לאפשר למשקיעים לדעת את יחס פוזיציית השורט על המניה. חוקי הדיווח הקיימים מחייבים את ה-SEC אך ורק לאסוף את מסמכי ה-FINRA (רשות הפיקוח על התעשייה הפיננסית) המבוססים על מניות שהולוו על ידי הברוקרים למשקיעי השורט. 

קיראו עוד ב"גלובל"

משקיעי רדיט

כזכור, במהלך חודש ינואר האחרון משקיעי ריטייל רבים קיבלו מענקים רבים מצד "דוד סאם הגדול" בעקבות משבר הקורונה. מענקים אלו, ביחד עם אותו שעמום שעלה בקרב רבים מאותם משקיעים לאחר שאלו נשארו תקועים בבית הודות לסגרים הרבים, התאגדו להם לאט לאט בפלטפורמה החברתית של רדיט וקיבלו על עצמם החלטה - "לנקום" בעשירי וול-סטריט.

אותה "נקמה" באה באופן חלקי גם כתגובה לאותם רבים שהצליחו לחזות בהצלחה את משבר הסאב-פריים בארצות הברית, נכנסו לפוזיציות שורט על מניות רבות, והתעשרו לאין שיעור. 

בעקבות החלטת משקיעי הריטיילורס לפמפם כספים רבים אל תוך אותם מניות שמוגדרות כיום 'מם', בעיקר בשל העובדה שעלו באותן רשתות חברתיות, שווי החברות זינק רבות. אותו זינוק הוביל לכך שקרנות גידור רבות, להן שורט על החברות האלו, נאלצו גם הן "לקנות" את הפוזיציות, דבר שהעלה את השווי אף יותר. 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    Sassi6 01/03/2022 03:03
    הגב לתגובה זו
    זאת יען כי הם יודעים לטפל בלונגיסט שמריץ מניות, הם יודעים לטפל בשורטיסט שמריץ מניות ברוורס, אבל הם לא מסוגלים לטפל באלפי הצעירים המתאגדים להרצת מניות, אז איך אפשר להרתיע אותם? ...לפי מספר הפוסטים, כלומר, זה שיש לו הכי הרבה פוסטים להרצת מניות, הוא זה שיקבל את כתב האישום להרצת מניות, והצעירים יראו ויראו, אבל נכון לעכשיו, ה-SEC לא לוחץ, ואין לו לחץ מוחץ, ואני זז להתרחץ
  • 1.
    אחד 01/03/2022 00:47
    הגב לתגובה זו
    זו התנהלות תקינה.
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.